אמש (ראשון) ניצח גיל מרנץ בגמר הגדול של נינג'ה ישראל, וקטף את תואר הנינג'ה היישר מידיו של יובל שמלא, המנצח של העונה הראשונה, שנפל בסולם הסלמון ולא העפיל לשלב השני בגמר. המטפס אילן בלופרב, שהגיע גם הוא לשלב השני, נפל במקפצת העכביש. יוסי בן יוסף, מועמד מוביל נוסף לניצחון, נפסל רגע אחרי שלחץ על הבאזר. מרנץ עבר לאורך העונה את המסלולים בשקט ובאדישות, ואולי דווקא בגלל זה הוא המתמודד הכי מעניין שיש. לא סתם רותם סלע כינתה אותו "המתמודד הכי אדיש שהיה פה אי פעם".
מרנץ (שאם תהיתם לפשר שם המשפחה, מהונגרית זה 'תפוז') בן ה-24, רווק ומתגורר כיום ברמת גן, הוא מאמן אישי וקבוצתי ויועץ כושר גופני. הוא מתאמן בטיפוס, פארקור ובקליסטניקס (שזה ביוונית - שיפור הגוף). אבל לא תמיד הוא היה חדור מטרה וספורטאי מצטיין.
מרנץ נולד וגדל בישוב הקהילתי גבעת אבני שבגליל והוריו התגרשו כשהיה בן 10. תחילה הוא גר עם אמו, ומשלא הסתדר, הוא עבר לגור בדירה שאביו שכר לו, כשהיה בן 15 בלבד, כדי שיישאר בסביבת חבריו ובבית הספר שלמד בו. באותה התקופה מרנץ היה, לדבריו, חסר גבולות: מסיבות, פאבים, פסטיבלים, בחורות ואלכוהול. הוא הסתבך כמה פעמים עם המשטרה ונחשב אז לנער בלגניסט: "היו נדבקות אלינו צרות", סיפר מרנץ בתחילת העונה. "היינו ילדים והיה אגו, ורצינו להוכיח הרבה דברים - בין אם זה אחד לשני או לאנשים שמסביב, אז נכנסנו לאקשן".
לאחר שהרגיש שהוא מאכזב את הוריו, החליט להתאפס ולחזור לתלם, ממש לפני גיוסו לצה"ל. "אחרי תקופה ארוכה של מסיבות, בחורות, מכות ואלכוהול, די נמאס, מיציתי והרגשתי שזה לא זה", סיפר מרנץ. "לאט לאט התחלתי לחשוב על איפה אני רוצה להיות ואיפה אני עכשיו, והתחלתי להתקדם משם". כשהתגייס, גילה את הספורט. הוא רצה לעשות שינוי פיזי, החל להתאמן והתאהב בתחום. הוא הוציא תעודת מדריך כושר והיום הוא מאמן באופן פרטני וקבוצתי. "מצאתי את עצמי הולך להתאמן הרבה, ראיתי כמה טוב זה עושה לי להבין את הגוף שלי, להכיר אותו ולדעת מה הוא מסוגל לעשות", סיפר מרנץ.
עם השנים, מרנץ חקר את עצמו ואת היכולות שלו, הבין מה החוזקות שלו ומה הערכים החשובים לו, ושם לו למטרה לכבוש את הר המידוריאמה - מה שיובל שמלא לא הצליח לעשות. "היום כל עולמי הוא פעילות גופנית, בין אם אני מלמד אותה ובין אם אני עושה אותה בעצמי. אני מתאמן עם הכי טובים שיש". לקראת ההתמודדות בנינג'ה, התאמן מרנץ יחד עם אדם ברוטמן, יובל שמלא ובני יפרמוב, הפרטנר שלו לאימונים, איתו גם טס לתאילנד להתאמן בטיפוס. לטענת יפרמוב, "זה המקום המושלם להתאמן בו לקראת הגמר".
קצת פיקנטריה: מרנץ הוא חובב מושבע של "שר הטבעות". יש לו קעקוע על היד ב"אלפית", השפה שהמציא ג'.ר.ר. טולקין, מחבר "שר הטבעות". הוא קרא את כל הכתבים של טולקין וראה את סדרת הסרטים יותר מ-20 פעמים. כישרון נוסף של מרנץ חוץ מהספורט הוא ציור, בעיקר רישומים וקעקועים. את כל הקעקועים שלו הוא צייר בעצמו: מצפן, אריה ומלכה של שחמט. הוא מאוד אוהב לשחק שחמט, כי הוא מרגיש שזה משפר את המוח. בנוסף לכל, הוא אוהב לרקוד סלסה, מוזיקה שחורה ו"כל מה שגורם לזוז ביצירתיות". הוא מתגאה ביכולת שלו לעשות שבע משיכות במתח ביד אחת, וטוען שאנשים בודדים בעולם מסוגלים לעשות זאת.
רגע לפני הגמר, בראיון לאסי עזר ורותם סלע, אמר: "אני מוכן לדברים הכי קשים שיש. חלמתי על זה לילות ולא ישנתי בגלל זה, והיום אני פה ואני מוכן לזה. אני מוכן לנצח". ואכן, בתום הגמר הקשוח והאכזרי, מרנץ השיג את הניצחון בעונה ואמנם לא זכה לטפס על הר המידוריאמה, אבל יש לנו תחושה שאת החשבון הזה הוא עוד יסגור. "אני טיפה מאוכזב, מאוד רציתי להגיע לחבל ולנצח את זה. לעונה הבאה אחזור חזק יותר".