נמשכת הסערה בעקבות "נאום הרולקסים" של חבר הכנסת דודי אמסלם מהליכוד, השר במשרד המשפטים המיועד. אמסלם תקף בחריפות את עשרות האלפים שהפגינו אתמול מול הכנסת נגד הרפורמה המשפטית.

"אנשי השמאל הם הכי אלימים, בריונים ושקרנים במדינה", קבע אמסלם, "נלך עם המהפכה עד הסוף, זה התפקיד של הממשלה הזאת. תראו איזו אנרכיה אתם עושים, חבורת בריונים ומסיתים להמרדה. הרמטכ"ל לשעבר חלוץ אמר שייתן הנחיה לא לבוא למילואים, אמר שהם אלו ששומרים עלינו ועובדים. גם אני ועוד שני מיליון וחצי איש עובדים. זה נכון שרובנו עובדים אצלכם בבתים ומנקים לכם את הגינות".

לדברי אמסלם, "ראיתי בהפגנה הרבה דברים מנצנצים - אחרי זה הבנתי שזה שעוני הרולקס של המפגינים שם. בואו תראו כמה מרצדסים יש שם".

חבר פאנל "חדשות הבוקר", נדב אבוקסיס, פנה הבוקר בשידור לאמסלם. "צפיתי אתמול בנאום שלך, 'נאום הרולקסים'. אני בטוח שאחריו קיבלת מאות, אם לא אלפי תגובות: 'אין עליך דודי, איך הכנסת להם'. מי זה להם? ראיתי איך שדיברת על המפגינים, שהגיעו עם הרולקסים המנצנצים והמרצדסים שלהם להפגנות".

"תשמע, לא נעים לי לומר לך, אבל בהפגנה אתמול היו הורים מבית הספר של ילדיי. הם לקחו רכבת ואת הילדים ונסעו להפגין. בהפגנה היו רפאל ושחר, זוג חברים שלי שבמקרה אני חיתנתי. האחד פסיכולוג, השני מתכנת בחברת הייטק. שניהם תל אביביים. לאף אחד מהם אין רולקס, והמרצדס שהם נוסעים בה זה במונית שהם לוקחים כשבאים אליי, אבל רק אחרי שחיכו חצי שעה לאוטובוס שלא הגיע".

"שניהם נסעו להפגנה עם קורקינט עד לתחנת הרכבת, המתינו יפה עם דגל ישראל בידיים שלהם, ומהרכבת בירושלים צעדו שני קילומטרים. יש לי איתם אינסוף ויכוחים פוליטיים, אבל הם אחים שלי. הם, וכל אלה שהפגינו אתמול, בדיוק כמו שמפגיני הימין בשעתו הם האחים שלהם. אחד האחים שלי עובד בחברת הייטק. כשאני מגיע לבקר אותו במגדל השן, אי שם ברמת גן, אני מרגיש שהגעתי לקיבוץ: מכנסיים קצרים, סנדלי שורש. אשכרה כולם כאילו חזרו מטיול בבניאס".

"אמרת שאנחנו עובדים אצלם בבתים ומנקים את הגינות. יש לי אח עורך דין בכיר, השני סמנכ"ל בחברה גדולה, אחותי עובדת במשרד ממשלתי בתפקיד בכיר ועוד אח אחראי על משכנתאות אי שם בצפון. אף אחד מהם לא עובד בניקיון, וכשאני מבקש מאחי לבוא לעזור לי בגינון, הוא צוחק עליי. בושה".

"מה היית אומרת לו פוליטיקאי מהשמאל היה אומר שהציבור הימני, המזרחי, עובד בניקיון ובגינון? איזו סערה הייתה קמה פה? דודי, מה עובר עליך? הלהבות עולות, האמירות הולכות ומקצינות, ומה אתה עושה? ממשיך ומלבה ומשמיץ, ואת מי? את העם שלך? את אלה שחלילה אם תיפתח מלחמה, ירוצו יחד עם אלה שבחרו בך כדי להגן על המדינה שלי, שלך, של כולנו? הייתי אומר לך: דודי, תתבייש, אבל אני רוצה קצת לשנות את השיח ולומר לך: עזוב אותך, דודי. אנחנו צריכים איחוד, איחוי. תצא גדול ותתנצל. לא תצא גדול, תצא ענק".