סיפורם המרגש של שרון בלוך ורם, תינוק סודאני אותו הוציאה מבית יתומים לאחר שאמו הביולוגית נטשה אותו, הצליח לרגש מדינה שלמה. אלפי תגובות נרגשות נרשמו בעמוד הפייסבוק של עובדה ובאגף התגובות של אתר התכנית בmako. לאחר שידור הכתבה על מסעה לאוסטרליה כדי לבקר את רם, התארחה שרון בעמוד הפייסבוק של עובדה וענתה על שאלות הגולשים:
שלום לכם אנשים יקרים, שוב חוזרת אליכם לשיחה כמעט אישית. מודה לכולכם על היחס החם והלב הפתוח, אשמח לענות לכם על שאלות, לשתף אתכם במחשבות ולדבר על הנושא האהוב עלי ביותר...רם!!
בתמונה אתם יכולים לראות את רם אוריני ואותי ברגעים של צחוק...אין כמו צחוק ליצור חיבור וקשר...
האם רם יבוא לארץ?
זו משאת נפש ותקוה גדולה. כרגע הוא נמצא בעיצומו של תהליך התאזרחות באוסטרליה כשזה יסתיים ניתן יהיה בכלל לשאול את השאלה...ומדוע אני לא עוברת? יש לי כאן חיים ...ילדה בביה"ס, הורים , חברים...זה מורכב.
איך רם קיבל אותך כשהגעת לאוסטרליה ואיך הוא הגיב בפרידה?
במהלך החודש שהיינו באוסטרליה נוצר הקשר ביני ובין רם לאט אט, ובבת אחת. החיבור הראשוני היה כמעט מיידי. אח"כ היה צריך לבנות ביטחון... אחרי כמה ימים רם בא להיות איתנו לבד. היינו בים, שיחקנו בגן שעשועים והצלחנו לשחזר את התחושה המוכרת שהייתה לנו בארץ.
הפרידה הייתה עצובה לכולנו אולם רם נשאר הפעם בביתו הוא מרגיש בטוח והחוויה היא אחרת. גם בטלפון הוא מדבר איתי עכשיו בקלות ואינו כועס.
איך את חיה עם הגעגועים לרם?
מאז שחזרתי אני באינטנסיביות רצינית מאוד של החיים...מוצאת עצמי כמעט סגורה בפנים עם החוויות שהיו ועם הרגשות שבפנים. קשה לי עדיין ... אני מוצאת שמה ששומר עלי הוא הרגש הענק שיש לי אל נינגוק, רגש שאין לי הסבר עבורו, רגש חזק של אהבה שמצליח לגרום שאתן בה אמון. אני מתגעגעת וחושבת ומרגישה ובינתיים מחזיקה. מה שמעודד אותי הוא הנסיעה הבאה שאני כל כך רוצה וכל כך מתכוננת אליה.
מה עם אמו הביולוגית של רם?
נינג'וק ומשפחתה לא שמעו ממנה כמעט מאז שעזבה את הארץ, אפריקה גדולה וקשה ואין לדעת, בעיקר עצוב...
מה עם בתך אורין?
אורין ילדה נדירה. במסע הזה גיליתי עד כמה. זה היה חודש מיוחד במינו, חודש של התנסויות חדשות מכל הבחינות. היו לה רגעי קושי מעצם העובדה שלא היתה במרכז, שיעור חשוב ובעל ערך לכולנו. החיים מזמנים לנו גם להיות בצד לפעמים וזה גם בסדר. היו רגעי קושי של געגוע לארץ אבל היו יותר רגעי חיבור ורגש מדהימים, היו רגעים שבהם ראיתי כמה היא זורמת וחופשיה מדעות קדומות, כמה היא אוהבת, כמה היא גדולה וחסרת פחד. היה לנו חודש נדיר ומיוחד במינו שיצר גם לנו שתינו מרחב מיוחד!
אז אנשים יקרים אני רוצה שוב ושוב להודות לכם על האהבה שאתם נותנים לנו, אני צריכה לסיים ולחזור למשפחה הפרטית שלי אולם אתם מוזמנים לתקשר איתי דרך הדף שלי בפייסבוק. חיבוק גדול וחזק לכולכם.