אין תמונה
לא ייאמן. הסיפור שזעזע את הרשת

ההתלהבות שלנו מהיצוא התרבותי השוודי מתעוררת ונסוגה בגלים. אינגמר ברגמן גילם את הגל האינטלקטואלי-עגמומי, אחריו אהבנו אהבה עזה את להקת "אבבא", ועכשיו אנחנו מתים על ספרי המתח שלהם. מתים זו הגדרה נאה, משום שבספרי הפשע השוודיים זה קורה לא מעט, ובדרך כלל בצורה ברוטאלית מאוד. אלא שהבלשים השוודים, למרות האכזריות שבה משופעת עבודתם ולמרות השתקנות המעמיקה שנכפית עליהם מעצם מוצאם מארצות הקור, מצליחים למשוך את הקוראים כמו דובי קוטב אל יערת דבש קפואה.

"רוזאנה", הראשון בסדרה של עשרה ספרים בהם מככב הבלש השוודי מרטין בק, רואה אור בעברית שנים רבות אחרי שנכתב (בשנות השישים והשבעים). ככזה מגיעה לו קריאה המשלבת מידה מסוימת של סלחנות. גם אם חלקים בו יראו לכם מיושנים מאוד (למשל, האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות צוות הפענוח) לא מדובר במהמורות גדולות מדי. אולי כדאי לחלוף על פניהן תוך מודעות לכך שפר ואלו ומאי שובאל, הוריו הטקסטואליים של מרטין בק, פתחו את הדלת גם לבלשים מהסוג המודע חברתית, המטפלים אגב לכידת פושעים בביוב המוסרי והערכי של החברה שבה הם חיים, וגם לסיפורים שיש להם הקשרים פוליטיים, כלכליים וחברתיים רחבים מעבר להיותם תעלומה מקומית. במובן זה היוו השניים השראה לכותבים כמו הנינג מנקל, יו נסבו וסטיג לרסון, רבי המכר הגדולים של השנים האחרונות.

"רוזאנה" נכתב ב-1965, צעד ראשון בתוכנית בת עשרה שלבים ועשרה כרכים שהזוג ואלו-שובאל הגו וביצעו בקפידה. התעלומה הראשונה מתחילה כשגופת צעירה נמצאת בתעלה, ומתברר כי נאנסה ונרצחה. אין כמעט ראיות, אין קצה חוט ואז במפתיע, מתברר שמדובר באמריקאית שטיילה באירופה לבדה ועקבותיה נעלמו כשעלתה על מעבורת מדנמרק לדרום שוודיה. בק, בלש במחלק הרצח של משטרת שטוקהולם, ממונה על החקירה. בהמשך נעקוב לא רק אחר ההתקדמות המקצועית שלו ושל עמיתיו אלא גם אחר השינויים שיחולו בחייהם האישיים. בק, למשל, נשוי שלא באושר ואב לשני מתבגרים ובהמשך מתגרש וגם מקודם בדרגה. עמיתיו נישאים, יולדים, נורים, מתים, עוזבים את המשטרה, יורים בטעות בחפים מפשע, מקללים אלה את אלה, מדברים על פוליטיקה ומה לא, וזה אולי מה שהופך את הסדרה למעניינת גם עבור מי שלא מתמכרים בקלות לספרי מתח.

בני הזוג ואלו-שובאל כתבו את הספרים, כך הם מצוטטים בראיונות ישנים, מאוחר בלילה אחרי שהילדים נרדמו, והחליפו ביניהם פרק הוא - פרק היא. השקפת העולם הסוציאליסטית שלהם ניכרת בעלילה, שמזמנת אפשרות לשוחח על מהגרים, על אי שוויון במדינה שאמורה להיות מדינת רווחה ועל טרוריסטים – בעיקר בספר האחרון, שמדבר על טרור ושלדמות הראשית בו קוראים, איך לא, מארקס.

שובאל, ילידת שטוקהולם, למדה עיתונאות ועיצוב גרפי לפני שהחלה לעבוד בעיתונות ושימשה עורכת ראשית בבית הוצאה לאור. היא פגשה את ואלו שעבד בכתב עת אחר מאותו בית הוצאה, כשהייתה אם יחידנית לבת והוא היה עדיין נשוי. הם התאהבו ומיד נישאו, וכשהתברר להם שהם חולקים אהבה גדולה לספרי מתח (דאשייל האמט, ריימנד צ'נדלר) החליטו לשלב ביקורת חברתית בספרות זלילה. הם המציאו את בק, המעשן, שנורה באחד הספרים וכמעט מת; את קולברג, עמיתו הנאמן והציני, שהיה פעם צנחן ומסיבות אידיאולוגיות לא מוכן לגעת בנשק; את לרסון, איש צי הסוחר לשעבר וכבשתה השחורה של משפחה עשירה, המתקשה מאוד בתקשורת בינאישית; את הבלש הצעיר הנלהב מדי סקייס ואת איינר רון חסר הדמיון, היעיל והחרוץ, את מלדר שכשמחפשים אותו הוא תמיד בשירותים ואת אסא טורל האלמנה, שמתגייסת למשטרה בעקבות בעלה המת. וכשהיה להם הצוות המורכב הזה, הם כתבו את "רוזאנה" ומעולם לא הביטו שוב לאחור.

כל ספרי הסדרה הפכו לסרטים, אם כי כדרכם של סרטי מתח שוודים, הם זכו לקהל מתון יחסית של חובבי ערפילים ושלג. הסרט המפורסם ביותר – מחוץ לשוודיה – הוא כנראה זה שבו גילם את הבלש הדגול לא אחר מוולטר מתיאו. בגרסה שלו "השוטר הצוחק" (1973, בבימוי סטיוארט רוזנטל) העלילה מתרחשת בלוס אנג'לס ולמרטין בק קוראים ג'ייק מרטין. גם דרק ג'קובי ("אני, קלאודיוס") גילם את בק והייתה גם סדרת טלוויזיה בכיכובו והנה, עכשיו, יש גם תרגום לעברית, שבא אחרי מרבית שפות אירופה האחרות.

"רוזאנה - סדרת מרטין בק", פר ואלו ומאי שובאל, תרגמה משוודית: רות שפירא. הוצאת כתר

ספרו לנו על הדמות הספרותית שהשפיעה עליכם ואולי תזכו בפרס

>> לכל הספרים

אנשים, ראשון-שלישי ב-18:50