״היי אודטה״ כתב לי ד״א, בחור מקסים וגיי בשנות ה-40 שלו, ״אני בזוגיות כבר יותר מ 8 שנים. וזה מורכב, אלא מה? הוא בארון, ולא מוכן לצאת ממנו, ואותי זה כבר די הורג. מצד שני, האם יש קשר זוגי פשוט? האם ישנו מודל ״לרומן הרומנטי״ כמו בסרטים? אני שואל את עצמי ולא מוצא תשובה. סקרן מאוד לשמוע את דעתך. תודה ויום מהמם לך״.

טוב יקירי, החיים הם אכן מורכבים, ואלוהים עדי שנתתי את חלקי ותרומתי לקופת ה״מורכבות״ בעולם.
אבל לי, בזמנו, לא היה מי שיישר לי את הראש, ויסביר לי בכפית למה קורה לי ככה, ושייתן לי לפחות מפת דרכים איך אפשר אחרת. אז קבל את מה שלא היה לי בזמנו, שזו כולה מפה. זה לא יפתור לך את הפלונטר, אבל יראה לך את הכיוון לצאת ממנו ביום שתמצה (מלשון מיצוי) - את השיעור הזה שלך וככה הוא יסתיים.

וגם אלף צעדים מתחילים בצעד אחד, ולשמוע מה שאני מספרת לך עכשיו זה הצעד הראשון:
ש״מורכב״ בקשר, קורה, כשאיכשהו, שני הצדדים לא פנויים לקשר. מפני שלפי תפיסתי, גם זה שטוען שכן - הוא לא. וצריך פה מבט אמיץ מאוד במראה, כדי לדווח לעצמנו את האמת. כי נכון שצריך אחד ״בעייתי״, אבל צריך עוד אחד, שיתחבר ל״בעייתי״ הזה, ואז גם השני ״בעייתי״, יד שניה. מפני שגם בשבילו הקשר הזה לא באמת מתקיים. וזה תמיד שורות תחתונות.

לכן, בעיני זה לא מקרה של ״צדיק ורע לו״, יקירי. אלא של ״הייפגשו שניים בלתי אם נועדו?". וזה בסדר לא להיות פנוי עדיין לקשר, כי אי אפשר להאיץ לעצמנו את הנפש, או כמו שאני קוראת לזה, ״למהר את האבוקדו״ - אבל לפחות שנספר לעצמנו את האמת ולא נבלבל לעצמנו את המוח עם גירסה רומנטית ושיקרית למה שקורה לנו בחיים. ואנחנו הרי אחראיים רק לחלק שלנו. כי אין לנו שליטה על החלק של הזולת.

גבר בשחור לבן (צילום: Shutterstock By Kamira)
"אם הקשר הזה מורכב, הוא מכאיב. ואם זה כואב - זו לא אהבה"|צילום: Shutterstock By Kamira


ואני אומרת את זה בכזה ביטחון, מפני שברגע שלאחד משני ״העלק פנויים לקשר״ האלה כבר לא עובד ה״לא פנוי לקשר״ של עצמו, אחרי השקעה מסויימת, הוא פשוט עוזב את ה״בעייתי״. הוא לא ממשיך לנסות להוציא תפוזים מעץ בננות.

״אבל אין קשר לא מורכב״ אתה אומר. אז זהו, שיש. אלא שאם אצלך זה או ״קשר מורכב״, או ״הרומן הרומנטי״ (המלאכותי, המטופש והלא קיים), אז בטח שאין. ו״המורכב״ קורה לך, כי אתה מאמין בשני הקצוות האלה, כפי שעולה ממה שכתבת. ומכיוון שקצה אחד (של הרומן הרומנטי), לא באמת קיים - נתקעת עם המורכב.

ואגב, לעניין האהבה - גם ה״מורכב״ - זהו נתון כוזב. כי אם הקשר הזה מורכב, הוא מכאיב. ואם זה כואב - זו לא אהבה. השחקן ליאם ניסן אמר בתבונה כה רבה, בפוסט ויראלי: ״אהבה מרפאת, מצמיחה, תומכת, מגדלת. דבר אחד היא לא: היא לא אמורה לכאוב. אם זה כואב - זה געגועים לאהבה, זה קינאה, זה חסר, זה בדידות, זה הכול - חוץ מאהבה״. אנשים נושאים את שם האהבה לשווא על שלל מצבי מצוקה וקוראים לזה אהבה!

ורק שתדע, שהספרים הכי רומנטיים שקראתי בחיי, הם ששת הספרים של הוטרינר הסקוטי ג׳יימס הריוט, שבהם הוא תיאר בסיפורים קצרים, ובצורה הכי מקסימה ושובת לב את חייו כבעל, כאבא, וכאיש מקצוע. אלה ספרים ממלאים אושר. חיי היומיום, הטובים, הקומיים, הם בעיני הרומנטיקה הכי גדולה בעולם.

תחליט, שמהיום, באהבה, מה שלא פשוט - פשוט לא קורה לך. אל תטרח על פעולות פרקטיות, אלא רק על ההתכוונות הזו, ותראה איזה דברים טובים יתחילו לקרות לך לאט לאט בחיי האהבה שלך, כשתחזיק ברעיון הזה.