הקורונה מסרבת לעזוב אותנו בעקשנות רבה מאוד.
לא מינו אותי לתפקיד, אבל אני רוצה להיות המרגיע לאומי. אנחנו עדים לכ-250 מאומתים בימים האחרונים, מתוכם למעלה ממחצית הם ילדים שנמצאים בגילאי החיסון, 12 ומעלה. זאת תעודת כבוד לישראל שהצליחה לחסן חיסון המוני את המדינה ולמנוע מגפה כמו זו שאנחנו רואים במדינות אחרות.
אין מקום להיסטריה, אבל אנחנו צריכים להיות מחושבים וזהירים. יש בידנו מה לעשות. צריכים להכניס למערך החיסונים את הצעירים בגילאי 12-16. יש לזה חשיבות גדולה מאוד, אנחנו רואים שהחיסון נותן הגנה טובה, גם על הפרט וגם סביבתית. התחלואה של אותם 250 מאומתים היא תחלואה מאוד קלה, עם סימפטומים שכמעט ולא קיימים, אולי קלים בלבד. זה מעודד.
הסכנה בהתפרצות מחודשת היא גדולה, כי בין ה-250 מאומתים יש גם חלק שחוסנו. זאת אומרת, התברר שהחיסון לא נתן להם כיסוי מלא מפני הידבקות. אולי מפני תסמינים כן, אולי מפני מחלה כן, אבל לא מפני הידבקות.
250 הנדבקים לא מאושפזים בבתי החולים אמנם, אבל הווריאנט הזה, שקראנו לו וריאנט דלתא, הוא לא הווריאנט האחרון. עלול לצוץ וריאנט חדש מחר בבוקר, ולכן אנחנו צריכים להיות מוכנים. לא נוכל עוד הפעם להצטדק, 'הופתענו, לא היינו מוכנים'. הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. קורא לשרים החדשים ולראש הממשלה לפקוח את העיניים ולהסתכל שלושה-ארבעה צעדים קדימה. יש להכין את המערכת כדי שלא ניפול שוב לקונספציה השגויה מלפני שנה וחצי, שהותירה את חותמה הקשה על החברה הישראלית.
יש להיערך נכון בנושא הפרצה בנתב"ג. המדינה שלנו חכמה ויש לנו את האמצעים לבדוק את האנשים ולרצף את החיוביים, כדי שנבין איפה אנחנו עומדים ואיך לתפוס את הזנים המדבקים, כמו למשל זן דלתא, ולעצור את ההתפרצות. אלה דברים לא מסובכים.
הפתרון הוא היערכות. אם אנחנו לא יודעים לעשות את זה עם הסקטור הפרטי, בואו נעשה את זה עם הסקטור הציבורי. יש לנו סקטור נהדר של קופות חולים, יש לנו צבא. יש לנו אפשרות לעשות את זה בצורה הרמטית וטובה. עשינו דברים יותר מורכבים.
יש עכשיו מספיק ידע ואמצעים כדי להדק את ביצוע הבדיקות בנתב"ג. יש לשבור את הקונספציה הקודמת, לא עוד מעבדה אחת שעלולה גם לקרוס ולא לספק את הסחורה. יש לפזר זאת על פני מעבדות בארץ, שכיום יש בשפע. המדינה חייבת להדק את ביצוע הבדיקות לשבים מחו"ל. לא לסגור את נמל התעופה, אלא להדק את הפיקוח. יש להפריד בין אלה שבאים ממדינות אדומות לאלה ממדינות ירוקות, לא כולם צריכים לעמוד בתור ביחד ולהידבק שם. אפשר לעשות הפרדה ולנהל את זה נכון.
יש למערכת הבריאות מה לעשות, צעדים פוזיטיביים ולא רק ביקורתיים. על הציבור עצמו להירגע ולשמור על אותם חולים שהם פגועי מערכת החיסון, כמו הקשישים. הנהגתי חובת מסיכות בבית החולים כדי למנוע הדבקות, צריכים טיפה להגביר זאת במקומות סגורים ומסוכנים.
בתקופה שבה אנחנו חוששים שוב מהקורונה, בואו נמשיך ונחזק את בתי החולים ולא נרעיב אותם. מצב בית החולים הדסה ובתי החולים הציבוריים האחרים הוא לא טוב. ספקים לא מספקים תרופות, יש בעיה בטיפולים. הממשלה לא צריכה לחכות ל-90 הימים של חסד, מספיק 90 שניות כדי להתארגן ולעזור לבתי החולים.