מהפרקליטות נמסר בתגובה: בעקבות חשש שהתעורר שעומד להתבצע פיגוע משמעותי בבית מלון באילת, נפתחה חקירה שכל מטרתה היא לסכל את הפיגוע. במסגרת החקירה, חליל ואשרף הודו כי תכננו לבצע פיגוע, ואשרף אף לקח צעד קדימה ואסף מידע על המלון. לפיכך, חובתם הציבורית של גופי הביטחון היתה לגדוע את הקשר עוד באיבו, שכן כל השתהות או עיכוב יכולים לחטוא לתפקידם בהגנה על הציבור.
חומר החקירה הגלוי והחסוי, שמטעמי בטחון המדינה לא ניתן היה להציג בפני בית המשפט, אך היווה אינדיקציה משמעותית נוספת בדבר מעורבותם של השניים באירוע, נבחן ביסודיות. על אף מספר ליקויים במהלך החקירה, אשר נבעו בחלקם מהצורך לסכל את הפיגוע באופן מיידי, סברה הפרקליטות כי מתקיים המבחן של סיכוי סביר להרשעה לצורך העמדה לדין. אף הארכות המעצר של חליל ושל אשרף בבית המשפט העליון בוצעו בהסכמתם לאור קיומן של ראיות לכאורה.
יודגש, כי בית המשפט דחה את כל הטענות ביחס לחקירה אלימה, פסולה או בלתי חוקית וקבע כי "למעשה רושם המהימנות (של חליל) הוא שלילי והעדות אף מתקרבת להיחשב "שקרי נאשם"". כך גם נדחו על ידי בית המשפט כל הטענות ביחס להפעלת אמצעים פסולים שהובילו להודאתו ונקבע כי ההודאה קבילה.
לעניין כבילתו של אשרף למיטה קבע בית המשפט כי אין המדובר באמצעי פסול, שכן הדבר נעשה בהוראת עובדת סוציאלית ללא קשר לחקירה, וזאת כדי למנוע ממנו לפגוע בעצמו.
בסופו של יום, זיכה בית המשפט את חליל מחמת הספק. בעקבות הזיכוי, החל תהליך הסקת מסקנות והפקת לקחים.
ההליך בעניינו של אשרף סלאיימה עודנו מתנהל ולכן לא נוכל להתייחס לחומר הראיות בעניינו.
מהשב"כ נמסר בתגובה: "חקירות השב״כ מונעות מדי יום פיגועי טרור חמורים וחיי אזרחים ישראלים רבים ניצלו הודות לפעילות חוקרי השב"כ".
עו"ד יוסף אלנססרה, סנגורו של חליל נמרי: "כשקראתי את כתב האישום הבנתי שיש פה הודאת שווא, סיפור דמיוני לגמרי, לא הגיוני, לא מתקבל על הדעת. לצערי זו המציאות שאנחנו חיים בה. מדהים איך בקלי קלות אפשר להביא למעצר אדם שנתיים בתיק כזה, כי באמת רואים שחור על גבי לבן שיש אדם באמת חף מפשע. זה תיק שמלכתחילה לא היה צריך להתנהל".