מעולם לא היה פשוט לגדל ילדים. אנחנו צריכים לדאוג להם, לצרכים הקיומיים והרגשיים שלהם, להגן עליהם ולהעניק להם כלים להתמודד עם העולם - ולעזור להם לגדול להיות מבוגרים שלמים, שמחים ומוצלחים. אנחנו שם עבורם לאורך כל הדרך הזו, נותנים את כל כולנו, ולפעמים אנחנו מקבלים בחזרה תגובות לא קלות.
כן, הם צועקים, מזלזלים ולפעמים אפילו עושים "הצגות" בפומבי. הרגע הזה הוא לא קל עבור אף הורה, וקרוב לוודאי שרוב ההורים שאלו את עצמם לפחות פעם אחת לאורך הדרך הזו - איך מתמודדים עם ילדים שמדברים לא "יפה" והאם זו בכלל חוצפה? על השאלה הזו עונה לנו מדריכת ההורים המובילה בישראל, עינת נתן, בסדרה המלווה של "מבחן ההורים הגדול" ב+12.
>> לצפייה בפרק המלא של "להיות הורים יותר טובים" עם עינת נתן ב+12
- בעת תסכול או חרדה, ילד שלא סיים את התפתחותו, לא יצליח לבטא ככל הנראה במילים את מה שהוא מרגיש. אז יצא לו: "פויה, אני שונא אותך", ואנחנו כהורים ככל הנראה נגיד: "אתה יכול להביא את התסכול שלך, אבל לא יכול להתחצף", אומרת נתן.
- איך הוא כן יכול להביע את התסכול? באנגלית קוראים לזה "טו אקט אאוט", שזה אומר שבגילים מסוימים, בהם עוד לא יודעים לתת ביטוי לרגשות תסכול, אכזבה או כעס, הילדים יעשו הצגה. "ההצגה הזו לא תהיה נעימה, שקטה או בפנטומימה. כשאתם תראו את ההצגה תגידו: 'הוא כועס, או מאוכזב'", מסבירה נתן.
- אחת הטעויות הכי נפוצות של הורים סביב חוצפה - היא הפחד מלגדל את הילד המזלזל והלא מכבד, זה שיחצף גם לשוטר או למורה. "כשבעצם הסיפור הוא קצת הפוך", אומרת נתן.
- "אני לא מתחסדת, אני חושבת אחד הדברים הכי מביכים זה שהילד עושה בושות מחוץ לבית, זה ילד שלא מצליח לווסת את הרגשות שלו", אומרת נתן, "ילד שיחקור את הדבר הזה במרחבים חיצוניים זהוא ילד שהבית או המקום הבטוח לא לימד אותו ויסות".
- ההפך הוא הנכון. "הילדים שמאפשרים להם בגיל הרך להתחצף בשם הרגשות – הם הכי מווסתים בחוץ, הם הכי לא מתחצפים בחוץ. הם יודעים להשיג את מבוקשם מבלי להגיד 'תחזיקו אותי'".