לפני קצת יותר מחמישה חודשים ישבתי במסדרון של בית לוינשטיין עם אליזבט פיינגולד ודיברנו על הרעיון לצלם סרט שילווה את השיקום של בתה. רק שלושה שבועות קודם לכן יסמין פיינגולד, אלופת הארץ בחתירה, התהפכה עם סירתה בנחל הירקון המזוהם בתל אביב ונותרה חסרת אונים מתחת למים במשך ארבע דקות, כי האנשים פחדו לקפוץ למים.

לא הכרתי את יסמין קודם לכן. בעודי משוחח עם אמה, באה לקראתנו צעירה בעלת מראה אתלטי, לבושה בבגד ספורט. חשבתי שזאת אורחת שבאה לבקר, עד שאליזבט הציגה בינינו. לא הבנתי מה היא עושה בבית לוינשטיין. הולכת, מדברת ונראית בריאה לפחות כמוני. איזה תעתוע. אפילו היא - הבחורה המבריקה שהייתה רשומה ללימודי הנדסת אווירונאוטיקה - לא הבינה מה היא עושה שם.

יסמין בתמונה לפני הפציעה (צילום: האוניברסיטה הפתוחה באדיבות NRG)
יסמין פיינגולד לפני התאונה|צילום: האוניברסיטה הפתוחה באדיבות NRG

בארבע הדקות הגורליות האלה מתחת למי הירקון, יסמין איבדה את זיכרונה. חלקים גדולים מעברה, ובעצם מזהותה, נמחקו. גם הזיכרון לטווח הקצר נפגע. היא לא זכרה מה עשתה עשר דקות קודם לכן ולא ידעה לאן היא אמורה ללכת בעוד רגע. אבודה לגמרי במקום ובזמן.

כשהתחלנו לצלם ציפינו לשיקום מהיר. כמו כולם, גם אני הייתי שבוי באשליה בגלל החלמתה הפיזית של יסמין, שהייתה מהירה במידה שלא מכירים אפילו המטפלים הכי ותיקים בבית לוינשטיין. גם אליזבט האמינה אז שתוך חודשיים-שלושה הבת שלה תהיה כמקודם.

היא אימא חזקה, חכמה ומסורה עד אין קץ. ניתן היה לחשוב שתחשוש מחזרתה של יסמין לחתירה בירקון אבל היא דחפה לכך בלי היסוס, יחד עם המאמן של יסמין דני רוטנברג, שהוא יותר אבא ממאמן. כך חסכו ממנה את ההתבססות של הטראומה וחיזקו בה את האמונה בכוחותיה.

"אני לא יודעת כלום", אמרה לי יסמין בראיון הראשון למצלמה. כשהבנתי שהיא מתכוונת לזה, הייתי כל כך המום ונבוך שהתקשיתי להמשיך ולשאול. הצלם, רונן מאיו, ואנוכי עברנו עם יסמין דרך ארוכה מאז. צילמנו אותה באימוני החתירה ובאימוני הזיכרון, בטיפול המיוחד שהיא עוברת בתא לחץ וגם ביום האזכרה לאייבי נתן, האב שהתנכר לקיומה כל חייה. היא לא זכרה שאליזבט סיפרה לה לפני שנה על פטירתו אבל היא זכרה את תחרות החתירה שהשתתפה בה באותו יום. "זה מראה משהו על סדרי העדיפויות של הלב", אמרה יסמין.

בימי הצילום הראשונים חשתי כל פעם מחדש שיסמין לא מזהה אותי, למרות שהיא ניסתה להסתיר זאת, בהיותה מודעת לבעיה. אחד הסימנים הראשונים לשיפור בזיכרון הייתה כשהדביקה לי כינוי חיבה - מוסקיטו. דווקא לנו, שהתבוננו וצילמנו אותה כל התקופה הזאת, קל יותר לראות את ההתקדמות מאשר ליסמין עצמה. היא לומדת מהיומן הישן שלה על חייה הקודמים וקשה לה מאוד.

זה לא סרט הפי-אנד שבו הכול מסתדר בסוף, אבל יש לי תחושה שכאשר יסמין תצפה בכל הדרך שעברה בחצי שנה האחרונה זה יחזק אותה. ואולי גם בפעם הבאה שבחור או בחורה יהיו בסכנת חיים בלב העיר, עוברי האורח לא יעמדו מנגד.

ביום שלישי, 17 בנובמבר, יתקיים יום התרמה בבית החולים לוינשטיין בהשתתפות שלומי שבת, רון שובל,בועז שרעבי, אורנה דץ, השף שגב משה, המאמן אלון גל ואחרים .

להשתתפות ביום ההתרמה:  09-7709030. לתרומת 10 ש"ח שלחו sms למספר 8777

עוד בעובדה: כך טייח צה"ל את פרשת צ'יקו תמיר | כך פוענח רצח משפחת אושרנקו | ילדה עם חלום להיות מעודדת