אלא שתמלילי השיחות בין אל"מ וינר לבועז הרפז, שהועברו למבקר המדינה ומתפרסמים כאן לראשונה, מעידים שווינר לא דייק בעדותו. הקשר בינו לבין הרפז התחיל עוד קודם. השיחה הראשונה שתועדה נערכה כבר בראשית פברואר, ומתוכנה עולה שקדמו לה שיחות נוספות בין השניים. בשיחה מהשניים בפברואר, הם כבר משוחחים כשותפי סוד ותיקים במילות קוד ובודקים אפשרות שמאזינים להם:
"חכה שניה אחת", אומר הרפז לוינר, "אני איתך. אין לנו עוד אוזניים על הטלפון".
וינר: כן.
הרפז: לפחות ידועות.
וינר: כן.
הרפז: לפחות שרואים אותם.
אחרי שהשניים מוודאים שאיש לא מאזין לשיחה שלהם, הם מעדכנים זה את זה בהתקדמויות.
וינר: עבר בקיצור?
הרפז: עבר, כן. עבר תרשים הזרימה, ועכשיו אנחנו צריכים לעשות את אותו התרגיל, רק הפוך, ממנו אליך, לראות אם גבול הטירוף לא נחסם איפשהו.
וינר והרפז גם מחליפים דעות על האופן שבו עובד "המחנה השני", כלומר מחנהו של שר הביטחון אהוד ברק:
הרפז: הם עובדים חכם, בסך הכול אי אפשר להגיד שהם חברה לא אינטיליגנטים.
וינר: יפה.
הרפז: יפה לא... גועל נפש. מה יפה בזה?
וינר: לא, שלפחות הוא רואה שיש יריבים רציניים, לא...
הרפז: מה זה... מחמם את הלב לראות מי ה... במה הם עסוקים ומי היריבים...
וינר: כן, אשכרה.
את סבב השיחות הראשוני הזה מסיים הרפז בקביעה: "אין גבול לטירוף שלהם".
פרקליטו של אל"ם ארז וינר, עו"ד עודד סבוראי, מסר בשמו כי מתוך 1600 שעות של שיחות, נדלו כמה שברי משפטים מקוטעים. שיחות שמביאות לידי ביטוי את טענות ההגנה של וינר משום מה לא מצאו דרכן לדו"ח הסופי.
יועץ התקשורת של בועז הרפז, רונן צור, מסר כי: "איננו מגיבים לפרטי הדו"ח בשלב זה".