בסופו של דבר זו הייתה חגיגה של דמוקרטיה בצורתה הטהורה והרומנטית ביותר. מאות אלפים בכיכר תחריר, אנשים מכל המעמדות ועם כל הדעות. אינטלקטואלים מכובדים, לצד אסירים שברחו זה עתה מהכלא. שונאי ישראל שמאשימים את מובארק בהתפרסות בפני האויב הציוני לצד סטודנטים צעירים שחולמים לחיות כמו במערב. דור הפייסבוק לצד הדור שידע רק את פרעה.
בתוך שבועיים וחצי המהפכה הושלמה. מובארק התפטר ומצרים חדשה נולדה. אבל הדרך לשם הייתה רצופה בדם ודמעות. היום שבו תומכי מובארק הדפו באלימות קשה את המפגינים והעיתונאים בכיכר היה הרגע שבו נדמה שהמפכה נכשלה. אבל המפגינים לא נרתעו. הם חזרו לכיכר לאחר יום הדמים הקשה והבהירו שהם לא מתכוונים להרים ידיים. איתי אנגל היה איתם גם ביום הזה, היום שבו המהפכה נולדה מחדש. קטע מהכתבה שתשודר הערב בעובדה ב-21:15.
עוד בעובדה: חיסול מורניה - הסיפור המלא | ברוני הסמים של גואה | איתי אנגל בצפון עיראק | אנשי הדממה יוצאים לאור