לעדי אשכנזי לקח שנה וחצי להצליח לחזור לבמות הגדולות אחרי אסון שבעה באוקטובר. הערב (ב') היא שוב על המסך עם ספיישל קומי חדש, "המופע החדש של עדי אשכנזי - ישראל 2025" (אחרי החדשות, ערוץ 12) שצולם במקור מול קהל של נשים בלבד. רגע לפני עליית המופע, סיפרה הקומיקאית לניב רסקין על תחושותיה בתקופה הזו: "היו הרבה מחשבות. השנאה בעם לא יודעת לאן ללכת, היא בתוך כל אחד ואחת מאיתנו".
איך נרקם הרעיון למופע?
"מיום פריצת האסון לא היו לי כוחות נפשיים, ישבתי בבית הרבה. בסוף התחלתי ללכת ל'אוזן השלישית', שם דברים התחילו לקבל חיים. זה מספר את המצב הנפשי של כל אזרח, ועוד ממטבחה של אישה חרדה. נושא הזוגיות כרגיל עולה על השולחן, היתרונות והחסרונות של נשים וגברים. פגשתי בנות והבנתי איך הן רואות את בני הזוג שלהן, כולנו בעצם חיות עם אותו גבר".
את מרגישה שהומור וסטנדאפ משמשים טיפול לאומי?
"כן. זכיתי להיות בצד שיכול לנחם ולרפא. לצערי כשביקרתי בבתי חולים לא הצלחתי להצחיק שם, רק התמוטטתי בבכי בפני האנשים. ההקלה היחידה שהייתה להם ממני היא כשהלכתי. על הבמה לעומת זאת, זכיתי להרגיש אורות של מפגש. להופעות שלי מגיעות נשים מכל קצוות האוכלוסייה, כיף לנו להיפגש רק בנות. המופעים מגיעים לרזולוציות גבוהות מאוד, שלא בהכרח ישודרו היום".
איך התקופה האחרונה באמת השפיעה עלייך?
"המון, לא ממקום של סטנדאפיסטית אלא אישית. היה לי מאוד קשה להתמודד עם מה שקרה לנו, הרבה אכזבה, הלם ושמיטת קרקע. זה היה רצף של אסונות, גם מה שהאויב עשה לנו - וגם מה שאנחנו עושים לנו עם השנאה הזו. אני לא מוצאת הרבה הומור במצב, לא הייתי יכולה לכתוב את 'ארץ נהדרת'. אני מגדלת את הילדים שלי בחינוך אנתרופוסופי, מצאתי את עצמי בוכה לידם המון וצריכה לתת הסברים. זה גם תרם למתחים בזוגיות, כשאין בילויים או חופשות אלא רק חרדה אמיתית. חושבים מה יהיה, יש רצון לברוח מהארץ ומצד שני צורך להיאחז בה. שם באמת ההומור השפיע עליי".
את פעילה פוליטית, זו החלטה מודעת?
"הנפש של קומיקאים טבועה בתוך העשייה, אין מצב שבו אני לא בשיא האותנטיות שלי. גם בכנסת לא התכוונתי בזמנו לדבר, היה לי צורך אמיתי. עם זאת, אני בהחלט לא אלך עד הסוף. אני לא קוטבית או בעד לעורר את הפילוג. הכי חשוב שנראה נשים בהנהגה, אעשה הכל לקדם את זה שיהיה 50-50".