אסי עזר, מגיש "נינג'ה ישראל 2021", משתף בשנים האחרונות בגילוי לב בהתמודדות שלו עם התקפי החרדה. בפוסטים מרגשים באינסטגרם ובהרצאה המרתקת שהוא מעביר, הוא מספר איך למד לחיות לצד החרדה ואף להתגבר עליה, זאת במטרה להעלות מודעות ולעזור לאחרים שמתמודדים עם סיטואציה דומה.

ביום שלישי הקרוב מקצה מוקדמות חדש ייצא לדרך אבל עוד לפני זה, רצינו לחזור לרגע אחד מרגש ומעצים שקרה במקצה הגלדיאטורים ולא שודר על המסך. רגע לפני שעלה על המסלול, סיפר ולדי קולגה, בן 26 מתל אביב, על ההתמודדות האישית שלו עם התקפי החרדה.

"בגיל 24 קיבלתי משום מקום דפיקות לב, שרף לי בגוף, הזעתי. חשבתי בהתחלה שאני עובר התקף לב", תיאר ולדי, "באיזשהו שלב הבנתי שאני סובל מהתקפי חרדה".

אחרי שקרא את הפוסטים של אסי בנושא, הבין שאפשר להתגבר על ההתקפים הללו. התרופה שלו הייתה הספורט. "כל פעם שאני מרגיש שאני עובר התקף, אני פשוט הולך להתאמן", סיפר ולדי, "זו התרופה הכי טובה להכל. התחלתי גם לחלום, ואחד מהחלומות היה להגיע לתוכנית. הנה החלום מתגשם".

אסי עזר, ולדי קולגה (צילום: מתוך
ולדי קולגה ואסי עזר|צילום: מתוך "נינג'ה ישראל 2021", קשת 12

>> עוד על "נינג'ה ישראל 2021" בפייסבוק ובאינסטגרם

לפני ההזנקה, ולדי פנה לאסי וסיפר לו עד כמה הוא השפיע על חייו: "אסי, רציתי להודות לך על הפוסט שכתבת על החרדות. זה ממש עזר לי ופתח אותי רגשית. אני מודה לך מאוד". רותם, חברתו הטובה של אסי שעוקבת מקרוב אחר הפעילות שלו בנושא, ביקשה גם היא לחזק אותו. "זה נושא שחשוב מאוד לדבר עליו וזאת לא פעם ראשונה שאני שומעת שאסי עושה שירות מדהים בתחום הזה", סיפרה רותם, "אני גאה בו על זה".

View this post on Instagram

עשיתי את זה. לפני 4 חודשים הפסקתי עם הציפרלקס, וחודש אחר כך עברתי סוג של התקף חרדה מאתגר מאד במיאמי. כל כך נבהלתי מהתקף הזה (שהיה כנראה חלק מתהליך הגמילה מהכדור) שפחדתי לעלות על טיסת המשך ללוס אנג׳לס, שם היו לי מספר פגישות סופר חשובות. ביטלתי הכל וחזרתי לארץ. הרגשתי מובס. כמה חיכיתי לנסיעה הזאת, כמה חסר אונים הייתי שנאלצתי לבטל. מאז לוס אנג׳לס היתה בשבילי מטרה- להצליח לחזור לשם מבלי לבטל את הטיסה בדקה התשעים, להגיע לשם, לקיים את הפגישות שלי, ולא לחטוף התקף חרדה ולעלות על טיסה חזרה לארץ מוקדם מהצפוי. כל ארבעת החודשים האחרונים הוקדשו למשימה. בדרך היו 2 טיסות עבודה קצרות לבד ללונדון (שהשתמשתי בהן כסוג של תרגול) והמון עבודה עם הפסיכולוגית שלי+ עבודה שלי עם עצמי. המשפט ״איך להתמודד עם חרדה?״ כיכב אצלי בחיפוש בגוגל וביו טיוב. כל הזמן הזנתי את עצמי במידע. ללמוד! אם אני אבין למה זה קורה, איך לטפל בזה, אם אני אבין שזה קורה לעוד הרבה אנשים ושאני לא לבד- אני אהיה בסדר. בקיצור- אני כרגע באל איי כבר 5 ימים, עוד שעה יוצא לשדה התעופה כדי לחזור לארץ, קיימתי את כל הפגישות שלי, פגשתי חברים ולא היה לי אפילו התקף חרדה אחד :) ניצחון. קטן, אבל חשוב! אני יודע שמחכים לי עוד אתגרים עם חרדה בעתיד, אבל אני גם יכול לראות היום בבירור את הדרך המטורפת שעשיתי בארבעה חודשים האחרונים. צעדי תינוק שהפכו לצעדי ענק שיודע להתמודד עם חרדה לבד, שלוקח את זה יום ביומו, שמבין שזה תהליך. שנכשל לפעמים (ביטלתי טיסה להודו בדקה התשעים...) אבל גם מצליח. יאללה שרק ימשיך ככה!!! ולכל מי שעובר את מה שאני עובר- תמשיכו להילחם, להסתכל לחרדה/ דכדוך/ דיכאון בעיניים ולהגיד לעצמכם ״זה רק חלק קטן ממני, זה לא אני!״ תמשיכו לחפש מה נכון לכם- עם תרופות או בלי, והכי חשוב- תטפלו בעצמכם ותהיו קשובים לעצמכם! ♥️ אסי. שתפו את הניצחונות הקטנים שלכם בתגובות, זה עוזר!!!

A post shared by Assi Azar (@assiazar) on

אחרי הווידוי המרגש, ולדי עלה על המסלול והביא ביצוע מצויין. הוא רץ בקלילות את הסטפר המתכווץ, המשיך לקפיצת הסנאי ועל אף שפספס אחיזה ביד אחת התאושש, תיקן את עצמו וקפץ יפה לרשת ומשם למזרון. אחרי שחצה את גשר הכדוריות האדומות הוא בחר במסלול B ובמכשול שלושת החישוקים סובב את החישוק הראשון, עבר אל השני וממנו אל הטבעת והמזרון. במכשול החמישי, פרוזדור החלונות, איבד אחיזה בחלון השני ונפל למים אחרי 2 דקות ו-41 שניות, תוצאה שלצערו ולצערנו לא הספיקה כדי להעפיל לחצי הגמר.