מסע הטרור שביצע המחבל מחמד ע'אלב אחמד אבו אלקיעאן בבאר שבע הסתיים בתוצאה טרגית. ארבעה ישראלים נרצחו: דוריס יחבס, הרב משה קרביצקי, מנחם יחזקאל ולורה יצחק. המחבל, תושב חורה שישב בעבר בכלא על חברות בארגון טרור, דקר מתדלקת בתחנת דלק בעיר, דרס רוכב אופניים, עצר ליד מרכז מסחרי ודקר אנשים נוספים.
ד"ר דן שוורצפוקס, סגן מנהל בית החולים סורוקה, עדכן הבוקר על מצב הפצועות שהובהלו לבית החולים. "שתי הפצועות מהפיגוע מאושפזות במחלקה לניתוחי לב וחזה. הן יציבות, בהכרה מלאה ובמצב בינוני", דיווח ד"ר שוורצפוקס, "הלילה עבר בשקט. הערב היה סוער כמובן. שתי הנשים, בשנות ה-40 לחייהן, הגיעו עם דקירות בפלג הגוף העליון ועברו פעולות כירורגיות מצילות חיים בחדר הטראומה. מהר מאוד הן עברו ממצב קשה למצב בינוני. התחזית לגביהן היא טובה ואנחנו אופטימיים".
מה אתה שומע מהן?
"לא דיברתי איתן מאז חדר הטראומה, אבל הסרטים מדברים בעד עצמם. הן יצטרכו להתמודד עם הקשיים הנפשיים אחר כך, כמו בכל האירועים האלה. מבחינה פיזית הן יציבות ומשתפרות מרגע לרגע. הן לא צריכות ניתוח. ייקח כמה ימים עד שהפגיעות בחזה יחלפו, אבל לא נשקפת סכנה לחיים שלהן".
שרון והילה אביסרור היו במתחם הקניות בבאר שבע בעת שאירע הפיגוע. הילה נדקרה ומאושפזת כעת בסורוקה. שרון שיחזר ב"חדשות הבוקר" את שאירע באותם רגעים: "להילה היה יום הולדת. היא יצאה מחנות ולקחתי לה את הקניות לאוטו. היא אמרה, 'אני נכנסת לעוד חנות, יש עוד דבר שאני רוצה'. אמרתי לה בסדר ושאחכה לה. לא עברו עשר שניות והיא רצה אליי לאוטו בצרחות, 'דקרו אותי, דקרו אותי'. התרחקתי איתה טיפה מהמקום וראיתי שיש לה שני מוקדי דם. הורדתי את החולצה שלי, עצרתי לה את הדימום וחיכיתי לעזרה שתגיע".
דיברת איתה תוך כדי?
"דיברתי איתה ועם מד"א במקביל על הקו. דובבתי אותה, רציתי לראות שהיא בהכרה. היו לה כמה ניתוקים, היא לא הגיבה לי. לפי מה שהרופאים אומרים זה לגיטימי במקרים כאלה לאבד את ההכרה, כשיוצאות כאלה כמויות של דם".
ראית את המחבל?
"לא ממש. אולי לשנייה, כשהתרחקתי משם. ברגע שהיא קפצה לאוטו וצעקה 'דקרו אותי', התרחקתי מהמקום כי ידעתי שיש הרבה דם ושצריך לעצור את זה".
מה היא אמרה לך עד שהצוותים הגיעו?
"ניסיתי לדובב אותה, היא אמרה, 'כואב לי, כואב לי, כואב לי'. היא לא דיברה. ניסיתי לשמור על העירנות שלה ולהבין אם היא מודעת למה שקרה. המטרה שלי הייתה להחזיק אותה עירנית עד שהצוות הרפואי יגיע".
עמית, בנם של שרון והילה, תיאר: "אבא התקשר אליי והודיע לי שאמא שלי נפצעה ושאני צריך לומר את זה לשתי האחיות שלי. הייתי קצת בשוק ועצוב, כי היינו באמצע ארגון מסיבת יום ההולדת שלה בבית. הודעתי לאחותי שאמא נפצעה ולאחות הקטנה יותר שהיא נפלה, קיבלה שריטה ושלקחו אותה למיון, שיקרנו לה כדי שלא תילחץ. היא בת תשע".
איך הרגשת כשראית את אמא במיטת בית החולים?
"הייתי די עצוב, אבל לא יכולתי להראות לה את זה. השתדלתי להיות הכי רגוע שאני יכול. הרגשתי יותר בנחת כשהבנתי שהמצב שלה יחסית יציב, וכרגע אין צורך בניתוח. אני מקווה להכי טוב ומשתדל להעביר את הזמן ולחכות לתשובות".
שרון, המחבל בדואי, שכן שלכם.
"אנחנו חיים עם הבדואים הרבה שנים, אבל יש דברים שמתפוצצים לנו בפנים. אנחנו חיים איתם פה בשלום, עושים איתם עסקים בשלום, עובדים במקומות בשלום - אבל יש את הרע בכל מקום לצערנו".