זו נהייתה מכת מדינה ממש. הצוותים הרפואיים בבתי החולים מוצאים עצמם חשופים לאלימות קשה מצד מטופלים ובני משפחותיהם. אין מספיק אבטחה בתוך בתי החולים והענישה נגד התוקפים מקלה מאוד, כך שאין מה שירתיע את התוקפים הבאים.
התוכנית "חי בלילה" ערכה משדר מיוחד למאבק בתופעת האלימות נגד הרופאים ובמסגרתה סייר נדב בורנשטיין בבית החולים איכילוב ופגש את הרופאים שמצילים חיים יום-יום, אבל מתמודדים גם עם תקיפות אלימות מצד המאושפזים ומשפחותיהם.
ד"ר קארין הלר, מנהלת מיון פנימי בבית החולים איכילוב, סיפרה: "מטופלת שכבה במיטה שלוש. אישה מבוגרת, לא מתקשרת. הגיעו הנכדה והבת שלה ושאלו מה מצב החולה. הסברתי להן והכל היה בסדר. באיזשהו שלב הייתה עלייה בלחץ הדם וניגשתי למחשב בשביל לרשום הוראה להורדת לחץ הדם. פתאום הגיעה במהירות הנכדה של המטופלת והתחילה לקלל אותי שההורים שלי והילדים שלי ימותו".
"היא נתנה לי אגרופים בראש ושרטה אותי ביד. מרוב בהלה התרוממתי מהכיסא ונכנסתי פנימה, ליד הארוניות. היא נכנסה פנימה והמשיכה להכות אותי. חזרתי למחשב כי הייתי צריכה לרשום תרופה להורדת לחץ הדם למטופלת. התיישבתי ובאה אמא של זו שהכתה אותי. היא הרימה את המחשב וניסתה להפיל לי אותו על הראש. למזלי המחשב היה מקובע, היא הצליחה רק לשבור אותו. תפסו אותה והרחיקו אותה ממני".
מה עשית ברגעים האלה, כשאת צמודה לארון והאמא ממשיכה להכות אותך?
"קראנו למאבטחים, אבל זה לקח קצת זמן עד שהם הגיעו. אחד האחים תפס את האמא והבת והרחיק אותן ממני עד שהגיעה המשטרה. הייתי בהלם. אני עובדת פה למעלה מ-30 שנה, אני הכי סבלנית שבעולם. מטופלים רבים שמכירים אותי לאורך השנים יכולים להעיד על זה. קיבלתי המון מכתבי תמיכה".
הקולגה של ד"ר הלר, ויקטוריה, הוסיפה: "אנשים נמצאים פה 24 שעות עם המשפחה שלהם במצב סטרס ובתסכול, ואנחנו חווים את זה. שלשום משפחה של חולה הייתה באגף והתנפלה עליי, אבל אני לא מגיבה כשמתנפלים מילולית. אני לא מקבלת את המצב הזה, אבל אין לי כעס. זה המצב הנתון, זה המקצוע שלי. האחיות פה בתסכול, אין לנו כוח אדם. ברור שזה לא משפר את ההתנהגות של האנשים".