ארבעה חודשים אחרי שחייהם השתנו מהקצה אל הקצה, תושבי קיבוץ בארי יקבלו בקרוב בית חדש וזמני בתוך קיבוץ חצרים, בפרויקט ראשון מסוגו בארץ שנקרא "קהילות שכנות". בקיבוץ הזמני ישהו התושבים עד אשר יוכלו לחזור לביתם בבטחה. חיים ילין, תושב הקיבוץ וראש המועצה האזורית אשכול לשעבר, סיפר על כך הבוקר.
"הבית בתוכנו. הם יכולים לשרוף לנו את כל הקיבוץ, לרצוח בנו, לחטוף אותנו, אבל בית תמיד יישאר בפנים", אמר ילין, "אף אחד לא יכול להרוס את הדבר הזה. הבית הפנימי שלנו ייבנה רק בבארי. כשכל הנרצחים יגיעו לפה עם הארונות, כשנקבור אותם בבית העלמין בבארי, יסתיים פרק ה-7 באוקטובר ויתחיל פרק חדש, פרק התקומה, פרק תנ"כי שעוד 1,000 שנה יילמדו אותו. הבן אדם תמיד רוצה לחזור לביתו. עד שזה יקרה, עד שצה"ל יסיים את עבודתו, עד שממשלת ישראל תקבע מה המדיניות לגבי רצועת עזה, אנחנו צריכים להיות במקום בטוח למשפחות ולילדים שנותן מערכת חינוך מיטבית כמו שאנחנו מכירים. מקום שדומה לנו. חצרים ובארי הוקמו כחלק מ-11 הנקודות. זו ההזדמנות להודות לקיבוץ שעוטף אותנו ולניר זמיר ראש המועצה שנלחם מהדקה הראשונה כדי לקלוט אותנו ולתת לנו את הבית הזמני הזה".
איך זה הולך להיראות? תיטמעו בתוך הקיבוץ?
"זה לא נעשה כקיבוץ מול קיבוץ אלא במקומות שיש בהם הרחבות. נגיע לשם, נשתמש בשירותים מאוד דומים, מרפאה ליד מרפאה, איפה שאפשר גני ילדים ואיפה שאי אפשר גני ילדים ובתי ספר שלנו, שהם בתי ספר מאוחדים. זו מערכת שהילדים שלנו יוכלו להיטמע בה יחסית מהר מאוד. חלק מהמשפחות שגרות היום באופקים כבר משתלבות בתוך המערכת הזאת. קשה מאוד להיות במלון. זו אחת המשימות הקשות ביותר שיש, ולכן כשנגיע למקום הפתוח, שמזכיר לנו את הבית, נוכל לנשום. דווקא המקום שאני נמצא בו כעת, עד כמה שזה הזוי להגיד את זה, זה המקום שאני נושם בו, זה המקום שנותן לי המון אור ותקווה, למרות החושך שמאחוריי".
לא מעט חברים חזרו להתגורר בקיבוץ. איך זה משתלב עם הקיבוץ הזמני?
"יש פערים מאוד גדולים בין הבית שלי ששופץ ויכולתי לחזור אליו, לבין בית השכן שלי שנשרף והוא לא יכול לחזור או לבית השכנה שנרצחה. הפערים קיימים בתוך הקהילה, כמו שיש פערים גדולים בין בארי לבין מקומות אחרים. את הפערים האלה צריכים לנסות לסגור כמה שיותר מהר. בארי לבדה לא יכולה לחזור. אלה קהילות שלמות, בתי ספר אזוריים, מערכות אזוריות שצריכות לקום, להשתקם, להתחדש. הדבר הזה יקרה רק כשכולם יחזרו. ממשלת ישראל צריכה לעשות שתי פעולות: שלא יהיו יותר שכנים שם, שלא יהיה טרור בצד השני, ולהחזיר את כל החטופים כמה שיותר מהר. עד שהמשימה הזאת לא תושלם, לא נוכל לחזור".
האם בעקבות ה-7 באוקטובר ההסתכלות שלך על הצד השני השתנתה?
"אין יותר בלתי מעורבים ברצועת עזה. הנתונים שנתנו לי ממש לא נכונים. כולם מעורבים שם, כולל בתי האזרחים. לכן צריכים לתת פתרון לצפון הרצועה. הפתרונות הם טכניים-פוליטיים. הממשלה צריכה לקבל החלטה שצפון הרצועה נקי, שכל מי שעובר שם - אין יותר טרור. שהאיחוד האירופי וארצות הברית ייקחו על עצמם את האזור הזה ואנחנו נמשיך להילחם מח'אן יונס דרומה, במה שנקרא אזור רפיח, עד שהם ייכנעו. בצד השני חייב להיות שוויץ, אין יותר עזה עם שני מיליון אנשים שמאיימים עלינו. אלה לא השכנים שלנו יותר. גדלתי על 'אחדות העבודה', על זה שמצד אחד מושיטים יד להסכמים, אבל עם היד השנייה יודעים לתת בראש. ככה גידלו אותי. את הקרב הראשון הפסדנו, אבל אני יודע שננצח במלחמה הזאת".
האם צריך לדעתך לשמר את המבנים ההרוסים למען ההנצחה, או לפנותם?
"צריכים לנסר את הבתים ולהעתיק אותם למשולש קרקע בגודל 200-300 דונם שנמצא בין נחל עוז, כפר עזה, עלומים ובארי, ולהקים שם מקום להנצחה. לא אושוויץ, כי אנחנו בתוך מדינת ישראל, אבל כן מקום שייתן הנצחה ויזכיר לכולם מה קרה פה ב-7 באוקטובר. הקיבוצים זה הבית הפרטי. אנחנו עדיין נמצאים באבל שלנו. אני מסתובב בבארי ולא מעכל את זה, זה נראה כמו סרט רע. נעשה את כל המאמצים לחדש את האזור. ממשלת ישראל צריכה לקחת החלטה, שהיא מבינה שחייבים להחזיר את החטופים למשפחות שמחכות להם. אנחנו כותבים עכשיו היסטוריה על ערכים וערבות הדדית. עוד 1,000 שנה יילמדו את הדבר הזה, את החורבן שהיה ב-7 באוקטובר ואיך יצאנו ממנו לתקומה, למדינה חדשה, ערכית. חייבים לעשות תיקון".
לדברי ילין, "יש המון משימות של בינוי, של ערכים, של ביטחון. חייבים להחזיר את תחושת הביטחון. חייבים להחזיר את אמון העם במנהיגיו, שה-7 באוקטובר 2023 לא יחזור. ממשלת ישראל החדשה שצריכה להיבחר, צריכה להיות לפני ה-7 באוקטובר 2024. לא יעזור לאף אחד. אני לא מאשים, מי שצריך להאשים אלה ועדות החקירה ובתי המשפט, אני רק מבקש מהממשלה שתיקח אחריות על המעשים. מי שלא יודע לקחת אחריות, גם לא יודע לשלוח את החיילים שלוקחים אחריות על הביטחון שלנו שם, בתוך עזה. כולנו ביחד חייבים להיות ראויים לקורבן. לא ייתכן שבכל יום נפתח את הטלפון עם הרוגים ונמשיך בסדר היום. חייבים להיות ראויים לקורבנות האלה".
אוסי מוריץ, אחראית קהילת חצרים וראש מנהלת "קהילות שכנות": "השטח נבנה כבר כמה שבועות. ההכנות ייקחו בערך עוד כארבעה חודשים. התשתיות כבר ממש מתקדמות. אנחנו מחכים לבתים שיגיעו בעוד כמה שבועות. יגיעו הנה קרוב ל-750 אנשים, כ-300 בתי אב הולכים לקום פה. נהיה במודל חדשני שנקרא 'קהילות שכנות'. קיבוץ חצרים, ארבעה ימים אחרי השבת השחורה, הבין שהוא צריך לתת בית זמני לקהילה מהעוטף. בארי היה הקיבוץ הראשון שטבעי לפנות אליו. אנחנו קיבוצים תאומים ממש".
"טרקטורים ומשאיות עובדים כאן מסביב לשעון. הבתים יגיעו בצורה יבילה ויונחו במקום עם תשתיות רציניות מאוד שייתנו תחושה של בית, כמו דשאים, פרגולה בין הבתים וכמובן מיגון לכל בית. אנחנו עובדים ביחד עם הנהלת בארי והנהלת חצרים, תושבים עם תושבים, כדי לרקום את מרקם החיים שיהיה כאן. כמו שהבינוי מתקדם, ככה גם מרקם החיים מתחיל לקבל צורה. יש דברים שיהיו ביחד ויש דברים שיהיו לחוד. כל קהילה צריכה לשמור על הזהות שלה, יחד עם היכולת וההזדמנות להיות ביחד. אנחנו מאמינים שכאן תושבי קיבוץ בארי יוכלו לקבל את השקט שלהם והיכולת להתכנס כבתים, כמשפחות וכקהילה ולהשתקם, עד שיחזרו לבארי כמו שצריך, אל הבתים שלהם".