>> מספר הכרטיסים מוגבל: לחצו כאן להרשמה לכנס

אלון שטרוזמן
אלון שטרוזמן. מלווה את השינוי שעובר על התוכן הישראלי
הייתי בשנות העשרים של חיי כשהגעתי לראשונה למיפ (שוק הטלוויזיה הבינלאומי בקאן). השנים היו שנות ה-90 התמימות ושוק הטלוויזיה בארץ היה בזינוק משמעותי, עם חדירה מסחררת של הכבלים וערוץ מסחרי חדש ונוצץ. הגענו בהמונינו, אנשי הערוצים מהארץ, נחושים להביא הביתה את מיטב היצוא ההוליוודי.

הישראלים, כמובן, ידועים כקניינים אגרסיביים. אף אחד לא יעצור את מנהלי התוכניות מלהשיג את סיינפלד או בוורלי הילס 90210. עוד לפני שהשוק הישראלי הפך לרב פלטפרומי ותחרותי באמת, כבר היו מנהלי הרכש הבודדים שהגיעו למיפ מתגוששים על המותגים החשובים. כך היינו מתרוצצים במשך היום בתוך השוק, מחשבים כמה תקציב נשאר וכמה שעות כבר קנינו - ואז בערבים מתחרים על מי יוצא לאכול עם איש מכירות בכיר יותר מאולפן חשוב יותר.

ארוחות הערב היו חשובות במיוחד: שם נרקמו הבריתות ובהן שכנענו את האקזקיוטיב מהוליווד למכור לנו את מרכולתו הנוצצת. היינו חולפים זה על פני זה מנופפים בברושורים צבעוניים ומתעניינים בהזמנות למסיבות השוות.

פה ושם גם היו שמועות על כאלה שמכרו סרט דוקומנטרי או סדרת ילדים והלב היה מתמלא בגאווה לאומית. אחר כך היינו חוזרים לארץ ומסבירים לכולם שעושים פה טלוויזיה מצוינת, רק חבל שהיא בעברית. כי בחו"ל אין מי שיקנה.

כל תעשיית הטלוויזיה רוצה להתחכך ביצירה הישראלית

פסט-פורוורד שני עשורים קדימה - "מיפ" הוא כבר לא רק ארמון הפסטיבל כי אם מתחם עצום של מבנים ואוהלים עם אלפי מציגים. אני יושב בדוכן של "קשת אינטרנשיונל" עם מנהלי תוכניות מסין שנורא אוהבים את "חטופים". בפינה אחרת מתגודדת חבורת צרפתים שרוצים את "יצאת צדיק". אה, ותיכף מגיעים האוסטרלים. העולם מעולם לא נראה כל כך נגיש. על פני עוברים כל הפנים המוכרות מרמת החייל, רק שבמקום ברושורים של אחרים הם אוחזים טאבלטים טעונים בתוכניות שהם עצמם מוכרים. פורמטים על הנייר ופורמאטים שכבר לא, שעשועונים ותוכניוות ריאליטי, דרמות וטלנובלות. הכל מייד אין ישראל. לכולם יש סוכן בהוליווד וכולם מספרים על איך בדיוק חזרו מצילומי הפיילוט באיזה יעד אקזוטי.

כמובן שיש גם את ארמוזה ודורי שכבר הפכו לשם דבר במיפ ואין מפיק שלא עוצר אצלהם לראות מה חדש, ענני תקשורת שהפכו לאימפריית לייף סטייל בינלאומית, יולי אוגוסט שכבר נחטפו ע״י פרוזיבן - ועוד.

וההצלחה המסחרית כמובן גם תורמת לסטטוס החברתי וההזמנות זורמות מעצמן. הישראלים הם אורחי כבוד על כל יאכטה ובכל מסיבה. כל תעשיית הטלוויזיה העולמית רוצה להתחכך ביצירה הישראלית, ואם אפשר גם לרכוש איזה ישראלי לקטלוג. וארוחות הערב? עדיין מתרחשות, אבל הפעם אנחנו בעלי הסחורה.

חיים הכט (יח``צ: יח
הסינים רוצים אותו. חיים הכט בתכנית "יצאת צדיק"|יח``צ: יח"צ קשת

ההזדמנויות נראות אינסופיות והשמיים הם הגבול. תקרת הזכוכית של שוק התוכן הישראלי נעלמה כלא הייתה. אז מה בעצם השתנה מאז אותן שנות ה-90? למעשה הכל.

קודם כל אנחנו. מלוחות משדרים המורכבים מתוכניות בידור ואירוח בשילוב עם סדרות זרות, הפכה הטלוויזיה הישראלית לבית של דרמות מקור ופורמאטים מתוחכמים. דור חדש של יוצרי טלוויזיה יישר קו עם העולם ושכלל את היצירה המקומית, ובתוך כך הוליד את "הכספת", "בטיפול", "חטופים" ועוד. הקהל הישראלי גם הוא לא פראייר, והוא רוצה דרמות ותוכניות ריאליטי בעברית כמו בחו"ל. והתוצאה: פריים טיים הערוצים המרכזיים הפך לעברי למהדרין. תחשבו רגע - מישהו זוכר היום שב"קשת" שידרו פעם את אלי מקביל?

אין תמונה
הקהל רוצה דרמות בעברית. "בטיפול"

וגם העולם השתנה. אם פעם בשווקי הטלוויזיה סחרו בעיקר בקלטות מוכנות וכל ערוץ פיתח לעצמו תוכניות בנימה אישית, היום סחר הפורמטים מהווה חלק משמעותי מכל כנס ופסטיבל. למה לקחת סיכון אם אפשר לעשות גרסה מקומית של פורמט מוכח? ועוד לקבל מפיק מעופף שיבוא לייעץ מניסיונו.

INTV
כנס החדשנות. הזדמנות יוצאת דופן
קטגוריית יצוא מבטיחה

והמפגש הזה בין צרכי השוק לשפע היצירתי הישראלי, מונע בדלק היזמות וההיפראקטיביות האופייני לארץ, הוא זה שגרם למפץ הגדול. כמעשה צ׳ק פוינט, קומברס, אמדוקס ואחרים שהפכו בשנות ה-90 את ההיי טק הישראלי לתופעה עולמית - כך אנשי הטלוויזיה הפכו את שוק התוכן לקטגוריית ייצוא מבטיחה. הפוטנציאל הוא באמת עצום והוא אינו נעצר בלוס אנג׳לס או לונדון. הוא ממשיך לאסיה, דרום אמריקה, אפריקה ומזרח אירופה - הם השווקים שגדלים היום במהירות עם כמות אינסופית של זוגות עיניים הרעבות לתוכן חדש.

ושם אנחנו, בקשת, רוצים להיות. לסלול את הכביש שמוביל מישראל לעולם הגדול ולתת לעוד גידי-רפים וחגי לוים להטביע חותם משמעותי על תעשיית הטלוויזיה הבינלאומית. קשת אינטרנשיונל, כפי שמציע השם, היא הספינה שנשלחת על ידי קשת למסע העולמי הזה, כשהריברייה הצרפתית היא רק תחנת ביניים. אנחנו מזמינים את התעשייה בארץ להצטרף למסע הזה, ואף מביאים את העולם לכאן, כפי שקורה בכנס InTv שמושק השנה לראשונה.

וכמו כל דבר בישראל - זה לא רק עסקים. זה גם חזון. ואם לא מדליות זהב באולימפיאדה אז הנה, נביא פסלונים מוזהבים מהוליווד.

להתראות בירושלים.

>> מספר הכרטיסים מוגבל: לחצו כאן להרשמה לכנס