שאלתם את עצמכם פעם מי הדמות המשפיעה ביותר על אייל שני? התשובה המפתיעה היא בטהובן. "מכיוון שיש רגעים שהוא מצליח לפרוץ מעצב לגובה שאין לו סוף" מסביר "כל פעם שאני שומע אותו אני כאילו שומע אותי". הדמיון בעייתי עבור השף שני, משום ההבנה שבטוהבן הוא כבר לא יהיה.
בעידן של ימינו אי אפשר לתהות האם השף שאוהב מוסיקה קלאסית פעיל גם ברשתות החברתיות, כמו מפורסמים רבים אחרים. "ברגע תמים עשיתי טעות לאחרונה" משיב שני "נכנסתי לאינסטגרם וגיליתי שאני מכור לרייטינג". פרט לאהבה לרייטינג, אייל שני גם מספר על ההרגל המגונה של זריקת סיגריות על גג השכן בן השמונים. "ישנה טענה שזה יפגע בבלוני הגז ששם וכולנו נעוף" אומר בהלצה.
"ארזתי את העוזי, המחסניות ובשתיים בלילה ירדתי לים"
זריקת סיגריות על השכן הוא הרגל מגונה ומשונה ללא ספק, אך האם זה מונע משני לכפר בכך שיתרום לקבצנים? "אני לא תורם לקבצנים" משיב חד-משמעית ומסביר: "הם מצאו בזה כעבודה והם מייצרים 'מיסים' על הדרכים" ושני, כאדם דמוקרטי, מאמין שדרכים נועדו להיות פתוחות ללא הפרעה.
לאחר שלל התשובות המגוונות אי אפשר שלא לשאול את אייל שני מה הדבר ההזוי ביותר שקרה לו. "הייתי בצבא על אניית טילים ולילה אחד עגנו במקום אקזוטי יפייפה" מספר בנוסטלגיה. "ארזתי את העוזי, המחסניות ובשתיים בלילה ירדתי לים והתחלתי לשחות לכיוון האי הזה". כוונתו הייתה לא לחזור לספינה ולהתחיל חיים חדשים לגמרי. "כמעט נגעתי באי" משחזר שני "אך אז נזכרתי בהורים וחזרתי על עקבותי".
ואחרי כל זה- היכן רואה עצמו שני בעוד עשר שנים? "יותר משוגע מהיום, יותר חרמן מהיום, יותר יודע לאהוב ועם פחות שנים לחיות מהיום".
אנשים, ראשון-שלישי בשעה 18:50