"השוטרים משכו אותי מהרגליים כשהייתי על הרצפה, וירקו לי על הפנים", מספר סרגיי - אחד האזרחים שחווה על בשרו את עוצמתה של המדינה על לא עוול בכפו לאחר שהואשם בפשע שלא ביצע. "אמרו לי שאני רוצח סדרתי, שאני עומד לשבת בכלא כל החיים ושלעולם לא אראה יותר את השמש".
"צריך להבין", אומר אחד המשפטנים שמופיעים בכתבה של עמרי אסנהיים, "הודאה בעבירה חמורה היא הישג מקצועי ברמה בלתי רגילה עבור החוקר".
"ברור שהרשעה היא הישג", אומר אסנהיים עצמו. "מה שמדהים היא הקלות בה זה נעשה. נדהמנו לראות את כמות המקרים", הוא ממשיך. "לכתבה נכנסו 3 מקרים, וכולם של עולים חדשים. מדובר באנשים עם קשיי מנטאליות, אנשים שפוחדים מהמשטרה", מספר עמרי על העדויות שקיבל. "בסופו של דבר, אני חושב שבמקרים מסוימים מספיקה שמועה או איזשהי נסיבתיות כדי להרשיע אדם נורמטיבי".
המקרה של סרגיי מצטרף לדיווחים רבים של אזרחים שהיו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון: השוטרים מחפשים חשוד ממוצא וגיל מסוימים, ופועלים בכל הכלים על מנת להוציא ממנו הודאה. בחלק מהמקרים מדובר אפילו על נאשמים שהתחילו לרצות את העונש שנגזר עליהם, וזוכו ללא פיצוי או התנצלות זמן רב אחרי ששללו את זכויותיהם.
"נדבר על זה בבית" עם עמנואל רוזן, יום רביעי בשעה 23:00