ספיר מאיר פישלזון, אלופת הארץ לשעבר בהתעמלות קרקע, היא הישראלית שעשתה אמש (שבת) היסטוריה ב"נינג'ה ישראל" והייתה האישה הראשונה שסיימה את המסלול ולחצה על הבאזר. מאיר פישלזון סיפרה לניב רסקין ב"חדשות הבוקר" על תחושותיה בבוקר שאחרי: "חשבתי שאמשיך את החיים אותו הדבר, אבל זה ואוו. כל הזמן מצלצלים אלי. צפיתי בזה בלייב ואמרתי, מעניין אם אני עדיין עוברת. זה היה מלחיץ".

מאיר פישלזון סיפרה על הרגעים המתוחים לקראת סיום המסלול, רגע לפני שטיפסה על הקיר: "חששתי מאוד מהמסלול עצמו, מהקיר דווקא פחות, אבל כשהגעתי לשם לא היה לי אוויר, אין רוק בפה, בא לך למות ואסי צורח לך מלמעלה. את מבינה שזה הרגע". לדבריה, היא נלחצה מהקהל שעודד אותה בטירוף: "שמעתי את הקהל, זה הלחיץ אותי. ממכשול למכשול הלחץ עולה, ופתאום שמעתי את הקהל בהגזמה. זה מרגש אבל זה עוד יותר העלה לי את הדופק, ביקשתי מהם להיות בשקט וזה עזר לי".

אחת התמונות הבלתי נשכחות מהרגע הזה היא הנשימה העמוקה שלקחת רגע לפני שהסתערת על הקיר.
"הסתכלתי על זה וזה פרצוף שאני מכירה אותו מהעבר. כל החברים שהתאמנתי איתם אמרו לי, 'מה זה, אנחנו לא מכירים את הפרצוף הזה', כי אני לא בן אדם רציני ביום ביום, אני תמיד בצחוקים ובכיף".

מאיר פישלזון, בת 29 מתל אביב, נשואה לאופק ואמא לנעם, השתתפה בעבר בתחרויות ספורט רבות. היא נחשבה לאחת ממתעמלות האקרובטיקה המבטיחות וייצגה את ישראל באליפות אירופה ובאליפות העולם. "אני באה מעולם התעמלות קרקע ואקרובטיקה. בעברי התחריתי בארץ ובעולם, אז את הבסיס יש לי. כשהתאמנתי לנינג'ה, התאמנתי עם בנות שיש להן יכולות הרבה יותר טובות משלי, אבל אנחנו לא אנשי טלוויזיה, אנחנו ספורטאיות, וכל המסביב פשוט הורג".

אז הסיבה לדעתך שנשים אחרות הצליחו פחות על המסלול היא בגלל הלחץ?
"זה הלחץ נקודה. יש אנשים שכשהם מתכוננים לתחרות הם שמים מוסיקה על האוזניים או עוצמים שנייה עיניים ונושמים, פה יש מצלמות, יש כתבים, אומרים לך 'בואי רגע לראיון, בואי רגע לתמונה'. זה מוציא מריכוז ומלחיץ, גם אותי. חוץ מהמכשולים זו הידיעה שיראו את זה בטלוויזיה ושאם אני אפול זה יהיה מביך".

יש שיח האם צריך להפריד את מסלול הנינג'ה לנשים וגברים בנפרד.
"אני לא חושבת שצריך להפריד בין בנים לבנות, אבל מי שעוקב ורואה את הנינג'ה יודע שמשלב לשלב זה הופך להיות קצת יותר קשה, בחצי גמר ובגמר זה כבר יכולות פיזיות אחרות".

סיפרת בתוכנית שלקחת איתך את בנך לאימונים.
"הוא בא איתי לאימונים, החברים שלי לאימונים מאוהבים בו, הוא ילד כייפי, מגניב וקליל, אבל גם בעלי תמך ועזר לי בטירוף, אין אבות כאלה, וגם הסבתות אין כמותן".

מה הסיכוי שנראה אותך מטפסת על הר המידוריאמה?
"אני יודעת מה היכולות שלי, מה חסר לי ולאן עוד לא הגעתי, אני מקווה שאלה לא דברים שיכשילו אותי בהמשך. אני חושבת שאם מתאמנים ורוצים אפשר הכל, באמת".