אחת ממטרות העל של בני אדם היא למצוא זיווג הגון ומתאים על מנת להעמיד צאצאים ולהמשיך את השושלת שלהם בעולם הזה. אבל לא כל אדם מוצא את הפרטנר המושלם עבורו במהרה, ויש כאלה הזקוקים לעזרה במציאתו. עד שכבר מגיעה העזרה ונמצא זיווג הגון, מרוב ההתרגשות אנשים מתחילים להתבלבל ולעשות טעויות שמאיימות על המשך מערכת היחסים, ואף גורמות לה להיגמר.
אבל מזל שאנחנו כאן. לא יכולנו להתעלם מכל הטעויות הגדולות שעשו הזוגות של חתונה ממבט ראשון, אז עברנו דרמה דרמה והסקנו מסקנות במיוחד בשבילכם. מה לא כדאי לכם לעשות כשאתם שוטפים כלים, איך תנהגו כשיש לכם עוגיות שאין לאף אחד ומה לא מומלץ לעשות כשאתם מתחילים להרגיש פרפרים בבטן? רמז: אל תתנו להם להתעופף מיד.
"הום סוויט הום"
מושאי המחקר: טל כוכבא ואחווה סיטבון
תקציר: בת רוצה לעבור לגור עם בן, בן רוצה להישאר באזור הנוחות שלו.
מילות מפתח: דירה, מעבר דירה, חיפה, תל אביב, לא מתפשר.
סקירת ספרות:
זוגות רבים בטוחים שמעבר לדירה משותפת מסמל את איחוד וחיזוק הקשר ותחילתה של דרך חדשה (סיטבון, 2017). אבל מה שהם לעיתים לא מבינים זה שלפעמים השינוי הזה פוגע בקשר (כוכבא, 2017). מחקרים מראים כי ישנם זוגות שמסכימים מהר על המיקום ועל הדירה, ולעומת זאת, כאלה שקשה להם לצאת מאזור הנוחות שלהם ואז נקלעים למשבר (סיטבון וכוכבא, 2018). דוגמא טובה לכך הם אחווה וטל, זוג צעיר שמיסד את הקשר שלו במהרה (יש האומרים אפילו מהר מדי), והחליט שהשלב הבא אחרי חתונת הבזק הוא מעבר לדירה משותפת. אחווה מאוד רצתה מקום ששניהם יאהבו, בין מקום העבודה שלו למקום העבודה שלה. אבל טל מצידו המשיך להתעקש על מגורים בחיפה ודחה על הסף כל הצעה מצד אחווה. טוויסט בעלילה כמעט קרה כאשר השניים התערבו על כך במשחק סנוקר, אבל גם אז אחווה הפסידה והם נתקעו יחד בדירה בחיפה.
ממצאים: לעיתים אחד מבני הזוג לא מצליח להבדיל בין חיי הרווקות לחיי זוגיות, והשינוי הזה יכול לקחת די הרבה זמן. אבל מצד שני, כדי שהזוגיות תצליח, צריך להתפשר אחד בשביל בשביל השני ולמצוא מקום טוב באמצע, מה שבמקרה הזה, לא קרה.
דיון: איך מישהו מעדיף את חיפה על תל אביב? אפילו ראש עיריית חיפה הייתה רוצה לגור בתל אביב.
מסקנה: אם הוא לא מוכן לעבור דירה בשבילך, תזרקי אותו.
"מיי פרשס"
מושאי המחקר: דקלה דאיטי ואלון עייני
תקציר: בן מאבד טבעת, בת מאבדת את זה.
מילות מפתח: טבעת, זוג, כעס, לחץ, כלים.
סקירת ספרות:
חוקרים טוענים כי סמל הסטטוס הכי מהותי בקשר זוגי הוא הטבעת כמובן. זה כמו לשנות סטטוס בפייסבוק מ"רווק" ל"אין ריליישנשיפ" - כדי להראות לכל העולם שהאדם כבר לא אופציה מבחינת אחרים. גבר שהתמסד ומסתובב ללא טבעת עלול לעיתים להיתפס ככזה שלא רוצה לסמן לעולם שהוא במערכת יחסים מחייבת ועדיין מוכן לרעות בשדות זרים, מה שעלול לעורר תגובה קיצונית במיוחד אצל בת הזוג (דאיטי, 2019). העובדה שהוא לא יענוד טבעת בסביבת זוגות אחרים העלתה אצלה את המחשבה מה יחשבו עליהם האחרים ואיזה זוג הם יצטיירו בעיניהם. למזלה, עייני (2019) המבוהל הפך כל פינה בבית – בספה, במקלחת, בחדר השינה ומתחת למושב של האוטו, עד שלבסוף מצא את הטבעת מונחת לה על מתקן ייבוש הכלים, לאחר שהסיר אותה כדי לשטוף כלים.
ממצאים: לפעמים אנחנו נותנים משקל גדול מדי למה יחשבו עלינו, עד כדי כך שזה משתלט על הזוגיות שלנו ופוגע במי שאנחנו באמת, ומעורר תגובות קיצוניות במיוחד.
דיון: לא עושה כלים, לא טוב. עושה כלים, גם לא טוב.
מסקנה: אל תעשו כלים.
>> אל תפספסו את כל מה שקורה באינסטגרם של חתונה ממבט ראשון
"צ'ק אין, צ'ק אאוט"
מושאי המחקר: עדי גרדוס ותומר אביטל
תקציר: בן רוצה לדבר, בת רוצה להיפרד.
מילות מפתח: רגשות, לרצות, פתיחות, לבדוק, דיסוננס, "אובר".
סקירת ספרות:
כל הנהרות זורמים לים, אבל לא כל הקשרים זורמים. יש כאלה שמתקשים בעלייה, ויש כאלה שנופלים במורד ההר מהרגע שהם התחילו. לעיתים יש הפוגה, אבל לרוב זה כי מיד אחריה מגיעה תהום. מה בסך הכל תומר רצה? לעשות צ'ק אין, להיכנס. אבל עדי מיד הפכה את זה לצ'ק אאוט, וחתכה. אולי כי היא לא אהבה את המצעים, אולי האמבטיה הייתה לה קטנה מדי, ואולי מי שהיה איתה בחדר פשוט לא התאים לה. או שהיא לא רצתה שהוא יתאים לה. "אני אני, ואתה אתה לא בגלל שאני אני. אם אתה אתה בגלל שאני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה (גרדוס, 2017). אפשר להגיד שהטענה העיקרית של עדי היא הדיסוננס שהיא ראתה בתומר, אבל הטענה העיקרית של תומר היא שעדי נתפסת על קטנות. כך או כך, מרוב אני ואתה לא רואים את היער, והוא נשרף.
ממצאים: לפעמים שאנחנו מנסים מדי, הכל יוצא עקום. מנסים לרצות, מנסים להתאים, מנסים להתחשב. אולי הצד השני פשוט רוצה שנפסיק לנסות, ופשוט נהיה.
דיון: עד שהוא בא לקראתך וניסה לתקן, חתכת?
מסקנה: לפעמים החיים עושים עבורך את מה שאין לך מספיק אומץ לעשות.
"Too Soon"
מושאי המחקר: אורטל יהלומי ועידו חמדי
תקציר: בת ובן נהנים, בן מתאהב, בת נבהלת, בת ובן לא נהנים.
מילות מפתח: מתאהב, פחד, בהלה, אמאל'ה, ביי.
סקירת ספרות:
מחקרים מראים כי זמן ההתאהבות שונה מאדם לאדם. יש כאלה שלוקח להם זמן להתאהב ויש כאלה שמרגישים פרפרים בבטן כבר בהתחלה (חמדי, 2019). זאת משום שזמן התפתחות הפרפרים בבטן אינו אחיד, ולעיתים הם הופכים מגולם לפרפר מאוחר, או אפילו מאוחר מדי. עוד נמצא כי אנשים שמתאהבים לאט, נרתעים ברגע שמתאהבים בהם לאחר זמן קצר (יהלומי, 2019). דוגמה טובה היא אורטל, שהתכנסה בתוך עצמה מיד לאחר שעידו אמר לה שהוא חושב שהוא מתחיל להתאהב בה. עד אותו רגע הכל היה טוב ויפה, רומנטי ודביק, אבל מאז הכל השתנה. הם היו זוג משמיים והפכו זוג שמנסה לצוף מעל המים. כל זמן שעבר פשוט גרם לכדור השלג לגדול ולגדול, עד שהוא התפוצץ להם בפנים.
ממצאים: לפעמים כשמשהו טוב, עדיף לא לגעת ולנסות ליהנות מהמצב הזה עד שמגיע הזמן לשינוי, ורק אז אפשר לחשוף את הרגשות. מצד שני, גם לא צריך להיעלב כשמישהו אומר לך "אני מתאהב בך".
דיון: לא מדבר, אטום. חושף את הרגשות - לחוץ. מה נסגר איתכן?
מסקנה: עדיף להיות אטום מאשר סתום.
"תקע ותקע"
מושאי המחקר: רלי לוי ואלעד שאמי
תקציר: בת מנסה להתחבר, בן לא מתחבר, בן לא נמשך, בן לא נפתח.
מילות מפתח: חיבור, משיכה, אין.
סקירת ספרות:
בניגוד למקרה הקודם שנותח, פה קרה בדיוק ההפך. הנסיגה הייתה מהירה, לא ניתנה הזדמנות ומושא המחקר פשוט ויתר מראש. מחקרים מראים כי בימים הראשונים של הקשר, בני הזוג אמורים להגיע בראש פתוח כדי לתת הזדמנות לאדם שמולם ולהכיר אחד את השני (לוי, 2017). במקרה זה, נראה שאלעד ויתר מראש ולא נתן לעצמו הזדמנות להיפתח ולהרגיש. חלי מצד שני המשיכה לנסות להתחבר ולראות לאן מערכת היחסים הזאת יכולה להוביל, אבל איך באמת אפשר לנסות כששומעים כל הזמן מהצד השני 'לא יודע, לא התחברתי'?
ממצאים: לעיתים אנשים מפחדים לפגוע, כך שהם מעדיפים לחתוך את הקשר כמה שיותר מוקדם כדי שהרגשות של הצד השני לא יתגברו. אבל האם חשבתם שלצד השני אין בכלל רגשות כי לא נתתם לו את הצ'אנס להגיע לשם?
דיון: עדיף לנסות ולהיכשל מאשר לא לנסות בכלל.
מסקנה: תנסה לכבות ולהדליק, אולי עכשיו תצליח להתחבר.
"קרב מגע"
מושאי המחקר: צוקית אשכולי ודודו כהן
תקציר: בן מופנם, בת מחכה, בן לא נוגע, בת נעלבת.
מילות מפתח: משיכה, מגע, ביישנות, פתיחות.
סקירת ספרות:
מומחים רבים לזוגיות טוענים שאחד ההיבטים החשובים ביותר בקשר הוא המשיכה המינית והמגע. תחילתו של קשר, במיוחד אצל זוג צעיר, מלווה בדרך כלל במגע ובקיום יחסי מין (השלב הבא), וכאשר הדבר אינו מתרחש, נדלקות אינספור נורות אדומות, ובמקרה זה, הקשר אפילו עלול להתדרדר ולעוף מצוק. דודו שמגדיר עצמו כביישן ומאופק, לא מיד חתר למגע, מה שהעלה סימני שאלה אצל צוקית. את סימני השאלה היא אפילו הציגה בפני חברותיה, שהעצימו בה עוד יותר את תחושת הריחוק ואת הצורך בקרבה. דודו הבהיר שזו דרכו לכבד את בת הזוג שלו, אבל עבור צוקית זה היה יותר עלבון מאשר כבוד.
ממצאים: לעיתים מה שאנו תופסים ככבוד, אחרים תופסים כעלבון. התחושה הזו משתנה מאדם לאדם ונבנית בהתאם לאופי ולסביבה בו גדל.
דיון: זה שתתייעצי עם חברות זה לא יעזור.
מסקנה: תגמור עם זה וזהו.
"מועדון האקסיות"
מושאי המחקר: אפרת יוגב ושחר משה
תקציר: בן משווה בת לאקסיות, בן רומז שבת לא יפה, בת נעלבת, בן ובת חותכים.
מילות מפתח: השוואה, בובות ומסותתות, אקסיות, טרן אוף.
סקירת ספרות:
מחקרים רבים מראים כי יש דברים שפשוט לא אומרים. במיוחד בימים הראשונים של ההיכרות, כשבני הזוג מבלים יחד בירח הדבש ואין להם לאן לברוח, ועל אחת כמה וכמה כששניהם באותה המיטה. דוגמה מצוינת היא האמרה הזאת: "אני הייתי רגיל ללכת עם בנות שהן ממש יפות, כאילו בובות ומסותתות. אם את תסתכלי על כל הבנות שאני יצאתי, הן לא דומות לאיך שאת נראית" (משה, 2019). ישנה תמימות דעים בעניין הזה, שלא משנה מה קורה וכמה היא לא הטעם שלו, לא משווים אותה לאקסיות ורומזים שהיא לא נראית טוב כמוהן. זה מה שהחריב את הרצון של אפרת להמשיך בקשר (וכנראה של כל בת אחרת שהייתה נקלעת לסיטואציה) והיה הגושפנקא שלה למערכת היחסים הקצרה והקלוקלת הזאת.
ממצאים: לעיתים אנשים חושבים שכנות היא המפתח לקשר בריא וטוב, אבל כשהדבר לא רלוונטי ופוגע בצד השני, עדיף לשמור את הדברים האלה בבטן.
דיון: מראה מראה שעל הקיר, מי חושב שהוא הכי יפה בעיר?
מסקנה: לפעמים בובות הן רק בובות.
"מי אכל את העוגייה שלי?"
מושאי המחקר: שירי קופפרברג ולירן לוי
תקציר: אמא של בן הכינה עוגיות לבת, בן אכל את כל העוגיות, בת כועסת.
מילות מפתח: אמא, עוגייה, כעס, מונולוג.
סקירת ספרות:
יש רגעים שבני אדם לא מבקשים הרבה ומוכנים להסתפק במועט, למשל בעוגייה. מחקרים מראים כי עוגיות משפרות את מצב הרוח, ועוגיות בריאות אף עשויות לעזור לשמור על הגזרה. אבל כאשר אדם מחבל בתכנון של אדם אחר לאכול את עוגיות הבריאות (לוי, 2019), זה פוגע גם במצב הרוח וגם לא כל כך עוזר לגזרה (קופפרברג, 2019). תשאלו את שירי, שאפילו לא טעמה מהעוגיות שאמא של לירן הכינה לה. ערב אחד היא נזכרה שיש במקפיא עוגיות בריאות, ומיד לאחר מכן היא נוכחה לדעת שאין במקפיא עוגיות בריאות. לירן התוודה בפניה שהוא אחראי למחדל הזה, אבל הרוחות לא נרגעו. "אני לא ידעתי שאני קצובה בזמן. אם היו מודיעים לי שאני קצובה בזמן הייתי אוכלת אותן, שמה עליהן פתק או מודיעה בבית לכולם – 'אני עוד מתכננת לאכול את זה'" (קופפרברג, 2019).
ממצאים: לעיתים כשהרעב משתלט עלינו, אנחנו לא חושבים על העתיד ועל השלכות המעשים שלנו. אנחנו רק רוצים לרצות את הקיבה, שהופכת להיות בעדיפות ראשונה.
דיון: אל תשפטו אדם בשעת רעבו. אבל אם הוא היה משאיר אפילו רק עוגייה אחת, כל הדיון הזה לא היה קורה.
מסקנה: רוצים לוודא שלא יאכלו לכם את האוכל? פשוט מאוד, תחביאו.
