"לחיות בשקר" נשמע כמו סרט טוב לעונה הקרה, אבל אם אתם אנשים חיים, נושמים ובועטים, אתם יודעים שהסיפורים המדהימים באמת מגיעים מהחיים ולאו דווקא ממוחו הקודח של תסריטאי, גאוני ויצירתי ככל שיהיה. אנחנו מדברים על הסיפורים של החברים שגילו ביום בהיר אחד שהם אחים, הילד שגילה שדודו ודודתו הם למעשה הוריו הביולוגיים וההיא שגילתה שבעלה בגד בה. פעמיים. בהריונות שונים. כל אותם סיפורים שעוברים בשרשרת מעמדת הקוסמטיקאית לכיסא של מעצב השיער ועד לפינת הקפה בעבודה.
אבל מה קורה כשאתה "הגיבור" של הסרט הזה? הרגע הזה שאתה מגלה שמה שחשבת שאתה מכיר מתערער מול עיניך? הערב, ישודר הפרק השלישי בעונה השנייה של "כפולים", שנפתח במצוד אחר שלושה ישראלים שהופכים בן לילה לחשודים בפיגוע ענק ומרעידים את האדמה של קרוביהם. יצאנו לחפש סיפורים מהשטח ומצאנו כמה מדהימים בהחלט.
"משהו כאן הרגיש מאוד לא טוב"
לפני קצת פחות משנה, בגיל 42, עינת גדסי גילתה פרט מטלטל על חייה ברגע הכי לא צפוי בחייה - מסיבת רווקות של חברת ילדות. "פגשתי חברת עבר מהיסודי שהקשר בינינו ניתק. בין השיחות, היא סיפרה ששינתה את שמה בעקבות סיפור חייה. בין היתר חשפה כי כשנולדה, הודיעו לאמה בבית החולים שאחיה התאום מת בלידה". גדסי, שגדלה גם היא בידיעה שאחיה התאום מת זמן קצר לאחר הלידה, הופתעה לגלות שמדובר באותו סיפור, באותה גרסה והבטן התהפכה לה ברגע. "בהשוואת פרטים מהירה, גילינו שמדובר באותו בית חולים, והאמהות שלנו התבשרו באותה שיטה, ובאותה טקטיקה יבשה וקרה על מות הבן. משהו כאן הרגיש מאוד לא טוב, מה גם שהתגלית הגיעה במקביל לשלל סיפורים אודות גניבת תינוקות בבית חולים השרון שהחלו לדלוף לחדשות".
איך הגבת?
"נעשיתי לבנה ברגע, רעדתי כולי והתחלתי לבכות. תמיד גדלתי בידיעה שאחי נפטר בלידה והייתי משוכנעת שכך היה. אבל זה פתאום גרם לי לתהות על כל מה שידעתי ואולי יש לי אח והוא חי. מהרגע הזה, אני מרגישה שהוא אי שם, שהוא קיים. אני מסתכלת על כל אדם שני ברחוב וחושבת שאולי זה אחי".
ביחד עם משפחתה, הם מנסים כעת לדלות כל מידע אפשרי. "אנחנו עושים הכול אבל לצערי אף אחד לא נותן לי שום קצה חוט להיתפס בו. אמרו לנו שכל המסמכים שרופים, אין שום מידע מבית החולים, מחברת קדישא וממשרד הבריאות. ממשרד הפנים קיבלנו תעודת פטירה שנראית כאילו מילאו אותה רק עכשיו. אנחנו בחוסר אונים מוחלט".
איך זה השפיע על חייך?
"זה מוזר כי זמן קצר לפני הגילוי, ילדתי את בני והייתי באובססיה מוחלטת בלידה, היה לי חשוב להיות איתו באפס הפרדה. אני חושבת שבתת מודע, החוויה של אמא שלי השפיעה עליי. בדיעבד אני יודעת שכשאנחנו נולדנו, הופרדנו מאמי במשך שלושה הימים הראשונים. אין ספק שנעשיתי הרבה יותר חרדתית כלפי הבן שלי מאז הגילוי, אני רגישה הרבה יותר לסיפורים של משפחות שהופרדו וזה לחלוטין חוויה לא פשוטה שמטלטלת את חיינו".
זה נכון שאחיך הגדול הוא לא באמת אחיך?
עבור נועה (שמה המלא במערכת), החיים קיבלו תפנית כשהייתה בת 11. "נפגשתי עם חברות לכיתה במפגש אחר הצהריים שגרתי. ושיחקנו 'אמת או חובה', אני בחרתי באמת. אחת החברות שאלה אותי: 'זה נכון שאחיך הגדול הוא לא באמת אחיך?' גיחכתי לעצמי ואמרתי לה שברור שהוא אחי האמיתי, אבל היא אמרה לי שאסור לי לשקר אם בחרתי ב'אמת'", מספרת נועה. "אותה חברה סיפרה שהיא שמעה את אמא שלה מדברת על זה שאחי נולד לאישה אחרת. חצי דקה אחרי זה, המצאתי שקר כלשהוא ודפקתי ריצת אמוק הביתה. נכנסתי לחדר ולא דיברתי עם זה עם ההורים שלי, אבל כנראה שהשמועה על המפגש הזה הגיעה לאוזניהם כי אבא שלי התקשר אליי ואמר לי שאחי הגדול הוא אחי לכל דבר גם אם אין לנו את אותה אמא".
בערב, משחזרת נועה, ישבה המשפחה ואמה הראתה לה אלבום תמונות ישן, ובו אחיה הגדול כשהיה תינוק ובתמונות – אביה לצד אישה אחרת. "הסבירו לי שזו אמו הביולוגית שהייתה במערכת יחסים קודמת עם אבא שלי. אבל היא סבלה מסכיזופרניה ואיבדה משמורת על בנה בשל כך. אבא שלי קיבל עליו חסות וגידל אותו לבדו במשך 4 שנים עד שהכיר את אמי שהמשיכה לגדל את אחי כאחד משלה. אחי לא היה בקשר עם אמו כל החיים, למרות שהוריי הפצירו בו. הוא בחר שלא".
איך הגילוי השפיע עלייך?
"זה הכה בי בהפתעה גמורה. בהתחלה מאוד נבהלתי והייתי בהלם מכל הסיפור. אבל בזכות ההתערבות המהירה של ההורים והטיפול המדהים שלהם, זה מאוד עזר לי להתמודד. הם גילו רגישות גדולה, הסבירו שחששו לשתף אותנו מוקדם יותר שמא לא נקבל אותו כאח לכל דבר. אבל מרגע שזה יצא לאור, הם שיתפו ולא השאירו בינינו סודות. לא יכולתי לכעוס עליהם ולא חשתי תסכול. לשמחתי היחסים בינינו המשיכו כרגיל והתנהלו באותה הדרך בסופו של דבר".
"זה מוזר לגלות באמצע החיים דבר כזה"
יערית גדלה כבת למשפחה אשכנזייה, דור רביעי לשואה, עם ידיעה שיש לה משפחה אינטימית ומצומצמת שמעטים ממנה שרדו. סבא רבא וסבתא רבתא שלה נרצחו במלחמת העולם השנייה – שתי בנותיהם נותרו בחיים. האחת (סבתא של יערית) הגיעה לישראל, השנייה עברה לדרום אפריקה. "סבתא תמיד סיפרה שכל מה שיש לנו במשפחה זה אותנו ואת אחותה, עליה סיפרה שהייתה עקרה ומתגוררת בחו"ל. לפני מספר שנים היא נפטרה וגם סבתא שלי". אלא שלפני שנתיים וחצי, אדם דובר אנגלית יצר קשר עם אמה של יערית וחשף כי הוא הנכד של דודתה העקרה. "הוא סיפר לנו שהוא חי בהולנד. אביו, שאומץ כתינוק, ביקש לגלות מיהם הוריו הביולוגיים. אחרי תחקיר מעמיק, הוא גילה כי אמו הייתה יהודייה והרתה לפני מלחמת העולם השנייה כשהייתה בת 17 לערך. אנחנו לא יודעים אם היה זה הריון שנוצר בתוך רומן, אבל בהחלט מקווים שכך היה ולא בנסיבות אכזריות. מכיוון שחיה בתוך משפחה דתית, אנחנו חושבים שההורים שלה שלחו אותה ללדת רחוק מהם, בהולנד. שם ילדה את בנה ומסרה אותו לאימוץ. אותו אדם לא גילה מי האב בסיפור אבל מה שבטוח שעכשיו יש לנו משפחה גדולה ומקסימה בהולנד".
איך הגילוי השפיע עלייך?
"זה מוזר לגלות באמצע החיים פרט כזה במיוחד כשאתה גדל בתוך ידיעה שזו המשפחה ואין יותר ממנה. זה היה מפתיע במיוחד כשהוא שלח תמונות שלו וגילינו שהוא כהה עור. הם אנשים מקסימים שכבר הגיעו לארץ לביקור. אנחנו מדברים מדי פעם ומקווים מאוד לבוא ולבקר אותם בהולנד".
"כפולים 2": הערב ב-21:00 בקשת, ערוץ 12