בתחילת הריאיון הציגה גוטמן את יהודית כאלמנתו של רפאל קאודרס ז"ל. "פעם ראשונה שקוראים לי אלמנה" שיתפה קאודרס, "אין צורך להתנצל, זה הדבר. רפאל כל הזמן אמר שצריך לקרוא לדברים בשמם". היא המשיכה וסיפרה על רפאל, "כולם אומרים אותו דבר, כבר בחייו ידעו כמה הוא מדהים. הוא היה איש חכם, נבון ורגיש. כל נושא שתרצי לדבר עליו הוא היה מדבר איתך. הייתה לו תבונת הלב, רגישות וסבלנות לכל דבר".
איך מסבירים לילדים שאבא לא חוזר יותר?
"אתמול בלילה הבן הקטן שלי לא נרדם, הוא בן שלוש. הוא בכה ואמר לי 'אבא, אבא, אני מתגעגע לאבא, אני רוצה את אבא, מתי כבר אבא לא יהיה מת'. הילדים מדהימים, הם היו הדבר הכי חשוב לרפאל. אני מסבירה להם במילים פשוטות ואמיתיות והם קולטים ומבינים, הם דומים לו. רפאל והמשפחה שלו לא מפחדים מהמוות, הם מסתכלים לו בעיניים. אתמול הסתכלנו למוות בעיניים, זה חלק מהחיים".
ומה את אומרת לעצמך?
"בשבת האחרונה רפאל ואני היינו בצימר, אמרתי לו שאנחנו חייבים רגע של שקט לפני שהוא יוצא למילואים ועל הדרך חגגנו את יום הנישואין שלנו. כל השבת דיברנו על הילדים, הוא אמר לי שגם כשהוא לא איתי ואני עושה את הדברים בדרך שלי, הוא סומך עליי למרות שזאת לא הדרך שלו. אני אומרת לעצמי שרפאל איתי כל הזמן, שיהיה לנו קשה וכואב, ונבכה המון למרות הכל אנחנו בסדר. רפאל נותן לנו כוח כל הזמן".
יהודית סיפרה כי רפאל היה עבורה בית וכך ההפך, "ברגע שפגשתי את רפאל, זה לא היה מהסרטים זה היה מעולמות עליונים. מהרגע הראשון שראיתי אותו והוא ראה אותי נרגענו, שנינו ידענו שמצאנו עולם ואחד את השניה. הבנו בלי מילים, פשוט הגענו הביתה. קשה לי למצוא אנשים שאני סומכת עליהם, למרות שביומיים האחרונים אני מגלה כמה החברים שלי טובים ויש לי על מי להישען כל הזמן".