מאת: אילנה דיין
בימוי: גלעד טוקטלי
תחקיר: גיא לשם

הסיפור מתחיל בפרשה גדולה: רצח השופט עדי אזר שהסעיר בזמנו את המדינה. עד כדי כך הסעיר שהמשטרה והפרקליטות נתנו את כל מה שיש להן כדי לפצח את הרצח חסר-התקדים.
וכל מה שיש להן עלול להיות יותר מדי. בטח יותר מדי בשביל סניגור מחונן בשם דייויד וינר.
כשוינר נשאב לתוך הסיפור הזה הוא לא הבין שהוא כלי משחק בידי אנשים יותר חזקים ופחות טובים ממנו.
אולי בגלל שדייויד וינר היה יפה נפש במובן הכי נקי של המילה: סניגור מהסוג הרומנטי שהולך עד הסוף בשביל הקליינט, פשוט כי הוא מאמין בצדקתו.
מאלה שאל פאצ'ינו מגלם אחר כך בסרטים. אלא שהסרט היחיד שנשאר כאן הוא סרט הוידאו שמתעד את חקירתו של ד"ר וינר במשטרה. הקלטות הגיעו לידי מערכת עובדה, אבל בית המשפט דחה את הבקשה שלנו לשדר קטעים מן החקירה.
עד עכשיו לא ברור למה בכלל היה צריך לחקור את דייויד ולמה לחקור ככה.
אבל ברור לגמרי שאחרי אותן שש שעות בימ"ר ת"א - הוא כבר לא חזר לעצמו.
חודש ימים אחר כך שלח יד בנפשו.