בעוד שרבים מסכמים את השנה החולפת כאחת שלגמרי היה אפשר לוותר עליה, בשביל אדם ברוטמן זו הייתה שנה משמעותית ומרגשת. זמן קצר אחרי גמר העונה השנייה של "נינג'ה ישראל", ברוטמן הפך לראשונה לאבא.

מהרגע שנולד בנו הבכור של ברוטמן, גלי, פיינליסט "נינג'ה ישראל" מחפש את הדרך לשלב בין שתי האהבות הגדולות של חייו. "בהתחלה הייתי מבולבל, לא הבנתי איך אצליח לעשות הכל ביחד", מודה ברוטמן, "גם להיות שם בשביל גלי, גם להתאמן לקראת העונה החדשה וכמובן גם לפרנס על הדרך".

"הייתי רגיל לאימונים מאוד ארוכים ופתאום נוצר לי תא משפחתי חדש ועוד אחריות", הוא מספר, "פניתי לחבר כדי שיעשה לי סדר באימונים ויחד כתבנו תוכנית אימונים שאוכל להכניס ללו"ז הצפוף שלי. אם פעם האימונים שלי היו שעתיים-שלוש, עכשיו האימון הכי ארוך שלי עומד על 16 דקות. מדובר באימון אינטנסיבי ומאוד מכוון מטרה שמקדם אותי אל עבר הנינג'ה. אני מתאמן עם מעט מאוד שעות שינה, אבל זה די מדמה את מה שהולך להיות במסלול".

>> עוד על "נינג'ה ישראל 2021" בפייסבוק ובאינסטגרם

בשנתיים האחרונות ברוטמן מספר בגילוי לב על מסע המאבק של אמו במחלת הסרטן. שעות בודדות אחרי שגילה שאשתו בהיריון, התבשר ברוטמן שאמו חלתה. "אחרי שהמחלה התגלתה אמא עברה סבב טיפולים כימותרפיים, המצב היה לא פשוט אבל היא הצליחה להתגבר על זה", מתאר ברוטמן, "מאז לצערי המחלה חזרה לסבב שני והיא עברה עוד סדרה של טיפולים. אמא שלי מדהימה, היא הנינג'ה האמיתית".

בטח גלי מעניק לה הרבה מאוד נחת.
"מאז שגלי חלק מהחיים שלנו, רואים הבדל. בכל פעם שאמא רואה את גלי הוא נותן לה כוחות להמשיך להילחם. הוא עזר לנו המון, מבלי שהוא יודע בכלל".

"הנפילה בגמר העונה השנייה הייתה אחת הכואבות שהיו לי"

ברוטמן נחשב לאחד המתמודדים המובילים בתחרות הנינג'ה, אבל הוא ידע כמה וכמה אכזבות מרות על המסלול. בגמר העונה הראשונה הוא העפיל עד לשלב השני וסיים את העונה במקום החמישי והמכובד, אבל בגמר העונה השנייה נפל במכשול דרך הטבעות בשלב הראשון כשהוא רחוק סנטימטרים מהבאזר.

"הנפילה בגמר העונה השנייה הייתה אחת הנפילות הכי כואבות שהיו לי", מודה ברוטמן, "הייתי שנייה מללחוץ על הבאזר ונפלתי בקפיצה שהיא יחסית קלה לעומת המסלולים האחרים שעברתי בנינג'ה. לא הייתי אמור ליפול שם, הרגשתי אכזבה גדולה לצאת מהמים בבושת פנים. איכזבתי את עצמי ואת החברים, המשפחה והצופים".

איך הצלחת להרים את עצמך אחרי הנפילה הזאת?
"אחרי שנכשלים בקנה מידה כל כך גדול, רבים חושבים שיש שתי אפשרויות. הראשונה זה להגיד, יאללה, מספיק, הגעתי למקום מכובד מאוד - ולוותר, אבל זו לא הייתה אופציה מבחינתי. האפשרות השנייה היא לצאת מהמים, להתייבש ולהגיד, יאללה, ממשיכים, קורה שנופלים. גיליתי שיש גם אפשרות שלישית".

שהיא?
"זו אופציה שלא אוהבים לדבר עליה, היא פחות נעימה, אבל היא הכי מקדמת שיש - להבין למה נפלתי, לחקור ולהיזכר בתחושות שהרגשתי לפני ובאותו הזמן. ראיתי את הנפילה המון פעמים, עם כל הכאב שמתלווה לזה. הניתוח של התנועות, עד הפרטים הכי קטנים, גרם לי להבין מה אני צריך לשפר, מה לשמר ומה אני צריך לעשות כדי לבוא לעונה השלישית בגרסה הכי טובה של עצמי".

אחרי העבודה העצמית שעשית, אתה מרגיש מוכן יותר לקראת המסלול או שיש חששות?
"לכולם יש חששות לפני המסלול, מי שיגיד שאין לו - משקר. אנחנו משקיעים המון מאמץ, אימונים, זמן, נסיעות, וויתורים משפחתיים וחברתיים, ובמאית שנייה של חוסר ריכוז אתה יכול ליפול לבריכה והכל יורד לטמיון. בנינג'ה יש אפס מקום לטעויות. הכל מתנקז לנקודה אחת שחיכית לה במשך שנה".

בתור נינג'ה ותיק ומבין עניין, יש מתמודדים שכדאי לשים לב אליהם בעונה החדשה?
"יש את הוותיקים שכולם מכירים כמו שמלא ומרנץ שניצחו בעונות הקודמות ואת אלכס חזנוב, מתמודד מדהים שלא השתתף בעונה השנייה בגלל פציעה. אני חושב שיכולות להיות הפתעות דווקא ממתמודדים חדשים שאף אחד לא מכיר. יש המון כישרונות צעירים, חבר'ה בני 18, שיכולים לתת בראש".