לפני זמן לא רב יצאנו למסע מרתק ומשכיל אל נבכי השפה העברית כדי למצוא את אלוף העברית הראשון של ישראל. אלפי תלמידים בכיתות ה' ו-ו', הגיעו להיבחן מכל רחבי הארץ. 120 תלמידים צלחו את התחרויות המחוזיות והגיעו לחצי הגמר הארצי. שם הצליחו 44 התלמידים המצטיינים לתפוס את מקומם בגמר הארצי.
בסופו של ערב מותח, שני שפירא הוכתרה בתואר אלופת העברית הראשונה של ישראל לאחר שתשובתה האחרונה של לירי שביר לא התקבלה במעמד הגמר. לאחר הגמר הארצי, ביקשו הוריה של לירי, הזוכה במקום השני, לבדוק שוב את תשובתה למילה האחרונה שנשאלה - "חימש". אחרי דיון ארוך, החליט המפקח על התחרות שלמרות אי הדיוק בתשובה של לירי, היא הפגינה ידע והבנה בפתרון שהציגה ומן הראוי להעניק גם לה את המקום הראשון. כך בסופו של המסע יש לנו שתי זוכות - שני ולירי, אשר מלבד התואר הנכסף, אלופות העברית הראשונות של ישראל זכו גם בפרס הגדול - מלגה ללימודים גבוהים.
איך היו התגובות במשפחה על הזכייה בתחרות?
לירי: "במשפחה ידעו שיש לי את הכח והידע בשביל לזכות וזה מה שגם הגורל רצה. זה היה אתגר בינוני, לא קשה מדי ולא קל מדי".
שני: "כולם שמחו ואמרו כל הכבוד ונתנו הרבה מחמאות. הרבה התעניינו בתחרות".
לירי: "קראתי הרבה ושיחקתי באתר של אלוף העברית. את רוב התשובות לשאלות אמנם ידעתי אבל עדיין למדתי מזה המון. אני קוראת המון ואני גם משחקת כל מיני משחקים כמו שבץ נא עם סבתא שלי וגם מתעסקת בזה הרבה בבית".
שני: "בגלל שבגמר היו משחקונים אחרים, ניסיתי לדעת כמה שיותר ביטויים דרך האינטרנט וגם שיחקתי באתר אלוף העברית כדי להתאמן. באופן כללי אני קוראת ספרים ועיתונים. בבוקר אני קוראת את העיתון לפני ההורים, ואני קוראת אותו מהסוף להתחלה".
האם עברית היא גם המקצוע האהוב עליכן בבית הספר?
לירי: "אני אוהבת עברית וספרות".
שני: "אני מאוד אוהבת לשון".
מאחר והפרס הוא מלגה ללימודים גבוהים, יש לכן כבר כיוון מה הייתן רוצות ללמוד?
לירי: "עוד לא החלטתי מה אני רוצה ללמוד, יש עוד הרבה תחומים שאני אוהבת מלבד השפה העברית. או משהו כימי-מדעי או משהו בעברית".
שני: "תן לי קצת לגדול ואז אני אחליט".
לא פעם מספרים כי הנוער של ימינו משקיע פחות ופחות זמן בקריאת ספרים ובידיעת השפה העברית, אם בכלל, ולאלופות העברית החדשות יש רעיון להחזיר עטרה ליושנה ולהפוך את העברית למקצוע יותר נחשק.
יש לכן רעיון איך אפשר לגרום לילדים להכיר יותר את שפה העברית?
לירי: "הם צריכים לקרוא ספרים, ואפשר גם לשחק באינטרנט. זה גם נורא כיף. הייתי רוצה לארגן תחרות קריאה של ספרים, שמי שזוכה מקבל פרס. אולי משהו שבית הספר נותן. אמנם לא מזניחים את הנושא בבית הספר, אבל יכול להיות שלא שמים עליו מספיק דגש".
שני: "צריך לכתוב יותר דברים שמעניינים ילדים כדי שיקראו יותר, ושיהיו יותר תחרויות בעברית כמו אלוף העברית".
כשאתן שומעת טעויות בעברית זה מפריע לכן? אתן מתקנות אנשים?
לירי: "אני מבחינה באנשים שכדאי לתקן אותם ובאנשים שאולי יתעצבנו מזה. את חברות שלי אני מתקנת. אבל מורה למשל לא אתקן".
שני: "אני מיד מתקנת את כולם ולא משנה את מי".
שתיהן: "זכר ונקבה".
לירי: "כשאומרים "שלוש ספרים" במקום "שלושה", זה צורם לי".
שני: "זה עוצר לי משהו בראש ואני ישר מתקנת".
תפסנו כמה סלבס שסיפרו לנו מה המילים האהובות והשנואות עליהם בעברית, יש לכן מילים אהובות בעברית?
לירי: "אני מקבלת את כל המילים. יש מילים מסוימות שאת המשמעות שלהן אני לא אוהבת, כמו מוות או רצח, אבל אין לי בעיה עם המילה עצמה".
שני: "אני אוהבת את המילה 'שני'. ושונאת את המילה 'ריב'".
יש לכן עוד תחביבים חוץ מעברית?
שני: "אני אוהבת התעמלות קרקע, לרקוד ג'אז, לשחק טניס וגם צרפתית. אני מדברת עם אמא שלי רק צרפתית, אבל אני לא מוכנה ל'אלוף הצרפתית'".
לירי: "אני אוהבת לנגן בגיטרה ולשיר במקהלה. אני גם אוהבת לרקוד ולעשות ג'ודיטסו".
יש דמויות בתרבות/חברה/ משפחה/ בידור שאתן מעריצות?
שני: "ההורים שלי".
לירי: "אני מנסה ללכת בדרך שלי אז אין באמת דמות כזאת, אבל אני מאוד אוהבת את אדל. אני אוהבת את השירים שלה".
איך אתן מסכמות את החוויה?
שני: "מאוד נהניתי ואהבתי שמצד אחד הייתה אווירה תחרותית כי כולם רצו להיות אלופים, מצד שני הייתה אווירה מאוד משפחתית. רכשתי חברים חדשים. אני אשמח להודות למשפחה שלי, למורה שלי בת עמי אולמר שליוותה אותי כל הדרך ולבית הספר שלי, 'נוף ים'".
לירי: "חשוב לי להגיד ששני הייתה מתמודדת ראויה, ואני שמחה ששתינו זכינו".