באפריל 1987 המחבל מוחמד דאוד, השליך בקבוק תבערה לתוך המכונית של משפחת מוזס, כשבתוכה כל המשפחה אייבי מוזס, אשתו ושלושת ילדיהם. אם המשפחה, עופרה שהיתה בהיריון באותו זמן ובנו מתו באירוע. הבוקר בתכנית "הבוקר של קשת", התייחס מוזס לשחרור 26 האסירים הצפוי בלילה שבין שני לשלישי, שגם הפעם דילג על אותו מחבל שהרס למשפחתו את החיים. ועדיין, מוזס לא ממהר לשמוח, "אז הפעם הוא לא השתחרר, אני חי ברולטה רוסית, על מה הוא צריך להשתחרר?"
מוזס חוזר שוב לטראומה האישית ומספר על הרגע בו איבד את אשתו ובנו: "שלושת ילדיי נשרפים ואני קופץ לתוך האוטו הבוער ומוציא אותם, אנשים כנראה שוכחים. אני בטוח שגם לנתניהו בתור אח שכול כואב, אני בטוח שידו רעדה כשהוא חתם על המסמך" והוסיף, "אני קורא לזה בנק הדם, רק הממשלה יכולה לשחרר אסירים מהבנק הזה בזמן אמת, אבל בג"ץ ממילא לא יכול להתערב".
_AD_מוזס הדגיש שאין שום סיבה לטענתו לשחרר רוצחים שנקראים בעיניו "שבויי מלחמה" ולכן הם יוחזרו רק כאשר ייחתם הסכם שלום, "כשתגמר המלחמה, אני מוכן לשבת באותו מעמד ולחתום, אני אלך לבית סוהר ואוציא את הנבלה משם", הוא מצהיר. "רק אתמול הבנתי שהרוצח לא משתחרר והתקשרתי לעדי וסיפרתי לה, והיא אמרה לי, אז מתי? אז עוד שלושה חודשים נאכל את עצמנו מחדש", ומספר על הרגעים הקשים שהוא עובר עם משפחתו כל פעם מחדש, "זה יותר גרוע מעינוי סיני, הם זורקים אותי שוב לאוטו הבוער", הוא מוסיף.
מוזס מודה שגם אם ימשיך להילחם ולזעוק, הוא יודע שככל הנראה הרוצח ישוחרר בפעימה הבאה, "ברגע שהם חותמים, הם חייבים לבצע את השחרור אפילו בג"צ לא יכול להתערב", הוא מוסיף אבל מביע את תקוותו "אולי אני אזעזע את המערכת, אני מנסה למען עופרה וטל וגם למען ניר ועדי שחיים בייסורים עם כל הכוויות שיש להם על הגוף, אני מנסה עד הסוף".