ועדת בדיקה שמינה משרד הבריאות בעקבות מותו של ולדימיר ליוסוב, ילד רוסי בן ארבע שטופל באיכילוב ועבר שבעה ניתוחים ואינספור טיפולים ואשפוזים שונים בבית החולים עד למותו בגיל ארבע ב–2011, קוראת בעקבות תחקיר האירוע לבקרה הדוקה יותר בתחום תיירות המרפא - הן בנושא התשלומים הנגבים מהמטופלים והן על קבלת ההחלטות הרפואיות.
הוועדה סיימה באחרונה את עבודתה שנמשכה כשנתיים. החברים בה הם פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל שערי צדק; פרופ' אברהם שטיינברג, נוירולוג ילדים משערי צדק; ופרופ' צבי שטיינר, מנהל מחלקה כירורגית ילדים בבית החולים הלל יפה.
הוועדה בדקה את הטיפול הרפואי שקיבל הילד שהגיע לישראל וטופל באיכילוב עד למותו בפברואר 2011. הוועדה קבעה כי מרבית ההחלטות הרפואיות היו סבירות או מוצדקות, אך גילתה גם שורה של כשלים מערכתיים בשרשרת הטיפול בילד, שהובילו אותה למסקנה כי "היעדר בקרה על תהליכי קבלת ההחלטות הרפואיות ועל התשלומים הנגבים במסגרת תיירות המרפא עלול לפגוע באמון הציבור במערכת", כלשון הוועדה.
"המשפחה לא קיבלה תיעוד על תשלומים"
בין השאר גילתה הוועדה כי "המשפחה לא קיבלה תיעוד מלא על כל התשלומים, כולל תשלומים במזומן שנדרשו לשלם במהלך הטיפולים". הוועדה אינה מציינת מי היה הגורם שדרש מההורים תשלום במזומן. בנוסף, משפחתו של הילד אמנם הוחתמה על טפסי הסכמה מדעת בכל אחד מהניתוחים והאם קיבלה הסברים על הפרוצדורות הצפויות, אך מאידך קובעת הוועדה כי "מדובר במשפחה דוברת רוסית בלבד אשר הוחתמה על טפסי הסכמה בשפה העברית ואשר ללא ספק לא הבינה דבר מהכתוב בהם".
עוד קובעת הוועדה כי אף שהמשפחה קיבלה הסברים בעל־פה ברוסית, "בחלק מהמקרים, לפחות על פי חלק מהעדויות, לא פורטו בעל פה כנדרש כל היבטי הניתוח (...) ספק אם הוסברו להם כל הפרטים בטרם ההסכמה".
הוועדה השתכנעה כי "כל ההחלטות הקליניות (הרפואיות – ר.ל.ג) היו סבירות, לרבות החלטות שלגביהן היתה לוועדה ביקורת מסוימת". ואולם, חלק נכבד מהדו"ח מוקדש לביקורת מפורשת של חברי הוועדה לגבי אחד הניתוחים שעבר הילד: ניתוח להסרת ציסטה בעמוד השדרה, שביצע פרופ' שלומי קונסטנטיני, מנהל מחלקת נוירוכירורגיה ילדים באיכילוב – הניתוח שלשמו הגיע הילד מלכתחילה לישראל.
נושא נחיצותו של הניתוח נידון בוועדה, ובמסקנותיה נקבע כי אף שההחלטה על הניתוח "לא היתה שגויה ברמה של חוסר סבירות" והוא לא גרם נזק, ו"כחכמה לאחר מעשה" אולי אף שיפר את מצבו קמעה, עדיין - העיתוי של הניתוח, שבוצע אף שהילד לא עלה במשקל כנדרש, היה "בעייתי". זאת, מאחר שהוחלט מראש כי יעבור את הניתוח רק לאחר שיעלה במשקל – אך בפועל הילד היה במצב ירוד ולא עלה במשקל כמצופה: בגיל שנתיים וחצי שקל כמו ילד ממוצע בן שמונה חודשים, ועלה בתקופה שלפני הניתוח רק 1.9 ק"ג במשקלו, ולא 6 ק"ג ומעלה – כפי שהיה אמור לעלות כדי להגיע למשקל מינימלי לגילו.
"מאחר שלא נמצאה עדות להחמרה נוירולוגית המיוחסת לציסטה, לא ברור למה הוחלט בכל זאת לנתח בטרם הושגה עליית המשקל הרצויה", קובעת הוועדה.
"דרוש מנגנון בקרה אפקטיבי"
במקביל מתנהלת תביעת רשלנות רפואית של האם נגד איכילוב בבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד אהובה טיכו. קונסטנטיני מופיע בכתב התביעה אך לא נמנה על הנתבעים באופן אישי על רשלנות.
ועדת הבדיקה של משרד הבריאות ממליצה על "קיום מנגנון אפקטיבי ואובייקטיבי של בקרה, תוך שקיפות מלאה הן על נושא התשלומים והן על ההחלטות הקליניות". לדעת הוועדה, "על מנגנון הבקרה לפעול על פי כללים אחידים שייקבעו על ידי משרד הבריאות ויחייבו את כלל העוסקים בתיירות מרפא. זאת, כדי להבטיח שקיפות והגברת אמון הציבור במערכת".
הוועדה קובעת למעשה כי המקרה של הפעוט בן הארבע מחדד את ההכרה כי לא יכול להימשך המצב שבו אין כל בקרה חיצונית על החלטות רפואיות הנוגעות לתיירים הרפואיים, ולסכומים הנגבים מהם בתהליך. נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' חיים הרשקו, החליט לאמץ המלצה זו כלשונה.
בכתב ההגנה של חברת IMCS נקבע כי החברה משמשת כמלווה בלבד שאחראית לסייע למטופלים ו"לגשר על מחסום השפה", וכי היא אינה אחראית לטיב או לסוג הטיפול הרפואי שניתן, הנקבעים על ידי בית החולים. עוד טוענת החברה כי הסכום ששילמה האם לחברה ובגינו ניתנה לה קבלה "כולל בתוכו תשלום לרופאים ולבית החולים איכילוב".
תגובת איכילוב
מאיכילוב נמסר כי "בית החולים אינו מקבל תשלומים ללא תיעוד והנפקת קבלות בצורה מסודרת. הטענות על תשלומים במזומן לא הועלו אף פעם מול הנהלת בית החולים, וחבל שכך. גם לא ברור שהטענות האלה שצוטטו על ידי הוועדה מופנות כנגד רופא זה או אחר. מבדיקת הנתונים שבידנו עולה כי בגין הטיפולים שניתנו לילד בבית החולים בין התאריכים 24 בדצמבר 2008 ועד 29 באוקטובר 2009 שולמו לבית-החולים 84,174 שקל.
"ב–30 באוקטובר 2009 אושפז הילד באופן דחוף עד ל–2 בפברואר 2010, ובמהלך תקופת אשפוז זו לא נגבה תשלום, כמחווה הומניטרית ולאור בקשתה של האם ומצבו הרפואי של הילד. על פי דו"ח הוועדה ההורים הוחתמו על טפסי הסכמה בעברית ואין קביעה חד־משמעית של הוועדה שלא הוסברו להם פרטי הניתוח לפני ההסכמה. יצוין שכיום כל טפסי ההסכמה מדעת מתורגמים לארבע שפות.
"על פי קביעת הוועדה, נעשה ניסיון נכון להביא לעלייה במשקל הילד כהכנה לניתוח הנוירוכירורגיה, התקבלה החלטה מושכלת לנתחו - החלטה שהוועדה מגדירה בדיעבד כנכונה, שכן הניתוח הנוירוכירורגי עבר בהצלחה, ללא סיבוכים, ועל פי חלק מן העדויות, אף שיפר את מצבו קמעה".
עו"ד יהושע שטיין מסר בשמו של פרופ' קונסטנטיני: "ההחלטה הניתוחית לגבי קיום ומועד הניתוח במקרה זה ניתנה על ידי צוות רופאים מומחים ולא על ידי איש צוות יחיד. ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לא מצאה דופי בטיפול הרפואי שניתן במקרה מורכב זה".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
לכתבות נוספות:
>> איפה הכסף? כך מוותרת המדינה על מאות מיליוני שקלים בשנה
>> תחקיר "עובדה" שודר ברוסיה - והתיירים הרפואיים ביטלו בואם לישראל
"עובדה", חמישי ב-21:00, ערוץ 2