בין אוסף השאלות שליאור הציף את קטיה, הוא זרק לאוויר את המקום של הדת בחיים המשותפים שלהם. זה כבר ידוע מראש ששאלה על מסורת שנזרקת במערכה הראשונה תחזור בסיבוב במערכה השלישית, ואז כבר זאת תהיה שיחה מורכבת וקשה יותר, וזה הזמן להתוודות: אני מכירה את זה ממש מקרוב.
בן הזוג שלי מגיע מבית חילוני למדי. הוא גדל בבית שאוכלים בו הכל, כזה ששוקולד אחרי ארוחת שישי בשרית הוא מאסט, ואין בכלל מה לדבר על לצום ביום כיפור או לא להדליק אש בשבת. אני לעומת זאת, הייתי רגילה לחכות ארבע שעות לפני שהשוקולד נכנס לפה (בתקופה שלפני הצמחונות), ואש בשבת זה לא משהו שידעתי שיכול להתקיים.
במהלך השנים הנושאים האלה צצו לא פעם, ותמיד הם עלו ברגע הזה שהמציאות בוחנת אותנו מול הערכים. ואם יש שלב אחד שהבנו שכבר אין מנוס – זה שהיה כשעברנו לגור ביחד, ואז כל חוקי המשחק השתנו. בזמן שמחוץ לבית כל אחד המשיך בדרך החיים שהוא הכיר, בתוך הבית יצרנו לעצמנו כללים חדשים שמוסכמים על שני הצדדים. רגע לפני שליאור וקטיה מ"חתונה ממבט ראשון" (מוצ"ש אחרי החדשות, קשת 12) יעברו גם הם למגורים משותפים, הנה כמה דברים שלמדתי על בשרי על השילוב בין המסורת לחילוניות – שעזרו לנו לצלוח את מבחן הזוגיות שלנו.
- להבין על מה מתפשרים
כשכל אחד מגיע מעולם אחר לגמרי, כנראה שיהיו דברים שנצטרך להזיז קצת הצידה כדי לתת מקום לאמונות של האחר. כל מערכת יחסים חייבת גמישות מסוימת -לא רק בנושאי דת ומסורת- כששני עולמות שונים מתחברים ויוצרים עולם חדש ביחד. ליאור אמנם התחיל לגשש על הנושא ולהציג את הדברים שחשובים לו, אבל השיחה הזאת לא יכולה להיעשות כבדרך אגב. חשוב להגיע מוכנים עם הדברים שאנחנו יודעים שנוכל לוותר עליהם, ולהבין באיזה דברים נבקש מבן הזוג שיבוא לקראתנו. בשיחת ה"על מה התפשרנו", התחשבות היא מילת המפתח, וכל צד צריך לזכור שהוא לא כופה על השני לאמץ את אורח החיים שלו.
תתפשרו במידה|צילום: איתי דגן , פרטי - ועל מה נלחמים
יש דברים שוויתר עליהם יהיה גם וויתור עצמי. לפני שנכנסים לשיחה המורכבת של הגבולות, חשוב להבין מה הדברים המהותיים שמבחינתנו הם דיל ברייקר. במקרה שלי הדיל ברייקר היה הכשרות במרחב המשותף שלנו – וידעתי שזה קו שמבחינתי לא חוצים, ואם אוותר עליו, אף פעם לא אהיה שלמה עם זה באמת. חשוב להסביר למה בדיוק דבר מסוים חשוב לנו יותר מאשר דבר אחר, למה דווקא עליו אנחנו לא מוכנים לוותר באורח החיים שלנו. ברגע שיהיה לנו רציונל לעצמנו, יהיה לנו קל יותר לתווך את זה לבן הזוג ולגרום לו להבין את חשיבות העניין.
אל תוותרו על מה שחשוב לכם|צילום: איתי דגן , פרטי - לקבל ולכבד את הדעה השונה
בן הזג שלי לא מבין למה אני משתגעת לפני פסח. גם לא את הסיבה שיש לנו יותר מידי סטים של כלים בבית רק כדי לעשות הפרדה בין בשר לחלב. אבל הוא מקבל את זה, הוא מבין שגדלתי בבית אחר, שבאתי עם דרך אחרת. אחד הדברים הכי חשובים כדי לצלוח את הפער בין המסורת לחילוניות הוא ההבנה והקבלה שיש מולנו אדם עם אמונות שונות, ולא, הן לא פחות טובות או נכונות משלנו. כבוד לאמונה אחרת היא הבסיס שצריך להנחות את הזוגיות.
מצטיידים ביין לקידוש|צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת 12 - יש אלטרנטיבות
אם ליאור כבר העלה את נושא החתונה ברבנות, אז זה הזמן להכיר שיש אלטרנטיבות שעדיין שומרות על המסורת ונותנות מקום לדת, גם אם ההליך עצמו לא קורה דרך הרבנות הראשית. יש עולם שלם של אפשרויות לנישואים שמתאימות למי שרוצה שהמסורת תהיה נוכחת בתהליך אבל לא תהיה החותם שלו. לא מעט זוגות בוחרים ללכת על אופציה של רבנות רפורמית, שמאפשרת לזוג לנהל טקס עם סממני הדת שמחובר למסורת, אבל בו זמנית לא כפוף לרבנות. היכרות עם כל האופציות שקיימות יכולה לעזור לזוג להגיע לפשרה למה שיכול להתאים לשני הצדדים.
מתאמים ציפיות|צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת 12 - לתאם ציפיות לעתיד
הרבה מהפשרות שבן הזוג שלי ואני עשינו נתנו לנו המון מרחב כך שכל אחד מאיתנו ינהל אורח חיים על פי מה שהוא מאמין. אבל ביום שבו יגיעו הילדים, ברור לשנינו שהכל הולך להשתנות. כי בזמן שהוא אוכל מחוץ לבית אוכל לא כשר, אני לא מוכנה לחשוב על האופציה הזאת. וכאן נכנס תיאום הציפיות: זה לא מספיק שכל אחד מאיתנו מבין ומקבל את השני, אנחנו צריכים להתוות ביחד את הקו שינחה אותנו בגידול הילדים, למצוא את האמצע בין הדרך שלי לשלו ולמצוא את הדרך שלנו. להיות זוג שמביא את שני העולמות זה ממש לא "חיסרון", זה מתכון לבית צבעוני ומכיל, כזה שמכיר במגוון שיש לאנשים להציע. זה ליצור ביחד משהו חדש, זה להבין שאהבה וזוגיות בריאה יתגברו גם הפער הזה.