את הופעת הבכורה שלו ב"נינג'ה ישראל" ערך יוגב מלכה בעונה הקודמת, במסגרת מקצה החיילים. מדריך הקרב מגע מבא"ח צנחנים עשה משהו שאף חייל אחר לא עשה לפניו: הוא בנה מסלול נינג'ה שלם בתוך הבסיס כדי שלא יפספס יום אימונים אחד לקראת הרגע שבו יעלה על המסלול בפעם הראשונה.
זה הסתיים באכזבה: בגלל קפיצה אחת לא מוצלחת על הקפצית, מלכה מצא את עצמו במים בשלב המוקדמות - בלי באזר ובלי חצי גמר. מאז חלפה שנה, מלכה הספיק להשתחרר מהצבא ומאז הוא מקדיש את חייו למטרה אחת בלבד, אותה ינסה להגשים שוב השנה על המסלול - לכבוש את ההר.
"כילד ראיתי סרטונים של הנינג'ה האמריקאית בפייסבוק, אבל זה היה נראה רחוק", מספר מלכה, "פתאום כשעלתה העונה הראשונה בארץ, גירד לי הגוף. ראיתי כמה המטפסים חזקים וחשבתי, מה, רק המטפסים טובים? ניסיתי חלק מהדברים שהם עושים כמו מתח על יד אחת או לטפס, וקלטתי שזה לא פשוט".
"התאהבתי בזה, הנינג'ה תפס אותי חזק. בהתחלה התאמנתי בטיפוס רק בסופי השבוע. בגלל שלא היה לי זמן להתאמן במכוני הנינג'ה בגלל הצבא, קניתי כל מיני אחיזות שלקחתי אותן איתי לבסיס וחברים בנו לי דברים - הרבה יצירתיות הייתה שם. יצרתי בבסיס מסלול מכשולים שלא נופלים מאלה שבמסלול עצמו. היה לי כוח רצון חזק מאוד".
תאר את התחושות כשאתה מוצא את עצמך במים אחרי שנה שלמה שהתאמנת.
"זה היה שוק. עד היום אני זוכר את רגע הנפילה, זה הרגיש לי כל כך ארוך. במסך זה נראה כמו - בום, אתה במים, אבל לי זה הרגיש כמו 'לאאאא' ארוך. אחרי שנפלתי למים היה שקט לרגע, טרקתי את הידיים במים כי ממש התעצבנתי. אני מאמין שעבודה קשה משתלמת ועבדתי כל כך קשה, התכוננתי לזה ובום, פתאום זה נטרק לי בפנים. הייתה תחושה אכזבה, למה זה קרה לי? אבל מהר מאוד קמתי מזה וחזרתי להתאמן".
מה הטעות שעשית בקפצית?
"התאמנתי המון על הקפצית כי ידעתי שהיא מהווה סיכון, אבל על הקפיצה הרחוקה לא חשבתי בכלל. הטעות הרצינית שלי הייתה שלא התאמנתי על זה. יש כאלה שזה בא להם יותר בקלות, אבל אני בחור נמוך יחסית. זה לא תירוץ - אני לא מאמין בתירוצים, אבל הקפיצה עצמה הייתה לקדימה ולא למעלה ולכן הגוף משך אותי קדימה ולא הגעתי טוב".
"הדבר היחיד שאני רואה מול העיניים זה את הר מידוריאמה"
אם חשבתם שהנפילה הזו הוציאה למלכה את הרוח מהמפרשים, בדיוק להפך. לקראת העונה החדשה שתעלה מחר (רביעי, אחרי החדשות, ערוץ 12), מלכה העלה הילוך בשגרת האימונים ואף שינה את התזונה שלו. "לא חושב שיש מישהו העונה הזאת שהתאמן כמו שאני התאמנתי, ועשה את מה שאני עשיתי", מתאר מלכה, "בשנה האחרונה קמתי בחמש וחצי בבוקר לאימון, עבדתי בעסק של אבא שלי למוצרי חשמל במחסן, הרמתי מקררים מתשע עד חמש, ואחרי זה נסעתי לעוד אימון במתקן שבנינו בגינה של חבר בקיבוץ אלונים".
נשמע קשוח.
"בנינו מתקן מטורף, ברמה של מכון קטנצ'יק. את רוב האימונים עשיתי שמה, גם בגשם ובקור. לקחתי את זה הכי רציני שאפשר, התאמנתי כמה שיותר. כתבתי לעצמי דגשים, התחלתי לאכול בריא יותר. הכל בשביל להגיע לעונה הזאת ולהגיד לעצמי - עשיתי הכל בשביל לא ליפול למים, בשביל להגיע הכי רחוק שאפשר. רציתי לעלות למסלול המוקדמות בלב שלם, כשאני יודע שנתתי הכל. מכאן - תן חיוך ותילחם עד הסוף".
רבים מסמנים אותך כאחד המתמודדים המבטיחים העונה. עד כמה זה מלחיץ?
"זה יכול להלחיץ, אבל אני משתדל לנתב את זה למקום טוב. באמת עבדתי קשה, ואנשים רואים את זה. אני מנסה להיות מבסוט מזה ולא לתת לזה להלחיץ אותי, רוצה לעלות על המסלול בראש נקי ובלב שלם. אני מכוון עד הסוף, לא באתי לחוויה. הדבר היחיד שאני רואה מול העיניים זה את הר מידוריאמה. זה החלום שלי כרגע ואני מת להגשים אותו".
בכיתה י' פגש מלכה את מי שהתגלתה כאהבת חייו וכבר שבע שנים שהם ביחד. "היא הכי מכילה בעולם", הוא מתגאה, "היינו רגילים לאינטנסיביות, להיות הרבה ביחד בסופי השבוע, ופתאום משום מקום באמצע החיים באתי עם היציאה של - אני ספורטאי עכשיו, עובד בעסק של אבא שלי וגם נוסע למרכז כמה פעמים בשבוע ומתאמן כל היום".
"בת זוג שלא רגילה לזה ולא קיבלה את זה כעסקת חבילה כשהתחלנו את הזוגיות, יכולה להגיד: 'שמע, זה לא מתאים לי, בוא תוריד רגע הילוך. זה לוקח יותר מדי זמן מהזוגיות שלנו'. אבל היא הכי קיבלה את זה, תמכה בי ובאה איתי לאימונים ותחרויות. היא הייתה הפסיכולוגית כשצריך, באמת שהכי תמכה וחיזקה בעולם. זה נתן לי המון כוחות להמשיך את המסע הזה למרות שהוא קשה ולדעת שאני עושה משהו נכון".