שבוע אחרי שמשלוחי התרופות הוכנסו לרצועת עזה במסגרת ההסכם שלפיו תרופות יועברו לחטופים, טרם התקבלה בישראל הוכחה כי התרופות הגיעו ליעדן. שר החקלאות וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, אבי דיכטר, התייחס לכך הבוקר.

"זה הימור, אבל הימור שנותן סיכוי כלשהו שתרופות יגיעו לחטופים, אני מוכן ללכת למהלך הזה", אמר השר דיכטר, "אני לא סומך עליהם, הם הרבה יותר אכזריים ממה שהציבור חושב, אבל יש קמצוץ סיכוי. לחמאס יש אינטרס שבני הערובה שנמצאים בידיים שלו יהיו בחיים, מפני שעל בני ערובה חיים הם יכולים לנהל משא ומתן נוקב יותר ולתבוע מחירים יותר גבוהים. אלה הכללים שנקבעו כבר בעסקאות עבר".

"כשאנחנו אומרים סיוע הומניטרי, זה לא מה שמכריע את המערכה. נהרוג אותם רעבים, נהרוג אותם שבעים. הם מתים כך או כך. יש דרישה מארצות הברית וממדינות נוספות לכך, כשארצות הברית היא המדינה הכי משמעותית בנושא הזה. החלטה במועצת הביטחון על הפסקת המלחמה מבלי שהאמריקאים מטילים וטו, הריאיון שלנו ייראה אחרת לגמרי. אחד המרכיבים המשמעותיים במלחמה הזו, אלה האמריקאים. הם עומדים על זה שיהיה סיוע הומניטרי לאזרחי רצועת עזה. לומר להם סטופ, יהיו לזה השלכות רבות מאוד".

"בצדק מדינת ישראל לא אומרת סטופ לאמריקאים. האמריקאים מבינים את הבעיה ומנסים ליישר קו עם ישראל בנושא הבידוק של מה שנכנס לרצועה. צריכים לזכור שהסיוע ההומניטרי מגיע לאונר"א, שאונר"א זה חמאס. מ-2007 כל עובדי אונר"א עברו מפת"ח חזית עממית לחמאס וג'יהאד איסלאמי. זה אלפי אנשים. הסיוע ההומניטרי מגיע לידיים חמאסיות - וזו בדיוק הבעיה. עוד נצטרך לעבוד על יעד מיטוט שלטון החמאס בעזה".

יש טענה שההישגים שלנו הולכים ונשחקים, שחמאס היא זו שמאכילה את העזתים, גם בצפון ברצועה.
"המשפט כי הישגי המלחמה הולכים וננגסים, טעות. מי שעוקב אחרי המלחמה, גם אנשים שבקיאים בעולם הלחימה, הופתעו לטובה מיכולת צה"ל, מנחישות צה"ל, מהתקדמות צה"ל, התקדמות זהירה למרות נסיבות ואירועים מסוימים, כמו האירוע משלשום בלילה, שגובים מאיתנו מחירים כבדים מאוד והלב נקרע. אתה צריך לצפות שאירוע כזה עלול לקרות במלחמה, לצערי הוא קרה לנו פעמיים ובאזורים מאוד קרובים. ח'אן יונס הייתה מעבר להרי החושך מבחינת חלק מהאנשים. צה"ל כבר נמצא שם עמוק מאוד. יש עוד השלמות ברפיח, יגיעו גם לשם".

למה לא מייצרים את מנגנון היום שאחרי, במקום שחמאס ימשיך להיות זה שמאכיל את תושבי עזה ודואג להם לתרופות?
"מה שנשאר לחמאס זה הידיים ואת הידיים האלה גם נגדע. בגוף אנחנו פוגעים פגיעות קשות מאוד. את הידיים שעוסקות בסיוע ההומניטרי, נדע לגדוע במעלה הדרך, במעלה המלחמה. לעסוק ביום שאחרי בפומבי תוך כדי מלחמה, זו טעות. אני שמח שהדרג המדיני, ביטחוני וצבאי לא עוסקים ביום שאחרי. הצורך לייצר משהו שונה מהחמאס בעזה זה יעד במלחמה הזו. כשנגמור את המלחמה יהיה ברור לכולם מי מנהל את העסק ברצועת עזה, וזה לא עסק פשוט - למעלה משני מיליון תושבים. מי שחושב שהם יהפכו באבחה אחת את עורם למתנגדי חמאס, אני מציע להסתכל על האופן שבו קיבלו את פני הרוצחים שהגיעו מהיישובים בעוטף עזה עם החטופים ועם השלל".

יש דיווחים על איתותים מקטאר בעניין עסקה חדשה. אנחנו קרובים יותר ממה שהיינו לפני שבוע?
"בנושא העסקה אני מציע לכולנו, בוודאי למי שמצוי בפרטים, לשמור את זה לעצמו, לדיונים הרלוונטיים. הסימן הכי מובהק שמשהו מתקדם, זה כשנשמע שמצרים בתמונה. בלי מצרים לא תהיה עסקה. הם תמיד השלב הקריטי בכל עסקה שקשורה לרצועת עזה, מסיבות שלהם וגם של חמאס. כרגע אנחנו מתרכזים במלחמה בעזה. ככל שהמלחמה תחתור להשגת היעדים: השמדת תשתיות הטרור של חמאס וג'יהאד איסלאמי ומיטוט היכולת השלטונית של חמאס בעזה, ככל שבשני היעדים האלה המאמץ יהיה רציני יותר, מצליח יותר ומכה יותר בחמאס, הסיכוי לעסקה רק ילך ויגדל".

אין כבר וטו מצד חמאס להפסקת לחימה לצמיתות תמורת עסקה? הטון השתנה?
"מה שמשנה את הטון או הצליל זה רק הלחץ הצבאי. חמאס גוף טרור, מבין את שפת הכוח. לא מבין שפה אחרת. השימוש שלו בבני ערובה מוכר לנו: שימוש ציני ואכזרי. בנושא הזה אנחנו לא יכולים לגמגם, למצמץ או להסס, אלא להכות כשאנחנו מאמינים שהלחץ יקרב עוד יותר לעסקה. אתה רוצה להגיע לעסקה שבה אתה משחרר את כל החטופים. הלחץ רק ילך ויגבר. כרגע אנחנו נמצאים כבר סביב ח'אן יונס. ח'אן יונס זו לא שכונה קטנה, זה מחנה פליטים גדול מאוד, שטח גדול וצפוף מאוד, גם אם חלק מהאנשים ברחו דרומה או מערבה לכיוון הים. התשתיות שם רציניות, זה הבית של ראש חמאס יחיא סינוואר ושל מספר שתיים שלו, מוחמד דף. הם ינסו בכל הכוח שהם יכולים לשמור על הבית. אנחנו, בכל הכוח שלנו, ותודה לאל יש מספיק כוח, צריכים למוטט את היכולות שלהם. כשהם ירגישו שמצבם הולך ונהיה רע, הסיכוי לעסקה יילך ויגדל".

כדי להשיג הכרעה ישראל צריכה לטפל ברפיח ובציר פילדלפי. שר החוץ המצרי הזהיר שצעד כזה יסכן את הסכם השלום.
"האסטרטגיה שלנו חייבת להיות שעזה תהיה מנותקת ממצרים. הטעות הייתה שעזה חוברה למצרים ב-2005, בהתנתקות. הייתי אז ראש השב"כ, עסקתי רק בחלק הביטחוני-צבאי, התנגדתי ליציאה מציר פילדלפי ובחיבור רצועת עזה למצרים. לצערי לאחר מכן החיבור הזה בוצע וגבה מאיתנו מחיר יקר מאוד לאורך השנים. כעת, במלחמת עזה, היא צריכה להסתיים, כשעזה תהיה מנותקת ממצרים. פילדלפי זו רק אופציה אחת לנתק את עזה ממצרים. לישראל יש מספיק אופציות. אני יודע שמתבצעת חשיבה איך לנתק את עזה ממצרים, בלי לפגוע חס וחלילה באיזשהו אינטרס מצרי-ישראלי. אינטרס השלום חזק ויציב מאוד".

מה באשר לתושבי הצפון? מתי יחזרו לשגרה?
"אין ספק שהמצב בגבול הצפון מבחינת האזרחים הישראלים, קשה יותר מאשר בעוטף עזה. בעוטף עזה חלק מהאיום הוסר ויש חיים שחוזרים לשגרה. בצפון, בגלל שמתנהלת התשה, אנחנו מגיבים באמצעות תקיפות אוויריות וקרקעיות, אבל לא נמצאים שם. זה משנה את המצב ומאריך את פרק הזמן של הפינוי. בצד הלבנוני התמונה אחרת לגמרי. ניחתות עליהם מכות חזקות מאוד, אבל זה לא מנחם ובצדק את תושבי גבול הצפון. אני מקווה שהמערכה בעזה משליכה ישירות על מה שקורה בצפון. כשהמערכה הזאת תסתיים, בצפון ייקבע הסכם מדיני שיאפשר לתושבי הצפון לחזור. ההגנה שלנו לאור ה-7 באוקטובר בדרום ובצפון תהיה אחרת לגמרי. 7 באוקטובר זה קו פרשת המים בכל הקשור להגנת העורף במדינת ישראל. הסיפור ייראה אחרת מבעבר".