>>  לכל הפרקים של פודקאסט "היורשת" לחצו כאן

מספיק להעיף מבט אחד במה שספיר (בתאל משיאן) עוברת בסדרה "היורשת" במאמצים שלה להפוך את טופז לשם דבר, כדי להבין מה עוברות נשים אמרגניות בתעשיית המוזיקה המזרחית. הן נלחמות בכרישי ענק שמנסים לחטוף מהן מיוצגים בדרכים לא דרכים, מתמודדות עם גברים מטרידים שצריך להעמיד במקום וביחס מזלזל ממי שחושבים בטעות שרק בגלל שהן נשים, אפשר לנצל אותן או לעבוד עליהן בקלות.

אילאי אליהו היא אחת האמרגניות החזקות והמובילות בישראל. היא ייצגה עד לאחרונה את נסרין ואיתי לוי ומייצגת היום את אייל גולן. בין ספיר לאילאי קווי דמיון רבים מאוד, וזאת הייתה סיבה מצויינת להפגיש ביניהן בפודקאסט "היורשת" לשיחה חשופה עם גל אוחובסקי.

"העולם שלי ושל ספיר מאוד דומה", מודה אילאי, "כמה שזה נשמע תלוש ולא מציאותי, הסדרה מציפה את הדברים שאני חווה על בסיס יום-יומי. היא חושפת את הצד הפחות זוהר של תעשיית המוזיקה המזרחית. זה עולם גברי מאוד, לוחמני מאוד, האפליה עדיין קיימת. לנשים פחות קל להשתלב בתעשייה הזאת".

תתארי את היחס.
"יחס נוראי, תמיד אני נתפסת להם כפחות. כשנסרין, המאבטח שלה ואני היינו נכנסים לאולמות אירועים, באופן קבוע מנהל האירוע היה פונה אוטומטית למאבטח ואומר 'אתה בטח המנהל של נסרין, מה קורה?'. אני פשוט אוויר. באינסטינקט המנהל הוא תמיד הגבר, אף פעם לא אני. גם כשאני אומרת 'לא, זאת אני', הוא ימשיך עם המבט אליו - 'בוא, אראה לך איפה החדר'. לא מתעכל להם שהדמות הסמכותית זו האישה".

זה בא לידי ביטוי גם במשאים ומתנים?
"כשאנשים מתקשרים לסגור הופעות ושומעים קול של בחורה ועוד אחת שמתמקחת איתם, הם אומרים 'תביאי לי את מי שאחראי עלייך'. בתפיסה שלהם את אף פעם לא האחראית, את תמיד במקום הנמוך יותר. אני שומעת כל הזמן משפטים כמו 'כשתגדלי תביני' או 'את לא יכולה מספיק'. זה משהו שקשה לעכל אותו".

אילאי אליהו (צילום: מתוך האינסטגרם של אילאי אליהו)
"האפליה עדיין קיימת. לנשים פחות קל להשתלב בתעשייה הזאת". אילאי אליהו|צילום: מתוך האינסטגרם של אילאי אליהו

"אחרי יותר מדי שעות ביחד, לפעמים השיח הופך לא נעים"

בפרק ששודר השבוע ב"היורשת", ספיר אספה לביתה את טופז וזוהרה בניסיון לצופף שורות, לפייס ביניהן ולקדם אותן אישה-אישה למטרתה - טופז לפריצה הגדולה וזוהרה לקאמבק המרגש. אם זה נשמע לכם דמיוני שזמר או זמרת יעברו לגור בבית האמרגן שלהם, דעו שהיו דברים מעולם. בין סוכנים לאמנים מתפתחת מערכת יחסים קרובה וצמודה מאוד, שפעמים רבות חורגת מסגירת חוזים והופעות ויחסי ציבור.

"אמרגניות הן מאוד טוטאליות", מתארת אילאי, "אמן והאמרגן שלו זו מערכת יחסים לכל דבר ועניין. האמן שאת מנהלת הופך להיות חלק מהבית שלך, חלק מהמשפחה שלך, חלק מהזוגיות שלך. אתה ישן איתו בלילה וקם איתו בבוקר, זאת עבודה מאוד אינטנסיבית. אמנם בפועל לא גרתי עם נסרין, אבל החיים שלנו היו משותפים לגמרי. את חיה ונושמת את האמן שלך".

לפעמים זה יכול גם לצאת מאיזון?
"ברור, זה נורא מתערבב. אין באמת הפרדה. עובדים המון שעות ביממה, זה מאוד אינטנסיבי ושואב ולפעמים הגבולות באמת מיטשטשים וזה מתחיל להעיב ולהציק. לוקחים הכל ללב אבל זה עובד ומוכיח את עצמו, כי שמים אנרגיה מרוכזת של התאמצות, השתדלות ואהבה, רק ככה אפשר להצליח. מנסים לאזן את זה, ובסוף הסיפוק וההצלחה המשותפת הם שמובילים אותנו. שמים את כל זה על כף המאזניים".

גם בקשר שלך עם נסרין קרה שהרגשת שהגבולות מיטשטשים?
"כשנמצאים יותר מדי שעות ביחד, לפעמים השיח יכול להיות לא נעים. אנחנו הנשים מאוד אמוציונליות וכן, יש חוסר סבלנות והרבה דברים שמתפקששים בדרך. יכולנו לבלות בלילה ביחד, לקום בבוקר ביחד וגם ללכת לעבודה ביחד, ולפעמים זה מתערבב. כמו אחיות לכל דבר".

בסופו של יום, אמרגנית באמת אוהבת ומעריצה את הזמרת שלה, או שעבורה היא רק נכס, פרנסה?
"לאמרגן אסור להיות מעריץ של הזמר. אם אתה מעריץ, אתה לא יכול לנהל את האמן כי אף פעם לא תשים לו את האמת בפרצוף ולא תהיה אובייקטיבי לגביו".

בתאל משיאן ונופר סלמאן ב
"לפעמים הגבולות באמת מיטשטשים וזה מתחיל להעיב ולהציק". בתאל משיאן ונופר סלמאן|צילום: מתוך "היורשת", באדיבות ספורט 1

"רוצה להיות פורצת דרך בתחום האמרגנות"

אילאי, רק בת 28, עברה דרך ארוכה מהיום הראשון שלה ב"ליאם הפקות" כחיילת משוחררת ועד שהפכה למנהלת של אייל גולן. "נכנסתי לעולם הזה מאוד צעירה. הייתי סטודנטית למשפטים שבדיוק חזרה מדרום אמריקה וחיפשה עבודת סטודנט מזדמנת וקלילה", היא נזכרת, "פרסמו באינטרנט על חברת הפקות שמחפשת מוקדנים. עבדתי במוקד המכירות במקביל ללימודים, כשבשלב מסויים ב'ליאם הפקות' זיהו את הפוטנציאל שהיה טמון בי ואני עדיין לא הכרתי בו".

"עד שהגעתי ל'ליאם' לא שמעתי ולא הכרתי מזרחית. בחברה נחשפתי לעולם הזה, ולמדתי להעריך אותו מאוד. כל פעם נתנו לי עוד ועוד משימות. מטבע הדברים הגדלתי ראש, לקחתי על עצמי עוד ועוד תפקידים ובשלב מסויים התחלתי לעבוד עם איתי לוי ונסרין בניהול ההופעות שלהם. מאוד התחברתי לעולם הזה".

יש הבדל בין לנהל זמר גבר לזמרת אישה?
"חד משמעית. לגבר יותר קל בכמה היבטים. הלקוחות באירועים הפרטיים ובחיי הלילה מתייחסים לזמרת אישה בהרבה פחות כבוד. הם מרגישים שיש לה פחות נוכחות, לא משנה מי היא, גדולה ככל שתהיה. הם מאפשרים לעצמם יותר, מרגישים שהם יכולים לגעת באופן לא נעים. הם תופסים הרבה מהמרחב של הבמה ודוחקים את הזמרת לפינה. כשגבר נמצא על הבמה יש להם פחות ביטחון להתקרב, הם פחות מרגישים בנוח ופחות כוחניים. על אישה הם תמיד מרגישים חזקים יותר".

גם כשמי שעל הבמה זו אישה חזקה כמו נסרין?
"גם כשזו נסרין. מבחינתם אישה זו אישה. עולם חיי הלילה כרוך באנשים שלפעמים הם תחת השפעת אלכוהול. הם רכשו הופעה בהרבה כסף ומרגישים שהם קנו עולם ומלואו. כשאנשים באים לשמוח הם מרגישים שהם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים, כי הם רכשו את המופע שלך. הם לא מכבדים את המרחב ובמקרי קיצון מעמיסים על הבמה את כל המשפחה. היו מצבים שמצאתי את נסרין עומדת מאחורי המתופף וכל המשפחה על הבמה".

נסרין קדרי ב
"נסרין ואני היינו מקשה אחת נגד כל העולם". נסרין קדרי ב"היורשת"|צילום: מתוך "היורשת", באדיבות ספורט 1

נסרין ואת הפכתן ממש לפאוור-קאפל בתעשייה.
"נסרין ואני היינו מקשה אחת נגד כל העולם. נתקלנו בהמון טריקות דלת, מחסומים, זלזול ומכשולים. כשרצינו לפתוח את ההופעה בהיכל מנורה, אחרי שנסרין עשתה שלוש הופעות בקיסריה, בסביבה אמרו לנו, 'רגע, אולי זה עדיין לא הזמן שלה, אולי זה לא באמת נכון, אולי היא לא בנויה לזה עדיין, אולי היא צריכה להוציא עוד כמה להיטים, להוכיח את עצמה ולבסס את עצמה'. נסרין ואני הסתכלנו אחת על השנייה - היינו מדברות הרבה עם העיניים ומבינות זו את זו - והחלטנו שאנחנו מסתערות על זה".

וזה השתלם.
"הציבו לנו עובדה שפותחים רק רבע ממנורה, שזה 3,500 איש. עיצבן אותי שאני צריכה לפתוח את ההופעה במנורה בכמות של פחות מקיסריה. עשינו, הוכחנו, למה אתם מזלזלים בנו? אני יודעת מה אנחנו יכולות לתת. נלחמתי ונלחמתי ופתחנו את המופע ועל השבוע הראשון כל ה-3,500 כרטיסים נמכרו וכולם אכלו את הכובע. בסוף היו במופע 9,000 איש, ויום אחרי זה פתחנו עוד הופעה במנורה שגם היא נמכרה סולד-אאוט. נסרין ואני האמנו ביחד".

עכשיו, כשאת מנהלת את אייל גולן, את מרגישה שאנשים מתייחסים אלייך אחרת?
"מתייחסים אלי יפה ויש לדבר הזה צדדים מדהימים. לגברים יש קטע שהם חושבים שמי שצועק יותר חזק הוא זה שצודק. אנחנו אף פעם לא נוכל לצעוק יותר חזק מהם. אני מאוד מקווה להיות פורצת דרך בתחום האמרגנות. אני מקווה שהבנות שלי כבר ידברו אחרת ממני".