היום עומרי קראוס במקום אחר. הוא כבר לא הילד שמתקשה לדבר בשפת הרגש, זה שנמנע מעימותים כי "לא נעים" ולוקח צעד אחד קדימה ובאותה נשימה גם שניים חזרה. היום הוא רוצה שתדעו שגדל ולמד והתפתח, ולא מתבייש לספר אפילו שאחרי הליווי הצמוד של דני פרידלנדר ויעל דורון ב"חתונה ממבט ראשון", לקח על עצמו את המשך הטיפול הפסיכולוגי שרק התחיל עם בת זוגו הטלוויזיונית לשעבר, מעיין רובין. רק אמש (ראשון) היא חשפה שנמצאת בימים אלה בזוגיות חדשה ומאוהבת, ואילו עומרי השאיר את שאלת היחסים בעלטה. "אני ממש שמח בשביל מעיין", הוא מבהיר עכשיו, "מאחל לה את הכי טוב שיש, ומקווה שהוא האחד".
אם תנסו לדלות ממנו מידע על הסטטוס הזוגי שלו, כנראה שתתקלו בחיוך מנומס שלא מסגיר יותר ממה שצריך: "כרגע אני לא בזוגיות, יש משהו שהתחיל אבל בחיתולים". עומרי מסרב לחשוף פרטים נוספים על הבחורה האנונימית, כמו אומר "די, מה ששלי – שלי עכשיו". וזה לא מפתיע, אחרי שהניח את הלב הפתוח על שולחן הניתוחים של הקהל הישראלי, יש דברים שלא נועדו יותר לאור הזרקורים. את הביקורות על שהגיע לפרסם את מרפאת השיניים שלו בתל אביב הוא כבר חטף, אבל עבורו המציאות רחוקה מכך שנות אור. "אני לא מבין מאיפה הגיעו התגובות שבאתי להתפרסם – ההיפך, הקליניקה הייתה דווקא אחת הסיבות למה לא להיכנס. כי טפו טפו הכל הולך כמו שצריך במרפאה, ואני נכנסתי כדי לייצר זוגיות ולמצוא אהבה. אז זה חורה לי, אבל בסדר, אני שלם עם עצמי".
איך זה באמת שפתאום מדינה שלמה נכנסת לחיים הכי אינטימיים שלך?
"למדתי לחיות, לקבל וליהנות מהחשיפה, אני גם יודע שהיא זמנית, אז הרבה יותר קל לדעת שעוד חודש ישכחו ממני. אבל בהתחלה החשיפה מאוד הלחיצה אותי, בשבועיים הראשונים לא יצאתי מהבית".
שבועיים לא יצאת מהבית?
"שבועיים-שלושה. מה זה לא יצאתי? יצאתי קצת, אבל היה לי קשה כי לא הבנתי מה קורה. לא זכיתי בפרס נובל, אז לא ידעתי איך לקבל את האהבה הזאת, לא ידעתי אם היא אמיתית או לא".
וכשיצאת מהבית, מה קרה?
"לא קיבלתי תגובות רעות בפנים, חוץ מפעם אחת. אחרי ים המלח מישהי עצרה אותי בערב עם השקיות של הקניות, ואמרה לי: 'עכשיו תשלח הודעה למעיין ותתנצל'. היא לא עזבה אותי, החזיקה לי את היד ואמרה: 'אתה לא הולך מפה עד שאני לא רואה שאתה שולח'. מה אני אמור להגיד לה? שזה צולם לפני שבעה חודשים?".
אז שלחת?
"לא שלחתי. די, התנצלתי מספיק".
דיברת עם מעיין בזמן האחרון?
"היא שלחה לי הודעה כשהייתי בבית חולים, ואני שלחתי לה הודעה בתחילת העונה 'בהצלחה בשידורים' וקשקשנו קצת. גם אחרי העניין עם הוואנזי שלחתי לה הודעה ממש מרגשת שאני תומך, שהכל יצא מפרופורציות ושאני מקווה שהיא לוקחת את זה בטוב. אנשים רעים תמיד יש, והטוקבקים פשוט נוראיים. וזהו, מעיין ענתה לי שהיא סבבה עם זה".
את הטוקבקים הנוראיים האלה קראת?
"לא קראתי כלום עד לשני הפרקים האחרונים. אמרתי לכל החברים והמשפחה – 'אל תשלחו לי'. היו דברים שהגיעו אליי משיחות כאלה ואחרות, אבל לא ישבתי וקראתי טוקבקים. מי שמביא את עצמו לידי כתיבה של דבר כזה צריך להסתכל טוב טוב על עצמו. עובדה, אני לא מוצא את הזמן לכתוב על אנשים דברים רעים".
אז לא הסתקרנת אפילו קצת מה אומרים עליך?
"היו ימים שממש החזקתי את עצמי, ואלה דווקא היו שלבים שהיו עליי ביקורות טובות. אגב, יש ביקורות שאני גם לוקח הלאה, לא באתי להגיד שהייתי בסדר בהכל, יש מקומות שאני לוקח אחריות".
"ניסיתי ליזום, אבל יצא לי עקום"
אל המיונים של "חתונה ממבט ראשון" עומרי הגיע אחרי למעלה מעשור בחו"ל. שנת טיול אחת ועוד שש שהוקדשו ללימודי רפואה, התנקזו בסופו של דבר להצעות עבודה בכל רחבי אירופה. אוסלו, לונדון, ברצלונה וגם אמסטרדם עמדו על הפרק, וכך קרה שבמשך חמש השנים הבאות עומרי ניהל מרפאת שיניים בהולנד ואף הוסיף לעצמו את תואר "הלורד" הנחשק מסקוטלנד. זה לא שהוא לא התגעגע הביתה, אבל ממבט חטוף על סיפור החיים של בית משפחת קראוס, אפשר להבין שהמעברים התכופים בין מדינות העולם לא זרים לו כלל. הוא נולד בניירובי, בירת קניה, להורים ירון ובינה שהחליטו לאחר שש שנים לעלות חזרה ארצה והשתכנו בעתלית. ילד סנדוויץ' בין אחותו הגדולה (כרמית), שבשבע השנים האחרונות גרה ברילוקיישן בגאנה, לבין אחיו הקטן (בר) שגם כן חי בשנים האחרונות בבודפשט וכרגע נמצא זמנית בישראל.
"גדלתי במשפחה מאוד תומכת ופתוחה, אנחנו מדברים על הכל", הוא מספר, "ההורים דחפו את כולנו לעצמאות, לחוויה ולהרפתקה, יש להם מן גישה שלחוות את העולם מעצב אותך מאוד. כל חצי שנה ההורים היו טסים במסלול קבוע לראות אותנו, עד שנהיה להם קשה. בשנת 2019 אמא שלי רשמה בוואטסאפ הקבוצתי, 'עד 2021 מישהו מכם חוזר לארץ', אז היה ברור שזה אני. זה קשה לחזור כי הייתי במקום טוב מבחינה מקצועית ומבחינה כלכלית, הרגשתי שאני מתקדם מאוד, אבל החברים והמשפחה היו חסרים לי. אנשים לא מעריכים את זה שאני יכול עכשיו לקחת את האוטו ולנסוע להורים מתי שאני רוצה או לרדת לבירה עם החבר. לא היה לי את הדברים האלה. הרגשתי שאני הולך בסביבה של זרים, מי שגר בחו"ל יבין אותי מאוד".
גם לתחום הזוגיות הייתה השפעה על השיבה של עומרי הביתה. בחדר הטיפולים שהציג את סצנת הפרידה המדוברת שלו ושל מעיין, שמענו ממנו על הבחורות ה"לא רציניות" איתן חווה קשרים קודמים. עכשיו מסתבר, שרצינות היא ממש לא עניין של זמן, אלא דווקא משמעות. "זה התפרש קצת שונה ממה שתכננתי", הוא מודה, "הייתי שנתיים וחצי בזוגיות, וחוויתי איזשהו פער עם בת הזוג ככה שהבדלי התרבות הכריעו בסופו של דבר. אני יכול לתת דוגמה שהיא מאוד פשוטה אבל תסביר את העניין – אי אפשר ללכת איתה להופעה של אדיר מילר. יכול להיות גם שלא הייתה אהבה מספיק גדולה בשביל שהפערים האלה יהיו מינוריים לעומתה".
בפרידה ממעיין אמרת שאיפשהו המחשבה על הקשרים הקודמים עדיין רודפת אותך.
"רדפה".
היום כבר לא?
"היום אני כבר לא בטראומות האלה, אני לא באזורים האלה. הפרידה הייתה כמו מן השלכה של הקשרים שהיו לי בעבר, שבסוף לא התבשל מהם משהו רציני שרציתי שיקרה".
אז בגלל זה קראת להן ה'לא רציניות'?
"מבחינתי לא רציניות שווה ללא ישראליות, כי זה מה שחוויתי. לא באתי להוריד או להעלות מהרמה של הישראליות, זאת הייתה פשוט התייחסות לקשרים ארוכים בעבר שרציתי שיתקדמו וזה לא קרה".
גם עם מעיין זה לא קרה.
"נכון וכעסתי על עצמי. התאכזבתי שאני מסיים את התכנית, אבל ידענו שמפגש הזוגות אמור או להרים אותנו או לסיים את הקשר. אני חושב שגם מעיין וגם אני הבנו שמשהו פה לא מסתדר".
אז צפית את הפרידה? כי היה נראה שהשיחה תפסה אותך בהפתעה.
"זה לא הפתיע אותי. מעיין לקחה את הצעד ואולי הופתעתי כי לא נעים לי להיות בשיחות האלה, תמיד ברחתי משיחות פרידה, אבל אני חושב שזה היה מהלך מאוד בוגר מצד שנינו. כן הופתעתי מהדברים שנאמרו ואיך שהם נאמרו, אבל מהפרידה לא".
היא אמרה שכשהמצלמות כבו חתכת לה בפנים.
"אז אמרה. אני לא חושב שהייתי לא אותנטי מול המצלמה, זו הרגשה אישית שלה ואני לא יודע למה היא מתכוונת. מבאס אותי שהיא חושבת ומרגישה ככה, ואני מצטער, אבל היו לנו רגעים יפים שהם לא מול המצלמות".
איזה למשל?
"נגיד הפעם הראשונה שהיינו קצת לבד בלי מצלמות, ערב אינטימי שלי ושל מעיין, שותים יין, מדברים, צוחקים. לרגעים האלה ייחלתי יותר. היה חסר לנו זמן מרפסת כמו של מנו וניצן. אנחנו חיפשנו לעשות יותר מדי דברים במקום לקחת את עצמנו למקומות השקטים האלה, זו הייתה השקפה חזקה על מערכת היחסים שלנו".
אז לא הצלחת להבין את הצד של מעיין?
"אני לא מתווכח עם הרגשות שלה ועם מה שהיא חווה, איך אני יכול להגיד משהו על מה שמעיין מרגישה? היו אמוציות, היו רגשות כי בסוף עברנו ביחד תהליך של חודש וחצי, ואני חושב ששנינו היינו מאוד אמיצים, באנו וניסינו להביא את המקסימום בסיטואציה".
ואתה מרגיש שהבאת את המקסימום? כי במפגש הזוגות התחיל ביניכם שיח של מי ניסה יותר.
"עלתה הטענה שמעיין ניסתה ואני לא ניסיתי, אז שאלתי אותה במפגש הזוגות 'איך ניסית יותר ממני?' ולא קיבלתי תשובה על זה".
ואיך אתה ניסית?
"אני גם לא יכול לענות תשובה מספקת על זה, כי בסוף זה רגשות. אני מרגיש שניסיתי ליזום את המחוות האלה, אבל יצא לי עקום כי כשזה לא בא טבעי אי אפשר להכריח".
התאכזבת שזה לא בא טבעי?
"הייתה הרגשה של פספוס. אחרי שסיימנו את התהליך, במשך חודש וחצי הייתי בביקורת עצמית על מה שהיה, מחשבות והכל. ואז הייתה הדחקה של כמה חודשים, ורק כשהתחילו לדבר על השידורים עצמם הכל צף בחזרה".
בזמן הזה יצאת לדייטים, רצית לעבור הלאה?
"המטרה היא אותה מטרה, אני עדיין רוצה למצוא זוגיות אמיתית, בית, משפחה, ילדים. וכן, יצאתי לדייטים".
גם בזמן השידור?
"זה מאוד קשה כי אי אפשר לעשות שום דבר בחוץ, אני גם מאוד אמוציונלי כי אני בתוך זה, אז רוצה לעכל את הכל ולהירגע".
קצת קשה כשהאינסטגרם שלך בטח מוצף בהודעות.
"אני לא רוצה שזה יבוא מהאינסטגרם. אני רוצה להיתקל בה ברחוב, שזה יבוא כמה שיותר טבעי. כי מה אני אענה עכשיו ל-500 בנות 'בואי ננסה'? אין לזה באמת בסיס".
איזו טעות
חווית הצפייה בעומרי ובמעיין הייתה לעתים קלילה וסוחפת אך גם קשה ומורכבת. הרושם הראשוני בחתונה אמנם עשה את שלו ובסיישל האופטימיות חגגה לה שעות נוספות, אבל עם החזרה לישראל מסכת הריבים התגלתה במלוא תפארתה. הוויכוח על הספה, חוסר הנעימות לצאת לבד עם חברים והטיול שהשתבש לים המלח, הן נקודות הציון הבולטות במסע שחווינו יחד איתם. אבל אם נחזור להתחלה, הרבה מהצופים טענו שהברקס של מעיין בנוגע לסידורי השינה עם החזרה מירח הדבש, הוא זה שגרם לעומרי להיסגר. "בראייה שלי לא עשיתי מזה יותר מדי דרמה, אבל איך אני אגיד את זה? הופתעתי כי בסיישל כן ישנו יחד", הוא אומר, "ברגע הראשון אולי הגבתי 'מה הקשר?', אבל בלילה השני אמרתי לה שתיקח את הזמן ואין לי בעיה".
אבל כן לקחת צעד אחורה.
"כן, פשוט השיח הזה במשך כל השבוע שאחריו, גרם לי להרגיש שאנחנו מדברים על זה יותר מדי, שאנחנו עושים מעכבר פיל. אני מודע לזה שחושבים שנפגעתי והרגשתי דחייה, יכול להיות. אולי אני לא מודע לזה, אבל אני לא מאשים את זה כנקודת משבר ביחסים שלנו".
ואת ריב הספה?
"אני חייב לדייק את זה. קודם כל, אני מבין את מעיין, את מה שהיא חוותה, אני מבין לגמרי. אנחנו התלבטנו בין שתי ספות, והמוכר בחנות אמר לי שהספה עולה נגיד 3,100 שקל ושלושה שבועות ימי אספקה. כשבאתי לשלם יום אחרי הוא אמר לי שהמחיר הוא 4.5 אלף, אז אמרתי 'אין מצב'. סיפרתי למעיין והתאכזבנו שנינו. יומיים אחרי זה הלכתי ובחרתי את הספה, שלחתי לה הודעה כשהייתי בחנות 'אני לוקח את זאת'. בראייה שלי היא לא הייתה שונה מהספה השנייה".
אבל אתה מבין שזה לא באמת העיצוב של הספה, היא רצתה להרגיש חלק.
"אני מבין את זה לגמרי, אבל מהבחינה שלי זה לא היה דרמטי במיוחד. אנחנו שבועיים יחד, אני קונה אותה מהכסף שלי אז לא מרגיש צורך להתנצל על זה".
בדיעבד לא היית פועל אחרת?
"בדיעבד הייתי מתקשר למעיין, אבל רציתי להפתיע אותה גם אחרי שהתאכזבה שלא קנינו את הספה. זה בא ממניעים טובים, אבל המסר התפספס אולי בגישה שזה עבר אליה".
גם כשרצית לצאת לבד עם החברים משהו התפספס ביניכם.
"נכון, זה קרה בשבוע אחד עם הספה והקליניקה. אמרתי למעיין שאני רוצה לצאת לבד עם החברים, ואז הגיע יום שישי ומאוד הופתעתי מהשאלה של דני, כי זה לא משהו שהוא שואל בדרך כלל. אז נלחצתי בסיטואציה והרגשתי צורך לרצות את כולם, כשיצאתי מהקליניקה אמרתי 'איזו טעות'".
הבנת את הטעות מהר.
"הבנתי את זה מאוד מהר. באותה שיחה מעיין ביקשה כנות, אז אמרתי שעכשיו אני מוכיח לה ולא מושך יותר זמן. יצאתי מהמקלחת, ואמרתי לה 'אני יוצא לבד עם החברים'. אני יודע שלא אמרתי את זה טוב, שיכולתי לנסח את זה אחרת, אבל מה אני אעשה? הייתי במצב של 'איך אני צריך לבקש אישור לצאת עם החברים לבד?' ומעיין ידעה, יומיים לפני זה אמרתי לה שאני רוצה לצאת לבד".
מכאן בעצם הגעתם לפיק שגרם לכם לעבור לדירה ניטרלית.
"שנינו הצטערנו שלא התחלנו בדירה ניטרלית, לא ידעתי בכלל שזאת אופציה. אני עד היום מתלבט אם זו הייתה הרגשה של עוד חופשה או שבאמת הייתה תקווה למשהו. אבל השבוע הראשון שלנו בדירה המשותפת היה מעולה, אני זוכר אותו כשבוע הכי טוב שלנו".
והוא באמת נראה ככה, סוף סוף ראינו אתכם נפתחים, אבל אז חזרת מאוחר לפני הנסיעה לים המלח.
"יצאתי עם חברים, חזרתי מאוחר ובבוקר כאבה לי הבטן. לא רציתי לבטל את הנסיעה, אז אמרתי למעיין שתיתן לי שעתיים-שלוש ואני מתאפס על עצמי. היא התאכזבה שחזרתי מאוחר ובצדק".
אתה מתחרט על זה?
"כן, זה לא בסדר. אני מתנצל, אין לי מה לתרץ פה. ויותר מזה, אתם רואים 10 דקות, אני רואה איך כל היום לא הייתי בסדר - לא נתתי לה את הביטחון, לא אמרתי מילים טובות".
היה קשה לראות את עצמך מהצד בסיטואציה הזאת?
"היה לי מאוד קשה לראות את הפרק הזה, אבל אני חושב שמבחינתי זה הפרק הכי טוב שהיה לי. גם אמרתי את זה לבמאית, והיא שאלה אותי אם אני מזוכיסט, כי התגובות הכי לא טובות עליי היו בפרק הזה. אז אני חושב שזאת דווקא מראה מעולה למשהו שעשיתי ואני לא רוצה לעשות יותר. זה לא יקרה בחיים".
צילום: אור דנון | סטיילינג: כינרת מנור מזרחי | איפור ושיער: ניב דהאן | הפקה: רותם פנחס