רון קופמן הוא אחד העיתונאים המוכרים והבולטים בישראל. בשנת 2006, אז היה בשיא הקריירה שלו, הגיע קופמן להכנסות של כמיליון וחצי שקלים בשנה - אבל דווקא אז נסחף למערבולת של הרס עצמי, אותה הצליח לשמור בסוד עד היום. הערב, אחרי שציין 7 שנים נקיות מסמים, אלכוהול והימורים, חשף פרשן האקטואליה והספורט את מה שעבר עליו בתכנית התחקירים החדשה של חיים אתגר, "חשיפה".
"הטריגר היה במלחמת לבנון השנייה", נזכר רון בתחילת ההידרדרות שלו. "חטפתי התקף חרדה בגלל מטח קטיושות, שהיה שגרתי באותו מבצע. אני מלווה את לבנון מאז 1982 אז זו לא הייתה הפעם הראשונה, אבל הפעם זה היה לידי. השתנתי במכנסיים, הייתי עם ג'ינס קצר. הדחקתי. התביישתי לספר אפילו לחברים קרובים".
כתוצאה מאותו אירוע, קופמן החל לסבול מהפרעות שינה. הוא התחיל לשתות, יצא לשוטט בלילות ומצא נחמה במכונות מזל שהעסיקו אותו והשכיחו ממנו את המחשבות הטורדניות. "עד שלא נגמר הכסף, לא הפסקתי", סיפר והודה שהיה מוציא מאות שקלים בלילה על הימורים. במקביל לחיי הלילה הפרועים, קופמן המשיך להנחות את תוכנית הרדיו שלו ולהופיע בטלוויזיה, תוך כדי שהוא נאבק להסתיר את ההתמכרויות.
לאחר שהעייפות השתלטה עליו, בצעד נואש הוא התחיל לרכוש סמים ממריצים שעזרו לו להמשיך לתפקד ולשמור על מצב רוח גבוה. "זה מרים אותך, אבל אחרי תקופה זה כבר לא מספיק", אמר ונזכר ששילם על כל כדור סכום של 700 שקלים, "הייתי על שלושה כדורים ביום. זה ריסק אותי פיזית". רון אמנם הבין את מצבו, אבל לא הצליח לעצור את ההתרסקות.
הצרות לא הסתכמו בהתמכרויות ורון נפל קורבן לעוקץ של ניב בורסוק, שעקץ תוך שישה ימים 20 מיליון שקלים ונמלט מהארץ. כמו מפורסמים רבים אחרים (וביניהם גם ציון ברוך), העביר רון לנוכל כספים להשקעה בסכום של 440 אלף שקלים, מה שהותיר אותו חסר כל. החובות תפחו והגיעו לסכום של מיליון וחצי שקלים, הבנקים ביקשו להכריז עליו כפושט רגל והוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. "צברתי חובות מגורמים לא סימפטיים ואני אצטרך לעבוד כל החיים רק כדי להחזיר את מה שאני חייב".
בלית ברירה, פנה קופמן לבקש סיוע מאמו שרה, שהייתה בתחילת שנות השמונים לחייה. "המצב הכלכלי שלו היה נורא", סיפרה, "כל היום התחננתי שיפסיק. הוא אמר דברים כל כך קשים אז. אין לי מושג איך הוא הגיע לאנשים האלה". דווקא כשהיה בנקודת השפל, נכנסה אל חייו של קופמן שרית יפרח. שרית, אותה הוא מכנה כיפו'ש, צעירה ממנו ב-14 שנים. "בהתחלה פחדתי מהדמות הטלוויזיונית שלו", היא סיפרה, "ראיתי בן אדם אחר, מלא בידע וזה מאוד מושך אותי, אז הקשר נמשך".
הזוגיות החדשה של רון ידעה עליות ומורדות. בזמן שהשניים ניסון להיכנס להריון, מצבו החמיר והגיע לשיא חדש אחרי שאלמוני תקף אותו. הוא פונה לבית החולים במצב קל ולאחר מכן נעלם מהתקשורת. "חברים מחליטים שאני צריך טיפול ואני מוצא את עצמי מאושפז במחלקה סגורה", אמר וסיפר על החשש הכבד שהיה לצוות הרפואי לגביו, "החשש העיקרי היה שאעבור אירוע מוחי ואאבד את הראייה שלי".
רון שהה במחלקה סגורה בבית חולים לבריאות הנפש במשך 11 ימים, במהלכם חטף מכות ממטופלים מסוכנים ואף היה בעצמו מרוסן למיטה. "באיזשהו שלב הם קולטים שאתה מאבד את זה, אבל אתה צריך ללמוד להרגיע את עצמך", אמר, "זה עדיף מאשר לקבל חומר לוריד ולהיות זומבי". לאחר מכן הוא שהה במשך חודש שלם במחלקה הפתוחה ולאחר מכן עבר למרכז גמילה מהתמכרויות להמשך שיקום.
ב-14 השבועות שלאחר מכן קופמן למד לקחת אחריות ולהתמודד עם המחלה. "אתה מתקשה לקום בבוקר, כל הגוף כואב לך", אמר, "הראש צריך ריגוש, את המכונה של הפיס, את הערק שיהיה לידך בהישג יד, את הכדור או מה שנקרא חומרים משפרי תחושה. יש דברים שאם אתה לא עובר אותם, אתה לא יכול להבין אותם". 
חמישה חודשים אחרי שאושפז לראשונה, קופמן השיג את המטרה. הוא הפסיק עם ההימורים, הסמים והאלכוהול וניסה לאט לאט לחזור לשגרה, כשמעליו ריחפה עננה שמאיימת להחזיר אותו למקום האפל בו היה, רק שהפעם הוא לא לבדו. שרית והוא התחתנו והיא מנהלת מאז את ענייניו הכלכליים, דואגת שלא ימעד שוב ומבטיחה להיות לצידו, גם אם יפול בדרך.
אחרי הגמילה, התפנה רון לממש את ההבטחה הישנה לשרית והשניים ניסו שוב להביא ילד לעולם. אחרי שתהליכי ההפרייה הקשים נכשלו, השניים טסו לרוסיה במטרה לאמץ ילד, אבל גם התהליך הזה לא עבר חלק. כשהגיעו בפעם הראשונה למדינה הם גילו שהילד שהיו אמורים לאמץ חלה בשחפת, מה שהיה מונע ממנו כניסה לישראל.
מובסים, הם חזרו בידיים ריקות לארץ, אבל לא ויתרו ושבו לרוסיה כעבור חודשיים, אז התעוררה בעיה חדשה. משרד הרווחה המקומי לא הכין את האישורים הדרושים ממשפחתו של הילד המיועד לאימוץ והזוג יצא למלחמה בבית המשפט, שם קופמן מצא עצמו מנסה לשכנע שופטת רוסייה באנגלית שהוא ראוי להיות אבא. 
לסיפור הזה יש סוף שמח. אחרי חקירה ארוכה, העניק בית המשפט את האישורים הדרושים לזוג והם חזרו לישראל יחד עם בנם, גיא. "זה היה רגע מכונן", רון קבע, "קיבלתי מתנה ששומרת אותי צעיר. אני אעשה הכל בשבילו ומקווה שיהיה לו טוב, אני אוהב אותו".
עכשיו הוא לא רק איש משפחה מסור ואוהב, אלא הוא מקדיש את זמנו לאחרים ומנסה להגשים עצמו דרך עזרה למכורים. "הבטחתי לעצמי שנים שיבוא יום שאני אתנקה ואהיה חזק מספיק כדי לעזור לצעירים וסטודנטים", אמר, "אני בא עם סט של תמרורי אזהרה, כי גם אני התחלתי בקטן, אבל לא טיפלתי בעצמי וזו התוצאה. אם זה נגע באחד או אחת זה מספיק".