זה קורה בלילה שבו יוצא לדרך המבצע שזכה לשם "מכת ברק" – מבצע הדגל של צה"ל להשמדת מנהרות המטרו. מדובר במבצע שתוכנן לאורך שנים, בחשאיות מוחלטת ועם מטרה אחת: להשתמש במנהרות של חמאס נגדם. כעת, "עובדה" חושפת את תקלת הקשר של קצין בצה"ל שעות לפני המבצע, וגם את המסמך הסודי שחובר באגף המבצעים וביקר את הביצועים בפעילות, אך משום מה לא הגיע לדרגים הבכירים בצה"ל.
"הרעיון היה לקחת את מה שנתפס בעיני החמאס כיתרון, ולהפוך את המנהרות למלכודת מוות", מסביר בפשטות גדי איזנקוט, שהיה הרמטכ"ל בשנים שבהן נהגתה התוכנית. בבסיס התוכנית עמד הרעיון שצה"ל יבצע הונאה – יגרום לאנשי חמאס להאמין שעומד להתרחש תמרון ברצועה על ידי התקרבות של כוחות גדולים לגדר.
המהלך הזה אמור היה לגרום לחמאס להיכנס אל המנהרות – שנתפסו בעיניהם למקום מוגן. אז אמור היה חיל האוויר להפציץ בצורה מדויקת מהאוויר – ולפגוע באנשי חמאס רבים. כעת, שנה אחרי שהמבצע הוצא אל הפועל על ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי במהלך מבצע "שומר החומות", נחשפת האמת במלואה על התכנון שלו, וגם על האופן שבו בוצע באותו הלילה. הנה הגילויים המרכזיים שנחשפים הערב:
התקלה רגע לפני המבצע: "הם פרמו אותנו"
כאמור, מרכיב מרכזי בביצוע המבצע היה אלמנט ההונאה: היכולת לגרום לחמאס להאמין שצה"ל מתכוון לתמרן ברצועה. בפועל, בערב הוצאת המבצע אל הפועל, התקרבו רק כוחות מצומצמים אל הגדר. קצין באחד מהגדודים שמגיע לאזור הגדר כדי לבצע את אותה "הונאה בכאילו" מדבר בטעות בקשר פתוח, שגם החמאס יכול להאזין לו.
מהדברים שאותו קצין אומר ברור שאף אחד לא באמת ייכנס פנימה לתוך הרצועה.
"היו כמה אירועים שאנחנו יכולים ללמוד מהם", מודה מפקד פיקוד הדרום, האלוף אליעזר טולדנו, שהיה ממובילי המבצע באותו הלילה. "היו לנו תקלות כאלה ואחרות במהלך המבצע". קצין בכיר שהיה בסוד האירועים באותו הלילה מסביר: "הם פרמו אותנו".
למרות התקלה בקשר, המבצע ממשיך לדהור קדימה ובחיל האוויר נערכים להמראת המטוסים. באזור השעה 23:00 בלילה, כך נחשף כעת לראשונה, מגיעות אינדיקציות חד משמעיות לאגף המודיעין לפיהן אנשי החמאס לא נכנסים למנהרות אלא לגמרי ההיפך: הם יוצאים מהן. גם האינדיקציה הזו לא מובילה לשינוי ההחלטה לצאת למבצע.
אלוף פיקוד הדרום, אליעזר טולדנו, אומר בריאיון לעובדה: "מה שמכריע אצלי זה ההבנה שאנחנו רוצים לתקוף את התשתית עצמה. בשונה ממה שמתואר על ידך בתוכנית, ההישג הנדרש הוא שלילת התווך התת קרקעי".
מתי התחלף ההישג הנדרש?
"באותו יום".
מפקד פיקוד הדרום: "נהרגו בודדים במטרו"
מבצע "מכת ברק" נולד וגובש בתקופת כהונתו של גדי איזנקוט. איזנקוט התיישב על כיסא הרמטכ"ל בשנה שאחרי צוק איתן, אז נחשף במלוא עוזו ואכזריותו איום המנהרות. בשנים שלאחר מכן, ניסו לגבש בצה"ל פתרון לאיום המנהרות. כך נולדה "מכת ברק" שהייתה אמורה לייצר מכה משמעותית לאנשי החמאס.
איזנקוט, שמדבר לראשונה מול המצלמה על המבצע הזה, מסביר שהיעד היה פגיעה במאות אנשי חמאס לפחות. "מדובר על פגיעה משמעותית", הוא אומר בראיון לעובדה. "כשאומרים גדוד זה 400 אנשים, 400-300 איש. לתקוף גדוד כזה, זו פגיעה קשה מאוד שהם עוד לא חוו אותה אף פעם".
מדובר על פגיעה ביותר מגדוד אחד?
"על האפשרות לפגוע בכמה שנחליט".
בשעות שלאחר המבצע כבר יוצאים התדרוכים שלפיהם המנהרות הפכו למלכודת מוות לאנשי החמאס שברחו אליהן. אלא שכעת, לראשונה, מתייצב אלוף מול המצלמה ומודה שההישג היה רחוק מאוד מכך. האלוף אליעזר טולדנו, שהיה מפקד פיקוד הדרום מתייצב לראיון מול אילנה דיין ואומר: "נהרגו בודדים במטרו... פחות ממה שקיוויתי".
מסמך שהוא "רעידת אדמה"
כשמתחילים להתברר ההישגים האמיתיים של מכת ברק, מתחילה לצוף גם הביקורת. כעת אנחנו חושפים שזמן קצר אחרי מבצע "שומר החומות" חובר בתוך אגף המבצעים בצה"ל מסמך סודי - 14 עמודים של ביקורת נוקבת – גם על האופן שבו נשלפה "מכת ברק", גם על ההישגים שהיו נמוכים מהצפוי וצנועים בהרבה ביחס לציפיות.
ההחלטות השתנו בקצב מהיר, כך קובע המסמך הזה, ובפורומים הרלבנטיים לא היה מגוון של דעות. המסמך הזה הוא "רעידת אדמה", אומר לנו מי שעיין בו. אבל איכשהו המסמך הזה לא מגיע לידיהם של אלופים וקצינים רלבנטיים בצה"ל.
"זה תוכנית אחרת", אומר סמי תורג'מן, אלוף פיקוד הדרום לשעבר. "זה לא אותו רעיון. אתה לא יכול לחשוב שאתה נשאר עם אותו רעיון כשבפועל אתה מבצע תוכנית שהיא אחרת לחלוטין. אי אפשר לעשות הונאה בדואר. זה לא עובד. אם אתה רוצה באמת לייצר מצב שששת החטיבות של החמאס נכנסות לתווך התת קרקעי זה צריך להיות קרוב למצב של לחימה משמעותית. הם צריכים לראות את זה". קצין בכיר לשעבר באמ"ן ביטא כך את תחושתו לגבי תוצאות המבצע: "איזה בזבוז".
המבצעים הסודיים של לוחמי שלדג: "היו סיטואציות של כמעט"
מהלך ההתמודדות עם פרויקט המנהרות של חמאס, דרש גם מכוחות מיוחדים לנסות ולהביא אינפורמציה שתסייע במיפוי הנתיבים שלהם. כעת, מי שהיה מפקד שלדג כשיצאו לדרך אותם מבצעים, מספר לראשונה איך זה נראה מבפנים, וגם – הסרטונים הבלעדיים של הפעילות בתוך המנהרות נחשפים לראשונה.
חלק מהמנהרות האלה אי אפשר לאתר בלי שאתם תיכנסו פיזית פנימה?
"בשביל לאתר תוואי של מנהרה, כן".
"עד שהאחרון שבהם לא יוצא החוצה, גם אם אתה עייף עד השמיים, אתה לא תירדם", מספר סמי תורג'מן, לשעבר אלוף פיקוד דרום.
תגובת דובר צה"ל: "מבצע "שומר החומות" השיג את המטרות שהוגדרו ויצר הרתעה משמעותית של ארגון הטרור חמאס. לראייה, הייתה זו השנה השקטה ביותר בגזרה, ב-15 השנים האחרונות. כתוצאה מעוצמת התקיפות המדויקות והישגן, חמאס הבין את יכולותיו של צה"ל לתקוף מתחת לקרקע באופן קטלני. בנסיבות המבצעיות שנוצרו, הוחלט על מבצע שייעודו המרכזי היה השמדת חלק ניכר מפרוייקט המנהור של חמאס. מבצע זה הצליח ומרחב המנהרות שנתקף הושמד. בנוגע להיקף הנפגעים במנהרות – צה"ל מעולם לא פרסם את מספר הנפגעים לאויב. באשר לתהליך קבלת ההחלטות – החלטות בלחימה מתקבלות בהקשר ייחודי ותוך בחינת שיקולים רחבים, כך גם במקרה זה. גם בדיעבד, ניכר שתקיפת מערכת המנהרות של חמאס מהווה פגיעה משמעותית ביכולת שנחשבה עבור חמאס לנכס אסטרטגי".