הדיירים
אייל ואפרת יחיא, באמצע שנות השלושים שלהם, נשואים 8 שנים, הורים לאריאל (5) ונואל (2). המשפחה בת ארבע הנפשות מתגוררת יחד בצפיפות בחדר אחד אצל אמא של אפרת בקרית אונו, כדי לחסוך כסף לדירה. אפרת עובדת כקוסמטיקאית והקליניקה שלה היא בסלון של אמא שלה, ואייל עובד כנהג שליחויות.
אפרת נורא רוצה לגור בקריית אונו ואייל, שכל כך אוהב אותה, יעשה הכל כדי לעשות אותה מאושרת, בין אם זה עומד בתקציב שלו ובין אם לא. לאפרת חשוב בית גדול, ובאופן מובן היא מחפשת מרחבים.
כסף
פני כשנתיים, בניסיון לספק לאפרת את החלום שלה, רכש אייל מגרש ב-1,400,000 ש"ח. את הסכום לרכישת המגרש הביא אייל מ-700,000 ש"ח שהצליחו לחסוך ואת יתרת הסכום קיבל בהלוואה מכל מיני דודים של אפרת.
את ההלוואות האלו הוא צריך להחזיר תוך 3 שנים, אך אייל מתעלם מעובדה זו ומתייחס לכסף כהון עצמי שלא חייבים להחזיר, יחס אשר גורר משקעים. אפרת נמצאת בקונפליקט: היא מזכירהלאייל תכופות שעליהם להסדיר את חובותיהם, אבל מאידך מעריכה את רצונו לקנות לה דירות יקרות, גם אם מעל ליכולת הברורה שלהם.
את המגרש מכר אייל ב 2,000,000 שח ועשה רווח נאה של 600,000 ש"ח, אך אפילו הוא לא יודע בדיוק להגיד כמה כסף עומד לרשותו בתור הון עצמי לרכישת דירה.
בעזרת מיטב המומחים בתחום הנדל"ן, הכלכלה והייעוץ המשפטי, ראו הזוג 5 דירות שונות כשהאחרונה הייתה דירה ביהוד בת ארבעה חדרים בגודל 123 מ"ר בתקציב של 1.5 מיליון ש"ח. בדרך למשרד עורכי הדין, המשיכו הזוג לנסות להוריד את מחירי שאר הדירות אך ברגע שהתיישבו במשרד, הבינו שהאופציה הכי טובה להם מהרבה בחינות היא הדירה האחרונה ביהוד. אחרי הבירוקרטיה והניירות משפחת יחיא סיכמה על קניית הדירה במחיר שהציעה וכיום היא בעלת נכס בישראל.
>> רוצים הביתה, שבת ב- 19:15