הכותרת שסיפק בנובמבר לפני שנתיים נשיא איראן נשמעה כאילו היא לקוחה מסרטי מדע בדיוני. אחמדיניג'אד תיאר באריכות תוכנה מסתורית, שהוחדרה למחשבים בכמה אתרי גרעין של המדינה, ולפי הנשיא פותחה על ידי "אויביה של איראן". התולעת המסתורית, שמומחי אבטחת מידע ברחבי העולם העניקו לה את הכינוי "סטוקסנט", ריתקה בתוך זמן קצר רבים: כתבו עליה שהיא שיתקה לחלוטין את מתקן העשרת האורניום של האיראנים בנתאנז, גרמה למאות צנטריפוגות להתפוצץ, ועיכבה את הפרויקט הגרעיני האיראני בחודשים ואולי אף שנים.
האיראנים היו מודעים לסיכונים של הידבקות בווירוסים ברשת, ולכן ניתקו את כל המחשבים במתקן מרשת האינטרנט העולמית. אז איך בכל-זאת הותקנה התולעת בתוך המתקן? את התעלומה הזו גם האיראנים עוד לא הצליחו לפצח.
על פי הפרסומים הזרים, זמן קצר לאחר שהתפשטה ברשת המחשבים של המתקן, השיגה התולעת שליטה בתוכנה שמנהלת את פעילות הצנטריפוגות במתקן. באמצעות שליטה בתוכנה הזו, הצליחה התולעת לגרום לאיראנים נזק כפול: מצד אחד, לפגוע פיסית בצנטריפוגות, ומצד שני, לשדר לטכנאים ולפקחים במתקן שהצנטריפוגות עובדות כרגיל. כך, כאשר האיראנים החלו לשים לב לנזקים שגרמה התולעת, הם ייחסו את הנזקים לטעויות אנוש, מה שגרם לפיטוריהם של טכנאים ופקחים רבים מהמתקן. ככל שה'תקלות' הלכו והתרבו, האיראנים נכנסו לפאניקה.
"בתקופה שהיית ראש אמ"ן המצאנו מילה חדשה שנקראת 'לוחמי סייבר'", מתאר ראש אמ"ן לשעבר, האלוף עמוס ידלין. "תחום הסייבר הוא תחום חדש, וכשאני מדבר על העבודה הנהדרת שעושים הקצינים והחיילים באמ"ן – אני חושב שאם האבות והאמהות שלהם היו יודעים מה הילדים האלה עושים הם היו מאוד גאים בהם".
רלף לנגנר היה אורח המכון למחקרי ביטחון לאומי.
עובדה חוזרת בעונה חדשה, ימי שני, בשעה 21:00