האודישן של בשמת וינר שורצברד התחיל בהתערבות חברית בין השופטים קארין גורן ואבי ביטון, כשגורן החליטה שמדובר חד משמעית בגבר מעולם המטבח בעוד שביטון טען שמדובר בקונדיטורית. בסופו של דבר כשהיא נכנסה לאולפן היה ברור לחלוטין מי המפסידה הגדולה שעומדת לשטוף כלים במסעדה של המנצח, אבל מעבר לכך היה ברור שמדובר במתמודדת מוכשרת במיוחד עם יד יצירתית ומקצועית, שהכינה קינוח מרהיב שהצליח להמם את השופטים.

"אני פשוט לא יכולה לחשוב על מישהו שיטעם את זה ולא יהיה לו טעים", זה המשפט איתו סיכמה גורן את האודישן של שורצברד שעברה לשלב הבא. בתור מי שהגיעה מהקיבוץ, מקום בו הקולינריה לא בהכרח תופסת מקום משמעותי, הידע והיכולות של שורצברד הצליחו להפתיע את השופטים. בראיון ל"גלית ואילנית" היא סיפרה על לימודי הבישול וקונדיטוריה בצרפת, התקופה בה עבדה כקונדיטורית במסעדה במרכז בה גם הכירה את בעלה ועל המסעדה והקונדיטוריה שהשניים פתחו יחד כשחזרו אל הקיבוץ.  

איך הייתה החוויה של להופיע בתוכנית?
"וואו ממש נהניתי. זו הייתה חוויה שמההתחלה החלטתי שאם אני הולכת אז אני נהנית".

יש לכם רק 3 שעות וזה לא משהו פשוט לעשות. איך מגיעים למצב שאפשר להנות כשבסוף נשפטים על המראה?
"הקונספט של התוכנית זה כמו שבנאדם הולך לקונדיטוריה, רואה את הקינוחים בוויטרינה, אבל לא יכול לקנות את הכל או לטעום את הכל. אז  בוחרים קודם כל לפי המראה. אני בת 46 והרבה שנים בתחום, הכרתי את עודד בן זוגי דרך מסעדנות. זה לא משנה אם אתה עושה סרוויס לשופט או ללקוח. עודד גם עוסק בתחום ודיברנו על זה שיש לנו אותם שופטים כל ערב, פשוט זה הלקוחות. כשאתה עושה סרוויס אתה צריך לעמוד בזמנים".

בואי נדבר על זה שגדלת בקיבוץ, קולינריה לרוב לא בולטת שם.
"נכון. גדלתי על אוכל של חדר אוכל. תמיד הייתי אנינת טעם ולא הסתדרתי עם האוכל שם, מה שהוביל אותי למטבח. יאמר לזכותו של אבא שלי שהוא חשף אותי ואת המשפחה למקומות וטעמים. כשגדלנו הוא לקח אותנו כדי שנחווה שם. בנוסף, יצאתי מהקיבוץ כבר בגיל 16 אז התחלתי יותר להיחשף לעולם ולתחום".

גם לא בדיוק היה איפה ללמוד קונדיטוריה באותה תקופה.
"נכון. רציתי ללכת ללמוד קונדיטוריה והעזתי להודות בפני סבתא שזה מה שאני רוצה לעשות. באותו הזמן המקצוע טבח לא נחשב למשהו מקובל. לא היה לזה את השם שיש לזה עכשיו".

התביישת שזה מה שאת רוצה לעשות?
"קצת. זה נורא סיקרן אותי, אבל ראיתי את כל החברים שלי הולכים ללמוד מקצועות אחרים ואני תמיד התעניינתי בזה".

אפשר למצוא את הקינוח שהכנת במסעדה?
"כן הוא קיים מאז האודישנים. אמרו לי לבוא תוך יומיים אז לקחתי את הקינוח הזה מהמסעדה ובאתי".

מה החלום הבא להגשים בעולם הזה?
"אני רוצה לשלב את זה דרך העולם הזה אבל לעשות עוד דברים אחרים. דרך ההשתתפות בתוכנית ראיתי כמה אנשים יכולים להשפיע בזכות האנושיות. גם בקונדיטוריה נוצר שיח או קשר זה מה שמשפיע. בא לי משהו רחב יותר. פגשתי אנשים מדהימים - מההפקה ומהמתמודדים. נהניתי להכיר את כולם. אחד היתרונות בלהכין אוכל וחוויתי את זה גם בתוכנית זה שאתה מרגש דרך צלחת. כשאני הכנתי קינוח, יצרתי אותי מהחוויה, הילדות וההשראה של סביבת הקיבוץ. כשהשופטים טועמים אז כל אחד חווה את החוויה האישית שלו, וזה נוגע".