האם נמצאה ראיית הזהב שתשפוך אור על מותו המסתורי של התובע הארגנטינאי אלברטו ניסמן, שנורה למוות בדירתו ב-18 בינואר 2015, שעות ספורות לפני שאמור היה להציג את הראיות החמורות שאסף נגד נשיאת ארגנטינה דאז, כריסטינה קירשנר? "עובדה" חושפת את עדותו של איש מוסד לשעבר, עוזי שעיה, שמספר לאילנה דיין כיצד העביר לניסמן, ימים ספורים לפני מותו, מעטפה ובה מסמכים שמפלילים לכאורה את הנשיאה בשחיתות אישית. שעיה: ״ העברתי לו חומרים שלכאורה נגעו לכל מיני העברות כספים של בכירים ארגנטינאים שקושרים אותם עם איראן או, או עם גורמים מהסוג הזה.״
בעצם אינפורמציה על חשבונות הבנק של הנשיאה דאז קירשנר ושל הבן שלה?
שעיה: "כן".
כשהמטרה היתה שבסופו של יום הוא יחזיק חומרים מפלילים על גברת קירשנר?
"...כן. בסופו של יום שיהיו לו חומרים מפלילים על חשבונות בנק - לא רק שלה, אלא של אחרים".
שעיה מספר ל"עובדה" כי פעל כדי לקדם את האינטרסים של קרן הגידור האמריקנית "אליוט מנג'מנט", שניהלה קרב משפטי במשך שנים על מנת לגבות ממשלת ארגנטינה חוב של מיליארדים. למרות שבית המשפט בניו יורק פסק כי על ארגנטינה להשיב את מלוא החוב, הנשיאה קירשנר התנגדה להשבת החוב ל"אליוט מנג'מנט", אותה כינתה "קרן אוכלי הנבלות".
שעיה לא פעל עבור הקרן ישירות, אלא עבד בשירותה של חברת חקירות אמריקנית שהעניקה שירותים לבעלי הקרן, המיליארדר פול סינגר. לדברי שעיה, המטרה היתה להשתמש בחומרים שנאספו על הנשיאה ובני משפחתה כדי להפעיל עליה לחץ להשיב את החוב.
את התובע הארגנטינאי ניסמן הכיר שעיה בתחילת שנות ה-2000 עוד במסגרת עבודתו בשב"כ. שעיה היה אז האחראי על ביטחון המוסדות הישראליים והיהודיים בדרום-אמריקה. ניסמן עמד בראש הצוות שחקר את הפיגוע בבניין הקהילות היהודיות, אמי"ה. בפיגוע, שהתרחש בשנת 1994, נהרגו 85 בני אדם והוא נחשב לאחד הפיגועים הקשים שבוצעו אי פעם על אדמת ארגנטינה. לדברי שעיה, ישראל העבירה מידע חיוני ומפורט לארגנטינה, שהוכיח כי מאחורי הפיגוע עמדו איראן וחיזבאללה. ניסמן השתמש במידע הזה כחלק מהראיות בדוח החמור שפרסם בשנת 2006, ובו הוא מטיל את האחריות על צמרת השלטון בטהרן. בין היתר, נאבק בהצלחה על מנת שיוצאו צווי מעצר בינלאומיים נגד שישה בכירים איראניים, בהם נשיא איראן לשעבר, רפסנג׳אני.
הקשר בין איש המודיעין הישראלי לבין התובע הארגנטינאי נשמר גם אחרי ששעיה עובר לצלצל, יחידה סודית שהקים ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, ומטרתה סיכול העברה של כספי טרור. ב-2007 שעיה פורש מהמוסד לעסקים פרטיים. הוא מספר שהתחיל לעבוד עבור חברת מודיעין עסקי, בניסיון לעזור לקרן אליוט להשיב את החוב האבוד של ממשלת ארגנטינה. במסגרת המאמץ הזה, חידש את הקשר עם ניסמן, שבשלב הזה כבר נתפס כיריב אישי של הנשיאה קירשנר.
עד שנת 2013 תמכה קירשנר במיצוי הדין עם החשודים בפיגוע באמי"ה, וניסמן נהנה מגיבוי שירותי המודיעין והמשטר הארגנטינאי. אלא שאז, במהלך שקומם עליה רבים, החליטה לחתום על מזכר הבנות משותף עם איראן, שבו התחייבה להקים מעין ועדה משותפת לחקירת הפיגוע. רבים בארגנטינה ראו בצעד הזה החלטה לקבור ולטייח את החקירה. מבחינת ניסמן, זה היה סוף שיתוף הפעולה שזכה לו במשך שנים מהממסד. הוא סירב להפסיק לחקור, אבל התקשה להתקדם ללא גיבוי המשטר שהפנה לו עורף.
שעיה מספר כיצד חבר לניסמן בשלב הזה והחל לספק לו מידע ש"יעשיר" את החקירה שלו. הפעם המידע לא הגיע מהמוסד הישראלי, אלא מגורמים הקשורים לקרן הגידור האמריקנית.
ניסמן ידע שאתה כבר לא עובד במוסד, אלא עבור הקרן?
שעיה: "הוא ידע".
אמרת לו?
"לא אמרתי לו, אבל הוא ידע".
בדצמבר 2014 יוצא ניסמן לחופשה משפחתית באירופה עם שתי בנותיו וגרושתו. בעיצומה של החופשה, בתחילת ינואר 2015, קובע איתו עוזי שעיה פגישה חשאית באחת מבירות אירופה. המטרה: למסור לניסמן מעטפה ובה מסמכים המפלילים לכאורה את הנשיאה ואת בני משפחתה בקבלת מיליוני דולרים מאיראן לחשבונות בנק סודיים באיי סיישל, איי קיימן וקפריסין.
"הסיכום היה כשיהיה לי חומר אני אעביר לו חומר. הוא פחד כל הזמן שלא עוקבים אחריו... נקטנו צעדים כדי להבטיח את זה... את יודעת מה זה פגישת בלדרות? זה לא פגישה שאתה יושב... אתה מעביר חומר.
אבל בכל זאת ראית אותו והוא ראה אותך.
"ראיתי אותו. כן. ראיתי אותו".
אבל אתה לא מוסר לו את החומרים האלה באותו מעמד?
"מעטפה".
מוסר מעטפה. אבל ידעת מה יש בתוך המעטפה הזאת.
"...היו הרבה מאוד חומרים".
שנוגעים בין היתר לכסף?
"בין היתר... לכריסטינה-איראן, כריסטינה-חשבונות פרטיים, כריסטינה-העלמות כספים. כל מה שהם הצליחו למצוא על הנשיאה"
מיד אחרי הפגישה הזו קוטע ניסמן במפתיע את חופשתו, משאיר את בתו בת ה-15 בטרקלין חברת איבריה בשדה התעופה במדריד, ויוצא בטיסה הראשונה לבואנוס-איירס. ״החלטתי לקטוע טיול לאירופה עם בתי בת ה-15. אתם מתארים לעצמכם מה זה, אבל יש רגעים בחיים שאדם לא בוחר בהם. אני מתכונן הרבה זמן לרגע הזה. לא חשבתי שהוא יגיע כל כך מהר. אני יודע שזה לא יהיה קל, אבל במוקדם או מאוחר האמת תנצח. תמיד הייתי אדם שמחליט, הפעם אני יודע שאני משחק על כל הקופה״, יסביר בהודעת וואטסאפ קבוצתית ששלח למחרת למכריו.
ב-14 בינואר 2015 ניסמן מגיש תלונה רשמית נגד נשיאת ארגנטינה ושר החוץ בגין טיוח חקירת הפיגוע בבניין האמי״ה. למחרת, בראיון לתחנת רדיו מקומית, הוא מאשים את הנשיאה בכך ״שהחליטה להעניק חסינות לאיראן, לנתק אותה מהתיק (חקירת הפיגוע) ולהפסיק את החקירה נגדה״.
״יום אחד בביתו הוא אמר לי ׳עם זה אני הולך להוריד את כריסטינה׳... הייתה לו חבילת דפים ביד. אמרתי לו ׳אתה הולך להתעסק עם כריסטינה?״, כך מספר ל"עובדה" דייגו לגומרסינו, טכנאי המחשבים של ניסמן ואחד האנשים הקרובים אליו בחודשים האחרונים לחייו, שהיה ככל הידוע גם האחרון שראה אותו בחיים, בערב ה-18 בינואר 2015, בפגישה בה מסר לו את האקדח שממנו נורה.
ניסמן מבלה את שארית אותו ערב בדירתו ובשעה 21:17 מפסיק להשיב להודעות וואטסאפ. למחרת בבוקר הוא לא אוסף את העיתון מדלת הכניסה לבית ולא עונה לפניות עוזריו. בשעה 23:00 צוות המאבטחים שלו פורץ לדירה יחד עם אמו של ניסמן, ומוצא את הפרקליט מוטל מת בחדר האמבטיה. כדור בודד נורה בראשו והאקדח שנתן לו לגומרסינו נמצא סמוך לגופתו. המסמכים ששעיה העביר לניסמן, ובהם מספרי חשבונות בבנק איראני, לשם הועברו כביכול עשרות מיליוני דולרים עבור בנה מקסימו קירשנר, לא נמצאו מעולם בין אלפי המסמכים בדירתו ובמשרדו של ניסמן.
עד היום לא הצליחה משטרת ארגנטינה לפענח האם נרצח ניסמן או התאבד, מי יכול היה לגרום למותו, ומה יכול היה לגרום לו ליטול את חייו. אבל סוכן המוסד לשעבר עוזי שעיה מתקשה להשתחרר מההרגשה שהמפתח טמון בפגישה ההיא באירופה. "היה לי ברור שהוא נרצח", אומר שעיה ל"עובדה".
לא האמנת לרגע להסברים של הארגנטינאים שהוא התאבד.
"ממש לא".
אתה זוכר מה עבר לך בראש כששמעת את זה?
"כן. כן, כן. זה בכלל לא קשור לפעילות מודיעינית. זה קשור לדברים אחרים. סוג מסוים של תחושת אחריות".
למה?
"כי... העברתי סוג מסוים של אינפורמציה לידיעתו שיכול להיות שהיא גרמה למותו".
זה כמו סוכן שמת לך?
"לא, זה לא סוכן... הוא אחד משלנו".
אז באיזשהו אופן זה קצת יותר גרוע אפילו.
"הרבה יותר".
ומכל הדברים שעשית בחיים איכשהו זה יושב עליך?
"כן. כי... את יודעת, בסוף זה עסק. זה לא מדינה... זה ביזנס.... זה לא משהו ששווה למות עבורו".
בכירים בקרן אליוט מנג'מנט, שנשאלו על ידי "עובדה" האם הקרן העבירה לניסמן באמצעות עוזי שעיה חומרים מפלילים נגד קריסטינה קירשנר סמוך למותו של התובע הארגנטיני, ומה תוכנם של אותם חומרים, אמרו שלא ידוע להם על קיומם של מסמכים כאלה ועל כך שהם נמסרו לסימפסון וממנו למישהו אחר. אותם גורמים הדגישו כי עוזי שעיה מעולם לא עבד עבור הקרן, ואיש מאלה שכן יעצו לקרן בנושא לא התבקש לפנות לניסמן.
נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה קירשנר הכחישה בעבר כל קשר למותו של התובע ניסמן. היא ובנה מקסימו הכחישו גם שקיבלו כספים מאיראן, או החזיקו חשבונות זרים.