בראש צוות הכותבים עומדים שניים: דוד ליפשיץ, מי שמשמש ככותב הראשי של התכנית מאז תחילת שידורה, כשלצדו יושב עם מחשב דולק ומקלדת לוהטת, אסף שלמון, מי שכותב יחד עם ליפשיץ מערכונים ובדיחות כבר למעלה מ-20 שנה, מאז הימים בהם חלקו יחד ספסל בבית הספר בנתניה בו גדלו והתחנכו.
רגע אחרי עליית העונה ה-12, עונת בחירות 2015, פגשנו אותם כדי לשאול את השאלות המסקרנות באמת, בטח בתקופה רוויה בפוליטיקה על סוגיה כמו זו. 12 שאלות, אחת לכל עונה.
מה הדבר הראשון שעבר לך בראש כששמעת שמקדימים את הבחירות והן נופלות על העונה החדשה?
ליפשיץ: "ברמה המקצועית שמחתי מאוד. ברמה האישית, אלו בחירות מיותרות לגמרי, אבל לתכנית שלנו זה מצוין".
שלמון: "איזה יופי, איזה גרוע, אבל בעיקר איזה יופי, וגם איזה גרוע".
התקופה הזו משפיעה על ישיבות הכתיבה שלכם?
ליפשיץ: "יש הרבה יותר עיתונים על השולחן - חדשות זה מאסט, השינוי הגדול מהמערכת הקודמת הוא שאנחנו כל הזמן ברשתות החברתיות, נכנסים כל הזמן לראות מה המתמודדים עושים, מה הם צילמו או איזה סרטון הם הוציאו. בהקשר הפוליטי זו ברכה, כל הזמן קורה משהו".
ואיך נראות אותן ישיבות כתיבה?
ליפשיץ: "אנחנו מגיעים בבוקר, כשכל אחד בא עם תכנית הרדיו שהוא שמע בדרך, האתרים שהוא קרא ותגובות שהוא שומע מאנשים אחרים. לאחר מכן אנחנו מסתכלים על כותרות העיתונים ורואים מה חדש על סדר היום. האמת היא שבסופו של יום זו עבודה מאוד משעממת (צוחק)".
שלמון: "באים בבוקר, יש הרבה עיתונים על השולחן אבל זה לגמרי הרגל ישן כי כולם היום ניזונים מהאתרים השונים, אז הכל בסלולר. מדברים כמה שעות ומנסים להבין במה מתמקדים. אחרי זה חושבים איך רוצים לתקוף כל נושא, וכשאנחנו מתגבשים על הדרך שבא אנו רוצים לתקוף, אנחנו מחלקים משימות. מהצהריים עד הערב אנחנו כותבים בקבוצות קטנות, ואז נפגשים וקוראים הכל יחד. בעונות האחרונות הרבה מערכונים נכתבים בקבוצת הוואטסאפ של הכותבים - רואים משהו, מיד מעלים לינק, הפאנצ'ים רצים, ואז בבוקר זה רק לחבר הכל למסמך וורד מסודר".
ליפשיץ: "כן, אנחנו מתייעצים איתם לא מעט פעמים, אבל זה משתנה. בסדרת מערכונים כמו לובה, חזקי או פילוסים אז ברור שכן – אתה חייב להתייעץ עם השחקן כי אחרי מערכון או שניים זה עובר אליו – השחקן כבר מכיר את הדמות יותר טוב ממך, אז לגמרי מתייעצים איתם".
שלמון: "רעיונות באים בעיקר מהמציאות שמכתיבה אותם, בטח בתקופה של בחירות כשרוצים להגיב למה שקורה. האינפוט של הקאסט הוא בעיקר לכל מה שקשור לדמויות, האלתור ודברים שהם רואים במושא החיקוי שלהם".
עונת בחירות היא קשה יותר מעונה רגילה? מאתגרת יותר?
ליפשיץ: "היא דורשת להיות עם האצבע על הדופק כי השינויים קורים מהר, והניסיון שלהם להרוויח כותרות ולזרוק פצצות לא עוצר לרגע. כמובן גם שבערב הבחירות עצמו אנחנו כותבים את המערכון האחרון תוך כדי המדגם. מצד שני, זה דורש ממך אחריות מסוימת, כדי שלא תתקיים שום סוג של תעמולה".
שלמון: "היתרון של תכנית אקטואליה הוא שתמיד קורים דברים, אז זה טוב. זה בטח לא קשה יותר, גם בוער בך להגיד משהו, וכל הזמן האקטואליה מפמפמת את עצמה, זה לא שיש לנו פה הרבה שקט".
מה קורה במידה וביום שידור התכנית קורה אירועי שחייב התייחסות?
ליפשיץ: "אנחנו נעשה אותו. השנה אנחנו הולכים לצלם ולשדר את התכנית באותו יום - היא תשודר כמה שעות אחרי שתצולם כי אנחנו מנסים למשוך את רגעי הכתיבה עד הסוף, עד החצי שעה האחרונה לפני השידור. בשנים האחרונות זה התחדד הרבה יותר בגלל הרשתות החברתיות – כולם היום מספרים בדיחות, הכל קורה באותו רגע".
שלמון: "אנחנו בד"כ מצלמים ביום השידור, כך שצוות הכותבים יושב ומעדכן את התכנית והתסריט עד הרגע האחרון. אנחנו משתדלים להגיע לצילום של התכנית עם התסריטים הכי מעודכנים לאותו היום".
ליפשיץ: "אני לא יודע כמה אנחנו משנים את דעת הציבור. אני כן יודע שהמון צעירים מקבלים את החדשות מאיתנו. הם נחשפים אליהן דרכנו. גם אני, כאבא לילדים שעדיין שלא בגיל בו רואים חדשות, שם לב שהם לומדים דרכנו. להגיד שאנחנו משפיעים? לא יותר מדי, בטח לא בצדה הימני של המפה".
שלמון: "אני מניח שזה משפיע בעיקר בשוליים, אני לא מאמין שסאטירה יכולה לשנות תוצאות בחירות, אבל זה בטח מחלחל לאורך זמן".
נניח דמותו של ליברמן, שהפכה פתאום לאהובה דרך התכנית, יש לכם חלק בעניין לא?
ליפשיץ: "זה נכון לגמרי - אסי מקסים יותר מאיווט, יש בו כריזמה כובשת וזה משהו שאין לנו שליטה עליו. זה תקף לגבי רוב הפוליטיקאים אצלנו - גם שאול מופז היה הרבה יותק מתוק מהמקורי. יש תמרור ברור בסאטירה הישראלית שנקרא דן מרידור, עוד מימי "החרצופים" שבזמנו חיסלה אותו והוא לגמרי איש ראוי בעיני. אין לנו רצון להרוס אף אחד".
שלמון: "קורים גם דברים כאלה. אבל אני באמת חושב שליברמן הוא טיפוס אהוב".
קרה שדמות שחשבת שישנאו הפכה לאהובה?
ליפשיץ: "אולי. האמת היא שזה קורה לגבי המון מהדמויות. עוזי כהן לדוגמה, לא באמת חשבנו שיתחברו אליו. אבל אני באמת חושב שקהל של ארץ לא שונא דמויות".
ליפשיץ: "אני מניח שכן. זה קורה ואני לא מסתיר את דעותיי. הן בצד השמאלי של המפה, אבל אני כן נמצא במקום בו אני מסוגל לעשות את ההפרדה".
שלמון: "בד"כ אתה כותב כי יש לך משהו להגיד, אז סביר להניח שמה שיש לך להגיד אתה גם מאמין בו. אבל חשוב לי להגיד שאנחנו לא חוסכים ביקורת מאף אחד".
יש נושאים שאתם מפחדים לגעת בהם, פרות קדושות?
ליפשיץ: "אין לנו דבר כזה, אולי קריקטורה של הנביא".
שלמון: "אין דבר כזה".
ולסיום, מה מצחיק אתכם?
ליפשיץ: "SNL, 'איש משפחה' וכל דבר שהחבורה של סת' רוגן עושה. אני מת על זה. גם "הפרלמנט", שהיא סוג של בת דודה של "ארץ" מאוד מצחיקה אותי, וגם "מצב האומה" עושים עבודה מצוינת ואני מתכוון לצפות בהם גם בערוץ 10".
שלמון: "אני מאוד אוהב את לואי סי.קיי, ו"איש משפחה", וגם את הדברים שהם פחות סיטקום קלאסי, אלא יותר משהו שנראה כמו פיסות מציאות, אפרופו לואי, מה שמגיע מדם ליבו האישי של הכותב תמיד מצחיק אותי".
"ארץ נהדרת", שני, מיד אחרי "עובדה"