עבור מתמודדים רבים שעולים על מסלול "נינג'ה ישראל", ענף הספורט הזה הוא לא רק תחביב ממכר, תחרות ששואפים לנצח בה או הרצון להשוויץ ביכולות הפיזיות מול מדינה שלמה, לפעמים מדובר באירוע משנה חיים.
דור קליין בן ה-21, שותף בחברת סטארט-אפ, הבין בגיל צעיר שעולם הכושר מושך אותו מאוד - אבל בגלל הקהילה שאליה השתייך ושגרת חייו הנוקשה והסגפנית, לא התאפשר לו להתאמן או להתנסות בספורט מכל סוג שהוא. "גדלתי בבני ברק במשפחה חרדית שמשתייכת לקהילת סאטמר", הוא מספר רגע לפני העלייה למסלול הנינג'ה, "זאת חסידות אנטי ציונית, מהסוג הקיצוני. זו קהילה מאוד סגורה שאסור לדבר בה עברית, רק יידיש. סוג של כת".
חסידות סאטמר נחשבת לקהילה בדלנית שמתנגדת לציונות ולמדינת ישראל, לא מכירה בשפה העברית ונמנעת לחלוטין ממגע עם העולם החילוני. היא אמנם לא מוגדרת רשמית ככת, אבל מדובר בקהילה סגורה שחבריה חיים בתנאים קשים, ולפי עדויות של כאלה שהצליחו לצאת ממנה, על מי שמבקש לעזוב מוטלות סנקציות ומופעל לחצים כבדים.
"שיטת החינוך שם הייתה בנויה על אלימות", מתאר קליין, "היו שני מורים - מורה של בוקר ומורה של אחר הצהריים. מורה אחד היה נותן מכות עם הידיים ומורה אחר עם מקל. אחד עם זה ואחד עם זה, כדי לאזן. הראש שלי תמיד היה לכיוון הספורטיבי. כשהיינו מגיעים לבית הכנסת, המבוגרים היו מתפללים ואני ירדתי למטה לשחק. כל הזמן אמרתי להורים שאני רוצה ללכת לחוג התעמלות, אבל הם אמרו - 'לא, זה לא מתאים לחינוך שלנו'".
במשך שנים חלם קליין על חיים אחרים, חיי חופש ובחירה חופשית, וחיכה לרגע הנכון כדי לעשות את הצעד: "ידעתי שיש עולם מחוץ לבועה הזאת ושזה כנראה מקום יותר טוב מאיפה שאני נמצא בו כרגע. דמיינתי הרבה פעמים שאיפה שאני נמצא עכשיו, בבית החרדי, זה חלום - ושאתעורר יום אחד במשפחה רגילה, חילונית, וכל הדברים הלא טובים לא יהיו. בגיל 15 הגיע הזמן לחתוך את הפאות. קצת רעדתי, אבל חתכתי אותן וזרקתי איפשהו בפינה של הבניין. פתאום הרגשתי טבעי, הרגיש לי יותר אמיתי לחיות ככה".
הערב (שלישי, 21:15, ערוץ 12), קליין יעלה על מסלול המוקדמות ויוכיח לכולם שלא משנה מאיפה באנו, באיזו דרך גידלו אותנו ומה עברנו בחיים, כשהולכים אחרי האמת והתשוקה שבוערת מבפנים - השמיים הם הגבול.