ישראל ברנר. טרגדיה גדולה (דוד פליגל) (צילום: ספורט 5)
ישראל ברנר ז"ל. "ברור שאבא שלי לא קפץ לכביש"|צילום: ספורט 5
סיפורה של מלכה חכם, שאיבדה את שני בניה בתאונת דרכים בציר המוות בז'בוטינסקי, והובא בהרחבה בתכנית "עובדה" ביום שני, עורר הדים ורגשות רבים. חצי שנה לפני שיותם ויואב נהרגו, גם אלעד ברנר, בן ה-36, איבד שם אדם אהוב. בדיוק באותה צומת, באותה נקודה הוא איבד את אביו, ישראל, מאמן כדוריד בכיר.

בעקבות התחקיר והסערה שעורר, נזכר אלעד בשיחה עם mako באותו יום שלישי בו פגע אוטובוס באביו, "כל ההרוגים שם נהרגו במעבר חציה. אין דרך אחרת לחצות את הנתיב הזה. אבא שלי הלך לאכול צהריים, המשרד שלו היה בצד אחד של הכביש והוא עבר לצד השני של הכביש לאכול בפונדק איילון", הוא מספר, "הוא חצה מעבר אחד והגיע למעבר בנתיב לתחבורה ציבורית. על פי עדות ששמעתי הוא חיכה כמו שצריך במעבר החציה ואף נופף לשלום למכר. ואז הוא חצה, והאוטובוס הגיע, פגע בו פגיעת ראש והרג אותו תוך דקות. כל ההרוגים נהרגו בדיוק באותו מקום, כולם נהרגו מפגיעות ראש, וכולם בנסיבות מאוד דומות.

"יש בעיית תכנון, לא במקרה נהרגים שם כל כך הרבה אנשים", שוטח אלעד, "הנתיב הוא צר וצעד אחד לתוך הכביש אין לא לך ולא לאוטובוס סיכוי לתקן, זו פגיעה במאה אחוז. הבעיה השניה היא הרמזור של הולכי הרגל שכשהוא מתחלף לאדום, הרמזור של האוטבוסים מתחלף לירוק וזה נורא מבלבל. יומיים אחרי השבעה באתי לראות את המקום ועמדתי במעבר חציה ועמדה מישהי ושנינו עומדים באדום להולכי הרגל וכשהרמזור של האוטובוס מתחלף לירוק היא מתחילה ללכת ומגיע אוטובוס, קפצתי ותפסתי לה את היד, כמעט ראיתי עוד תאונה בלייב".

איך חברות האוטובוס ממשיכות לנסוע שם?

זמן קצר אחרי שאיבד את אביו, עמותת "אור ירוק" יצרה קשר עם ברנר וביקשה לרתום אותו למאבק בדרישה לשנות את הצומת הבעייתית. "עד שאבא שלי נהרג שם לא ידעתי שיש סכנה כזאת, ברגע שקרה מה שקרה באתי ואמרתי 'אבא שלי לא קפץ לכביש, הבן אדם בן 64 שקול בדעתו, אין מצב' והתחלתי לחפור וללמוד על הכביש, ולדבר עם "אור ירוק", ופתאום אני מבין שאבא שלי הוא ההרוג ה-13 או ה-14 באותה הצומת. ואתה אומר איך יכול להיות? פתאום אני מבין שהבוחנים של המשטרה יכולים לכתוב את הדו"ח כבר בעיניים עצומות, כולם נהרגים באותה צורה בדיוק, ואיך יכול להיות שנהרגים כל כך הרבה אנשים ולא עושים דבר? מצד שני זו מדינת ישראל. החלטתי לשלוח מכתב למשרד התחבורה, הסברתי ששעון החול מתקתק עד ההרוג הבא. כתבתי בפייסבוק, עשיתי כל מה שיכולתי".

כן, גם ברנר כתב מכתב שהצטרף כנראה לערימת המכתבים שמעולם לא הגיעו לידיו של שר התחבורה ישראל כץ, כך הוא טוען לפחות. רבים התריעו, ודבר לא נעשה. "אני מבין את מלכה זה כאב שהוא לא נתפס בעיני, אני יודע את הכאב שיש לי עד אבא שלי, ואני יכול רק לדמיין מה זה כאב על שני ילדים. לכל אחד שאיבד שם קרוב, כאוב באותה המידה. חמישה אנשים נהרגו שם בשנה האחרונה, ובינואר נהרגו שם שלושה. מה שאני לא מבין זה למה חברות האוטובוסים לא עושות מאומה. אני די משוכנע שאף אחד מנהגי האוטובוס שנוהגים בנתיב הזה לא רוצה להרוג ההולכי רגל, הם נמצאים איתנו באותה סירה ואני לא מבין איך חברות האוטובוס ממשיכות לנסוע שם ולא לוחצות לשינוי. למה הנהגים לא אומרים אנחנו לא מוכנים לנסוע בנתיב הזה ולהרוג אנשים?

"בסוף מי שמשלם את הכסף הן חברות האוטובוסים שצריכות לשלם פיצויים למשפחות על משפחות של הרוגים, זה אבסורד. אני חושב שמשהו חייב להיעשות, ולדעתי עיריית פתח תקווה והמשטרה סגרו את הנתיב, אבל זה נסגר ונפתח לסירוגין. ההתנהלות של משרד התחבורה פה היא שערורייה, צריך לבנות שם גשר, או מעבר תת קרקעי. אני לא יכול לראות עוד אנשים נהרגים שם, זה מוציא אותי מדעתי".