דנית גרינברג תמיד נשארה עם שתי רגליים על הקרקע. היא נותרה נאמנה לעצמה, לא נתנה לדבר להפנט אותה - לא לעולם הזוהר המסחרר, לא לתהילה הנלווית אליו באופן כמעט אוטומטי ולא לתחושה הגדולה מהחיים שמגיעה איתה. שלא תטעו, היא יודעת שהיא דמות מוכרת, משפיעה, לא סתם מדובר אחת ממשפיעניות הרשת הפופלריות של ימינו - וככזו, היא הגיעה לעונה החדשה של התוכנית הכי מדוברת בתקופה האחרונה, "רוקדים עם כוכבים" (פרק הבכורה השני, יום ראשון, אחרי החדשות, קשת 12).
ביום רביעי האחרון, תחרות הריקודים הקשה בעולם יצאה לדרך - וגרינברג לצד המפורסמים והמפורסמות עלתה על הרחבה במטרה להיות זו שתזכה בגביע. היא תחרותית, כך היא מעידה על עצמה - והיא יודעת היטב לאן היא נכנסה. "אני מאוד תחרותית, אני כבר לא יודעת אם זה יתרון או חיסרון, כי זה פשוט מחרפן אותי", היא אומרת בריאיון ל-mako, "הדבר היחיד שאני חושבת עליו הוא התחרות, אז לפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי: 'רגע, שנייה, תהני מהדרך', אבל אני לגמרי מסתכלת לטווח הרחוק".
אנחנו רגילים לראות אותך במסכים הקטנים, אושייה, יוצרת תוכן, מה היית רוצה שהקהל יראה?
"זה לחדש לעצמי קודם כל, אני לומדת על עצמי דברים חדשים. אני יוצרת תוכן ובסופו של דבר אני באה ליצור תוכן גם כאן, זה באמת להיכנס לתוכנית פריים טיים מאוד אהובה. אני נהנית ומרגישה שאני במקום הנכון לי".
יש תסריט שאת חוששת ממנו?
"כל כך הרבה. כל הדברים הכי נוראיים עוברים לי בראש: שאשכח את הצעדים, שאתרגש מדי, שלא אצליח להביא את עצמי, שאפול, שלא יאהבו את מה שעבדתי עליו כל כך הרבה, שאאכזב את הפרטנר שלי, את עצמי, שאהיה מודחת בשלב מוקדם והתוכנית תמשיך בלעדיי - שאצפה מרחוק. כל מה שאני לא רוצה".
הפרטנר עליו גרינברג מדברת, הוא הרקדן עידן אטיאס - שרקד בעונה שעברה לצידה של קים אור אזולאי. "אני ועידן חברים מאוד טובים", היא אומרת, "על השנייה הראשונה היה לנו בונדינג מטורף, הוא מאוד שמח לראות שהוא איתי ואני מאוד שמחתי שאני איתו. הוא מקצוען ברמות, לא עושה לי הנחות בכלל, אני חושבת שבאמת לא יכולתי לקבל יותר טוב ממנו. אנחנו ממש אותו בן אדם, יש לנו צחוקים ואנחנו יודעים לעבוד קשה".
בינינו, מי הבוס?
"אני נותרת אווירה של אני, אבל בפועל חד משמעית הוא, הוא לא מוותר לי, הוא קשוח. לפעמים אני כבר מתחננת, גם מלא פעמים בכיתי, יש הרבה בכי ותסכול בתוך הדבר הזה - ולו כאילו לא אכפת אם אני בוכה או קשה לי. לפני כמה ימים הייתה חזרה שבמהלכה ממש רקדתי ובכיתי תוך כדי, ואין מה לעשות. תשמעי, הרקדנים עוברים אימונים שנים על גבי שנים במקומות הכי קשוחים שיש - עם המורים הכי קשוחים שיש. אנחנו צ'יפס בשבילם, כאילו 'מה את בוכה על זה שחצי שעה את עושה את אותו הצעד? תתקדמי', הוא אמר לי: 'אני עשיתי את זה שבע שעות, נראה לך שאני מתרגש מזה?', הוא קשוח - אבל כיף איתו".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מאיפה נובעים רגעי השבירה האלו?
"לקח לי הרבה זמן להבין שיש את שלב הלמידה ואת שלב ההצלחה - ובשלב הלמידה זה המון תסכול, עם כל הכבוד זה משהו חדש עבורי, ריקודים סלוניים לא דומים לשום דבר אחר, וכשאת בהתחלה ומנסה לעשות צעד ולא יוצא לך, את ממש צריכה להבין עם עצמך שכרגע את בשלב הלמידה, שזה תכף יצא. אבל את כל כך בסטרס מהתחרות שאת אומרת: 'ואם לא יצא לי?', אז זה כל פעם לחזור למחשבות הטובות, האופטימיות והריאליות. זה גם חשוב שהרקדן ייתן לך ביטחון - ועידן יודע לתת לי את זה".
אטיאס יודע לתת לגרינברג את הביטחון בחדר החזרות, אבל ממה שאנחנו רואים ברשתות החברתיות בהן היא חושפת את עצמה כמעט באופן מוחלט - זה ברור שהיא יודעת איך לשמור על סנטר, גם בתקופות סוערות. "להיות 'כוכב' (היא אומרת במירכאות), זה לדעת להכיל את הבאזים האלה, יש באזים בקריירה, זה ממש כמו גרף. כשאני התפרסמתי מהר מאוד ההורים שלי הנחיתו אותי לקרקע, 'אל תחשבי שאת הולכת להיות ביונסה, זה לא יקרה'. תמיד הייתי עם הראש על הכתפיים, לא חלמתי חלומות גדולים", היא אומרת. "סיימתי את התואר, הייתי בשלי ולאט לאט הבנתי מה אני רוצה. לא נתתי לפרסום מסיבי להשפיע עליי, אבל אין ספק שההתפתחות של האינסטגרם והרשתות החברתיות זה מה שנתן לי את הבוסט".
לא היה לה מושג שזה הכיוון שהחיים יקחו אותה. אבל אז גרינברג התחילה לתעד בסטורי, העוקבים עלו - והמסקנה הייתה ברורה: יש פה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, היא עלתה על נוסחת הקסם. "פתאום מצאתי את המקום שלי, מצאתי את הקול שלי - וזה לא קרה מיד. אני חושבת שהקפיצה הגדולה באמת הייתה בקורונה, כולנו היינו משועממים בבית, בחרדה קיומית, שם אני מרגישה שמצאתי את הקהל שלי, מצאתי את מה שנכון לי, מה בא לי לשתף ומה פחות - פשוט הייתי אני, כמו שאני מדברת עם חברות בפייס טיים וזה עבד, זה תפס, באותה מידה זה היה יכול גם לא לתפוס".
לדבריה של גרינברג מדובר בסופו של דבר באותנטיות, לה הקהל צמא. "המטרה שלי היא להעלות לאנשים חיוך על הפנים, זה הגיידליין (הקו המנחה) שלי, לפיו אני הולכת. אם התוכן לא משרת, אז אני לא אעלה אותו - והתמזל מזלי וזה באמת קרה, אני עובדת מאוד קשה. עבודה ברשתות החברתיות זה 24/7 ואני מתפרנסת מזה, אני מאוד שמחה שאני יכולה להתפרנס ממה שאני אוהבת. אני חושבת שזו באמת ההזדהות הזו, שנשים יכולות להזדהות איתי, כי החיים שלי ממש לא תותים וקצפות, עברתי הרבה משברים, מאוד מתוקשרים, תמיד סיפרתי, תמיד שיתפתי - עברתי הרבה גלגולים שאיתם נשים בגילאים האלו יכולות להזדהות".
עברת הרבה תהפוכות, ואת תמיד עם חיוך על הפנים, מה הסוד? זה באמת ככה?
"זה ממש לא תמיד ככה, חשוב לי להגיד. יש הרבה ימים שלא תמיד בא לי להעלות דברים ולהיות שמחה וחייכנית - ואני עושה את זה בסוף כי זו העבודה שלי. את יודעת, גם כשאת קצת בדאון, את צריכה ללכת לעבודה, יש התחייבויות. אבל בדרך כלל כשאני בימים כאלו, אני גם משתפת את זה, הכל באמת עניין של איך לוקחים את זה. אני כן חושבת שיש בי הרבה אופטימיות, גם בימים של עצב או סתם דכדוך, בדרך כלל מהר מאוד אני יודעת להרים את עצמי - וזו תכונה מהבית. גם אמא שלי כזאת, האופטימיות משחקת תפקיד אצלנו בבית. בכל תקופה שהיא פחות טובה, או משבר, אני תמיד משתדלת להסתכל על חוסר הוודאות והלא נודע דווקא כמשהו חיובי, אני יוצאת לזה בהתרגשות, כאילו בא לי לדעת מה החיים עכשיו יביאו לי. אני מתרגשת מזה וסקרנית אז כן, במיוחד מאז ה-7 באקטובר, שאנחנו מתעוררים כל בוקר לידיעות מאוד קשות ועצובות צריך להיות עם סנטר מאוד חזק. לא להישאב לעצב המאוד גדול הזה, וזה קשה, אני נשאבתי, היו לי ימים שלא יצאתי מהמיטה - אנשים שפגשתי, ניצולי נובה, מפונים, נשים שבני הזוג שלהם נהרגו במלחמה, את שומעת כל כך הרבה סיפורים שאת חייבת למצוא את הדרך שלך להישאר בטוב כמה שאת יכולה".
כבר למעלה מחצי שנה, שגרינברג מתחזקת זוגיות עם גבר בשם יניב חרל"פ הרחק מאור הזרקורים, שקיבל צו 8 בתחילת המלחמה והוקפץ למילואים. למעשה, כחצי מהתקופה שהם יחד, יניב היה בקו האש - ונראה כי גם כאן היא מצאה את הדרך שלה "להישאר בטוב כמה שאני יכולה".
זה לא סוד שאת בזוגיות - ואת שומרת אותה בפרטיות ככל האפשר, מה הסיבה?
"הסיבה מאוד פשוטה, בן הזוג שלי לא רוצה להיחשף, הוא לא רוצה את החיים האלה. הוא גם היה במילואים חצי מהזוגיות שלנו - כמו כל בנות ישראל בערך. הוא לא חלק מהעולם הזה, ואני מאוד מכבדת את הפרטיות שלו. האמת שזו גם מתנה לזוגיות כי אחרי הרבה זמן שבמהלכו כל מערכות היחסים שלי היו מתוקשרות, והכל הפך למשמש של אינסטגרם, זוגיות, בית ועבודה פתאום יש הפרדה מאוד ברורה. אני דווקא מאוד אוהבת את זה, בהתחלה אמרתי: 'איך אני אעשה את זה? החיים שלי חשופים לכולם' והיום אני אומרת על זה תודה, יש גבולות - וזה חשוב מאוד במקצוע שלי".
ובכל זאת, את יכולה לשתף איך הכרתם לטובת בנות ישראל?
"הכרנו בדרך הכי מסורתית, שידוך של חבר. תמיד אומרים לי: 'תסדרי לי מישהו' ואין גרועה ממני בדבר הזה. יש לי הרבה חברים וחברות, רווקים ורווקות, ותמיד ברגע האמת אני שוכחת את כולם".
לדבריה של גרינברג, גם הפרטנר לחיים תומך בה במהלך תקופה החזרות - שכידוע לכולנו, עוד מעונות קודמות מהווה סיר לחץ של בכי, יזע וסערת רגשות. אבל מעבר לקושי, ויש כזה, גרינברג שמנהלת אורח חיים ספורטיבי, רואה את היתרונות של שעות בחדר החזרות. "אני באמת לומדת להיות רקדנית על כל המשתמע מכך. מתי יוצא לך באמצע החיים ללמוד מקצוע חדש? זה פאקינג מטורף, זו מתנה מדהימה ואני ממש מתרגשת מזה".
ויש מישהו שמהווה פייט? זאת אומרת שאת חוששת ממנו במיוחד?
"האמת שאני חוששת מכולם - באמת מכולם.מה זה הליהוק הזה? אני לא מבינה, הביאו כל כך הרבה מוכשרים ומוכשרות וכל הזוגות פשוט נראים מהמם ביחד. אני יודעת מה אני הולכת להביא אבל כולם מבחינתי הם פייט - הם פייטרים אמיתיים".