פאולה וליאון רוזנברג נכנסו למטבח ברוח סערה - וסיימו את הערב עם שלוש מנות מצוינות וציון גבוה מאוד: 76, אבל בדרך חוו לא מעט טלטלות, משברים, מריבות סוערות - וריקודים. הזוג בחיים ועל המסך סיפקו שואו מטורף, כשבינתיים מסביב לשולחן חיים לוינסון חשף צד אחר ורגיש וספיר נרקיס ומעיין אדם שוחחו על נושא חשוב שלא מדובר מספיק. אלה ארבעת הרגעים הבלתי נשכחים מהפרק ששודר אמש ב"המטבח המנצח VIP".
הפיצוץ הגדול
שלוש דקות נותרו על השעון להגשת המנה הראשונה והמתח במטבח בין פאולה לליאון הרקיע שחקים. ליאון עמל על קילוף האבוקדו, בעוד שפאולה ביקשה ממנו לעזוב את זה ולסייע לה בצילחות. ליאון התעכב, פאולה זרקה "זה מעצבן" וליאון הגיב: "כשאת מדברת נונסטופ, זה לא מעצבן אותך?". צלחת התנפצה על הרצפה וליאון ביקש: "בלי עצבים, החיפזון הוא מהשטן. בנחת, בנחת. יש לי גירוד בעור כשאני מקבל יותר מדי הוראות, בטח לא כשאני בלחץ. יש הרבה הוראות ב-19 שנה, ואני לא טוב עם הוראות".
פאולה ביקשה שוב: "לא צריך את האבוקדו, אתה סתם חותך מלא אבוקדו". ליאון, שלא היה מסוגל יותר בשלב הזה, נטש את המטבח: "אני איבדתי את זה. אני סיימתי. אני לא יכול לעזור לך כרגע, כי אני רודף אחרייך ואני לא מצליח, ומנקה אחרייך ואת מעיפה דברים. זה לא בא לי טוב. אני צריך הפסקה". כעבור זמן קצר חזר ליאון למטבח והכנת המנה הסתיימה. כשהרוחות נרגעו, הסבירה פאולה: "זה מלחיץ לבשל עם בן אדם שלא יודע לבשל. היו רגעים שהרגשתי שאתה מרשה לעצמך להגיד: 'אין לי כוח'. וואלה, לשנינו אין אפשרות להגיד את זה". גם בהמשך הסרוויס נרשמו פה ושם צעקות וחיכוכים, אבל פאולה וליאון עמדו במשימה בגבורה.
עצמאות כלכלית
בפרק הקודם ליאור וספיר נרקיס דיברו בפתיחות על המשברים שעברו. לוינסון שאל את ספיר: "כשהייתם במחשבות על הפרידה, הנושא הכלכלי היה אצלך פקטור? דיברתם על זה ביניכם, על חלוקת הכסף? בכל זאת, יש פה פער בהכנסות". ספיר הודתה: "חד משמעית. לא כל כך דיברנו באותה תקופה, אבל זה כן עבר בראש וזה הטריד אותי. זה הלחיץ שאני בסכנה לאבד את הבית שלי ואת בעלי, ופתאום מצאתי את עצמי כזו אבודה. לא ידעתי בדיוק מה אני ואיך אני מתקדמת מפה".
עבור מעיין, יש לעצמאות כלכלית חשיבות עצומה: "קריטי לי לא להיות תלויה בגברים. זה מלווה אותי בכל מערכת יחסים. אני חייבת להתפרנס לבד, אני רוצה שהחשבונות יהיו בנפרד ואני לא רוצה לאשר עם אף אחד שום דבר. אני רוצה את הקריירה שלי. אם עכשיו מתפרק לי הבית חס ושלום, אין בעיה, הכל מסודר. אם אני רוצה בגד, אני לא צריכה ללכת לאדם אחר ולשאול אותו אם הוא מסכים".
ליאור הבהיר שזה לא כך בזוגיות שלהם: "בחיים אשתי לא פנתה אליי ושאלה אותי אם היא יכולה לקנות בגד או נעל". ספיר אישרה: "הוא לא הגביל אותי כלכלית. כן היה בי הרצון להגשים את עצמי. היום אני לומדת עיצוב פנים ויש לי את העסק שלי, שזה הבייבי שלי ואני מפתחת אותו. אני הולכת על זה בכל הכוח". מעיין סיכמה: "גם הבן אדם האהוב עלייך ביותר בעולם יכול להיות האדם שיפגע בך יותר מכולם. זה קורה לאחד משניים, 50%. אני רוצה להגיע לשם מוכנה, שאם מישהו יעזוב אותי, זה לא יפגע בי".
פעם חרדי, תמיד חרדי
בעקבות הפיגוע בצומת רמות שבו נרצחו האחים יעקב ואשר פלאי זכרונם לברכה, חיים לוינסון, שגדל כחרדי בשכונת רמות, פרסם פוסט שבו כתב: "אי אפשר להמשיך הלאה אחרי שרואים את התמונות של ילדי החמד שנרצחו אתמול. קשה להסביר לאנשים מבחוץ מה זה להיות ילד חרדי. שילוב בין תמימות בלתי נתפסת לחמידות ילדית שטרם קולקלה על ידי העולם הגדול. אלו שתי תמונות מושלמות, שלוכדות את זה. היו הרבה זוועות בשנים האחרונות. התרגלתי לכמה הכל מייאש וחסר תקווה. אבל לדבר הזה, אי אפשר להתרגל. שני ילדים בני שש ושמונה שעומדים בתחנת אוטובוס, ואדם אחר שטוף שנאה מסתכל עליהם ואומר: הילדים האלה, בבגדי השבת, אלה הקורבנות שלי. אלה הנקמה שלי בעם היהודי. אי אפשר להבין".
חיים סיפר מסביב לשולחן מה עמד מאחורי כתיבת הפוסט: "באותו סוף שבוע חשבתי על זה הרבה. זה נגע אליי אישית, כי המשפחה שלי גרה שם. אני זוכר את עצמי כילד בגיל הזה, עומד בצד השני של הצומת, מחכה לאוטובוס, כמו שהם חיכו לאוטובוס. זה נגע בי אישית. הרגשתי ניכור קולקטיבי, לפחות ברמת השיח ברשתות החברתיות, כאילו 'זה פיגוע של חרדים, זה לא מעניין כמו בדיזנגוף'. הרגשתי שאני צריך לכרסם בניכור הזה".
לקובי אריאלי הייתה תובנה מעניינת על חיים: "יעקב ואשר פלאי זה חיים לוינסון. אדם הוא תבנית נוף מולדתו, וילד חרדי מרמות זה ילד חרדי מרמות. חיים קם ביום השישי המזעזע הזה, והוא היה שם. זה הוא, זו הזהות שלו, זה המשפחה שלו. הבן אדם לא דתי 700 שנה, הוא נביא של ישראליות ליברלית, ואני מרגיש שהוא בן משפחה". את מעיין, שידעה לא מעט סכסוכים עם לוינסון, זה ריגש מאוד: "ללוינסון יש באג בחוש האמפתיה, אבל כשהוא מזהה סבל אמיתי הוא יודע לשים על זה את האצבע. הוא יודע להיות אמפתי לזה, ומה שהפעיל אותו זה המקום שממנו הוא בא. יש בו את זה - פשוט זה במינון מאוד נמוך".
קסם אישי
הקוסם חזי דין נישא בגיל מאוחר יחסית, כשהיה בן 40. אמו בלהה שיתפה בכמיהה שהייתה לה שיימצא זוגיות: "היינו יושבים בארוחת שישי ושואלים אותו: חזי, מתי תביא מישהי? גם אם תביא מישהו, זה גם טוב, רק תביא משהו. היו לו הרבה נשים, אבל לא הייתה לו זוגיות קבועה". חזי הודה כי השתמש בכישורי הקוסמות שלו כדי לכבוש נשים: "להיות קוסם ולהסתובב בברים בתל אביב, זה עובד. באמת מצאתי את המישהי המושלמת לי".
אלא שהפגישה הראשונה ביניהם לא הייתה הכי מוצלחת: "זה קרה באותה הדרך ששאר הכיבושים שלי קרו: אתה ניגש למישהי ובמקום לנהל שיחה טיפשית, אתה מתחיל את זה מקסם", תיאר חזי, "אתה לוקח את הטבעת שלה, מעלים אותה ואומר: תסתכלי בכיס של החברה. מה שקרה עם אשתי, זה שכולן התלהבו - אבל היא באותו יום עשתה לי בושות. הכל נפל לי מהידיים. היא קמה בנונשלנטיות ואמרה לי: 'אתה הקוסם הכי גרוע שראיתי בחיים שלי'". כנראה שזה בכל זאת עבד עליה, כי כיום השניים נשואים באושר.