זה המקום היחיד שבו החיים נמשכים, אולי יותר נכון, המקום שבו הם מתחילים – מחלקת היולדות של בית החולים שיבא תל השומר. בחניון של בית החולים הקימו בימים האחרונים מחלקת חירום לטיפול נמרץ. שם, מתכוננים אנשי הצוות הרפואי לתרחיש הקיצוני ולפחד הגדול, לרגע שבו יגיעו לשם עשרות חולי קורונה שזקוקים להנשמה.
מנגד, בקומה למעלה יש עולם אחר, כי יש דברים שגם ההסגר לא יכול לעצור – מחלקת יולדות. בניגוד לימים רגילים, בימים אלו מגיעים למחלקה אך ורק היולדת ובן זוגה, ללא מלווים נוספים. "אני לא יוצאת מהבית בכלל, ממתי שאמרו עד עכשיו שצריך לבוא לפה", אמרה אחת היולדות. "אחרת, יושבת בבית עד שהקורונה תעבור".
משה יוסף-ברין הוא אח מיילד כבר 27 שנים, אבל כעת הוא פועל לפי חוקים אחרים. כל יולדת שמגיעה, קודם כל נבדקת שאין לה חום ותסמינים ושלא הגיעה מבידוד ביתי. אם יש לה חשד לקורונה, היא תעבור לחדר לידה מיוחד.
הצוות הרפואי מסתובב במחלקה עם מסכות כדי למנוע הדבקה אפשרית של היולדות. זהו כאמור, מצב שהם לא רגילים אליו. "החלק הקשה הוא תחושת המחיצה שאנחנו יוצרים בינינו לבין היולדת, במובן מסוים זה לא המקצוע שלנו. המקצוע שלנו, יש בו הרבה מגע, הרבה חום, הרבה קרבה", אומר יוסף-ברין.
גם עבור ד"ר רותם ענבר מה שקורה בימים האלה, לא ממש ברור. "אנחנו יודעים שזה לא עובר בחלב, שזה לא עובר במי שפיר, זה לא עובר מהאם ליילוד בצורה ורטיקלית, אין העברה ישירה אבל כן יכול תינוק להידבק מאמא שלו אחרי הלידה".
ומה יהיה בחורף הבא? "עכשיו כולם בסגר ובעוד תשעה חודשים אנחנו נשלים את המחיר", אומרת ד"ר רותם ענבר. "זה כמו אחרי מלחמות, זה הולך להיות בום רציני ביותר. אנשים בבית כל היום, אין להם מה לעשות, אין לאן ללכת. כל ההורים מיואשים, חייבים להתנחם במשהו. דור שלם של תינוקורונה".