לא מעט סיפורים על סיוע לקוי של המשטרה לפניות השונות של הציבור עלו לאחרונה. אך זה, כנראה הקיצוני מביניהם. תמר, בת 20 היא תושבת באר שבע שמתגוררת לבדה ללא קשר עם משפחתה, מוכרת לרווחה ומתקיימת מקצבת ביטוח לאומי. היא חוותה רגע של מצוקה נפשית קשה ופנתה למוקד 100 על מנת לשתף במחשבות האובדניות, אך לתגובה שהגיעה מהצד השני של הקו – היא לא הייתה מוכנה.
"ראיתי היום שלוש פסיכיאטרים ואחד המליץ על אשפוז בכפייה", אמרה והוסיפה. "יש לי מחשבות לפגוע בעצמי", שיתפה בשיחה. "הפסיכיאטר שיחרר אותי על אף שאמרתי לו שאני רוצה להתאבד". השוטר מן העבר השני השיב לה בחוסר רגישות משווע. " אלוהים עוד לא לקח אותך? אינשאללה ייקח אותך כבר?!.
בהמשך השיחה, ניסתה תמר להבין מהשוטר מדוע הוא מדבר אליה באופן הזה. והוא ענה: "למה? כי את מטומטמת שרוצה להתאבד. תתאבדי כבר בשקט, תתאבדי בלי להגיד לנו כלום. אבל אנחנו בדרך אלייך".
שיחה זו הגיעה לאחר מספר ניסיונות התקשרות בהם תמר לא קיבלה מענה. השוטרים בסופו של דבר לא הגיעו אליה, ואחרי לילה ללא שינה, היא שיתפה במה שעבר עליה. "אני מרגישה שהמשטרה באמת מחפירה. באתי לבקש עזרה כדי לקבל מענה כי אין לי למי לפנות", אמרה בכאב. "אין לי משפחה לפנות אליה. הם פשוט קיללו אותי, הייתי בהלם, לא ידעתי לעשות ועבר עליי לילה זוועה".
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
- ער"ן - בטלפון 1201*
- סה"ר - https://sahar.org.il