בגיל 70, גליה אלבין לא מתנצלת על כלום. היא מחזיקה בביתה ציורים בשווי מאות אלפי דולרים, גרה במגדל יוקרה ומנהלת אימפריה עסקית שירשה מבעלה המנוח, מיקי. בשנות ה-80 השניים היו הזוג הנוצץ של הכלכלה הישראלית, אבל סיפור האהבה הגיע לקיצו עם מותו הטראגי של אלבין בשנת 1985. גופתו נמצאה מוטלת מתחת לתחנת המשטרה לאחר שנעצר בחשד להרצת מניות.
בהמשך דרכה, הוציאה אלבין לאור את הגרסה הישראלית של המגזין "פנטהאוז", על אף שהצעד עורר ביקורת רבה. היא פנתה ללימודי משחק בניו יורק והפיקה סרט שמבוסס על ספר שכתבה. לצדה בסרט שיחקו שמיל בן ארי ונירו לוי, שניים מהשחקנים הנחשקים ביותר באותה תקופה.
"אני חובבת גברים ידועה, היו לי קשרים עם מיטב הגברים הפנויים בישראל וגם קצת בחו"ל. אני פלרטטנית חסרת תקנה", מעידה על עצמה אלבין, ומודה שהיא לא רשומה לאפליקציות ההיכרויות. לדבריה, אין לה בעיה לנהל מערכות יחסים גם עם גברים הצעירים ממנה בעשרים שנה, וגם בגילאים מאוחרים יותר תמשיך לנהל חיי אהבה סוערים.
כעת, אלבין חושפת את התיאוריה שלה על מותו של בעלה. "הגיע הזמן שנגיד: הוא לא התאבד והוא לא ניסה לברוח. אין עוד הרבה אופציות", אמרה לחיים אתגר במסגרת התכנית "חשיפה". "מישהו עלה לשם, שם לו סמרטוט עם כלורופורם לפה וזרק אותו מהקומה השלישית", היא טוענת, אך מסרבת להסגיר מיהו המקור שבאמצעותו השיגה את המידע.
לאחרונה אלבין רכשה לעצמה חלקת קבר הסמוכה לקברו של בעלה הראשון מיקי, ואף מצבה תואמת. "אני מנהלת העיזבון של עצמי. גם החתמתי את שני ילדיי, שאם חלילה אני אהיה זקוקה – אני מתחננת שהם יסיימו את חיי בטוב. היום כמה טיפות ובכיף, הולכים לישון".
