יום האם משרטטת את דמותה של אלה(קרן מור) - אמא, רעיה וחברה שעובדת במקביל על הקריירה, ומנסה לעבור את היום בצורה הכי חלקה ונטולת נזק מבחינתה. לפעמים היא מעגלת פינות, גם כשזה נוגע לחינוך של הילדים. מה לעשות שלפעמים, אבל רק לפעמים, צריך לשלוח את הילדה חולה לגן או להתערב בחיי החברה של הבן התיכוניסט.

לכבוד החזרה ללימודים החלטנו לתת כבוד לגיבורה ולדרך מלאת החן בה היא מתמודדות גם עם מערכת החינוך בין השאר, ונתנו לחברי מערכת mako לאוורר כמה מהסודות על אמא שהם גררו איתם במהלך השנים. יש לכם סיפור משלכם ? טקבקו לנו פה או בעמוד הפייסבוק של יום האם.

"אמא הייתה חלק משוד"

"כשהייתי ביסודי לא היו עדיין שומרים בשכר בבתי הספר, והנהיגו סבב הורים ששמרו על השערים. כל הורה היה מחוייב לפעמיים בשנה, אם זוכרת נכון. כשהגיע תורה של אמא שלי והיא עמדה בשער הגיע אדם תמהוני והיא הניחה לו להכנס, כי פשוט לא היה לה נעים לעצור אותו. בדיעבד הסתבר שנעלם מחשב מהמעבדה ונוצרה סערה גדולה בבי"ס. מיותר לציין שאמא שלי לא חזרה לתורנות השמירה, וגם זכיתי לכמה שמות חיבה לא נעימים מחברי לכיתה". (גלית, 28)

"הפאדיחה הזאת היא של אחותי הקטנה שעדיין בבית ספר - אמא שלי חדשה בפייסבוק, והיא מסתערת על כל סטטוס או תמונה שבני המשפחה מפרסמים עם טקסטים הזויים בלשון עברית ארכאית (כי הוא חושבת שהיא כותבת אגרת) ובעיקר מלא שגיאות כתיב (כי היא נולדה בפולין).  לכבוד יום הולדתה אחותי כתבתה לה ברכה יפה ומצועצעת על הWALL כדי שתהיה מבסוטה, אבל יצרה תגובת שרשרת הרסנית. אמא שלי, מפאת חוסר הכירותה עם רזי הפייסבוק, התחילה לכתוב בתגובה על דברים מאוד אישיים ופרטיים. כבר אחרי שניות ספורות אחותי כבר קיבלה הודעות מסתלבטות מחברים לכיתה. פדחנית." ( נועם, 31)

"לא ידעתי איפה לקבור את עצמי"

"לא פאדיחה שלי, אבל של חבר - אמא שלו הייתה חברה בועד הורים, וכל תחילת שנה היא הייתה נכנסת לכיתה שלנו לברך את כל הכיתה ולהכיר את המחנכת. בסוף הנאום שלה היא הייתה מתיישבת לידו, ויושבת איתנו במשך השיעור. מיותר לציין שזה לא עשה לו את החיים קלים בהפסקת עשר". (יואב, 24)

"בבית ספר היסודי נתנו לנו פרוייקט – לבנות מודל מוקטן של בית הספר. לי עצמי יש שתי ידיים שמאליות מאז מאז ומתמיד, אבל אמא שלי אדריכלית, וגם קצת שתלטנית. היא לקחה את הפרוייקט על עצמה, ויצרה מודל סופר מושקע ואלגנטי, כזה שלא היה ספק שלא נוצר על ידי ילד. המורה כמובן קראה לי לשיחה, וקיבלתי הרצאה על מה נכון לעשות ומה לא, ולכל הזמן הזה לא הבנתי איך אמא שלי לא חשבה שזה מוגזם ועל למה היא שמה אותי במצב הזה, רציתי לקבור את עצמי" (מאיה, 31)

יום האם, ימי שני ב- 21:50