כשדוד דביר מתיישב על כיסא השופט ופותח את הפה, הנשימה נעתקת לרגע. הרקדן והמורה המוכשר שטיפח דורות שלמים של רקדנים, ידוע היטב בחוש הביקורת המפותח והלא מתפשר שלו. זה אולי לא תמיד נעים לשמוע את האמת בצורה כזו ישירה ולא מפולטרת, אבל מה שילמדו החל מהערב 18 המשתתפים החדשים ב"רוקדים עם כוכבים", זה שמההערות האלה לגמרי אפשר לצמוח ולהיבנות.
באירוע הפתיחה הענק שייערך הערב (שלישי, אחרי החדשות, ערוץ 12), יתאחד דוד עם חבריו השופטים: אנה ארונוב, רונה לי שמעון ואלי מזרחי. הגעגועים בשנה החולפת לשולחן השופטים הנוצץ הורגשו בהחלט. "היחסים בינינו מאוד טובים, הדינמיקה מצוינת. אין קנאה, אין רצון להתבלט", מספר דוד בשיחה עם mako, "זה לא שאנחנו בקשר כל השנה, כל אחד בתחומו ובעבודתו - אבל מדי פעם אנחנו כותבים משהו קטן כדי להזכיר שאנחנו בחיים".
"את רונה לי הכרתי עוד מקודם כי הייתה תלמידה שלי. את אנה הכרתי בתוכנית מחול אחרת שעשינו בטלוויזיה. את אלי לא הכרתי - והופתעתי. הוא אדם נחמד מאוד, פתוח, בעל חוש הומור. ממש תענוג".
אתה נחשב לקשוח שבחבורה. לפעמים אתה חוזר הביתה אחרי יום צילום ויושב עליך שאולי פגעת?
"כשאני עולה למונית זה מאחוריי כבר, אבל אנשים שצפו בתוכנית מתחילים להגיד לי: 'למה אמרת ככה?'. אני לא מצטדק. אני אומר את מה שבא לי באותו הרגע. הכל ספונטני, זה לא כתוב. זה מה שיוצא".
איפה עובר הקו מבחינתך בין ביקורת בונה לבין הערה שעלולה להעליב?
"כשאני יושב בפאנל השופטים אני לא בא לחנך או ללמד, אני שופט את מה שאני רואה. אם זה לא נראה לי טוב אגיד את מה שאני חושב, לא אחסוך במילים, אבל אני מנסה שלא להעליב".
מה הנוסחה לזה?
ב'רוקדים עם כוכבים' אלה אנשים שזה לא המקצוע שלהם. אני לא בא לחנך אותם: אל תעשו ככה וככה. אני כמו נחש, מנסה להתפתל ולמצוא את המילים הנכונות יותר כדי לא להעליב אותם. להחמיא על משהו אחד ולהכניס את הביקורת מצד שני".
נרקיס, לי בירן, עדי חבשוש, גיה באר גורביץ', יוגב מלכה - אלה רק חלק קטן מרשימת 18 כוכבי העל שיעלו העונה על הרחבה. "הכוכבים שבאו להתחרות השנה צפו בעונה הקודמת, לקחו כל מיני טיפים ולמדו מה לעשות. זו תהיה עונה יותר חזקה, יותר טכנית, יותר מתקרבת למקור של הריקודים. הכוכבים יותר מוכנים. הם עבדו חודשים, החומר נמצא טוב בגוף שלהם. הם יודעים מה הם עושים".
>> רוצים לדעת הכל על "רוקדים עם כוכבים"? הגעתם למקום הנכון
אם היית צריך להמר, מי עשוי להגיע רחוק בתחרות?
"אנחנו רק בהתחלה, אבל בין מי שיכולים להפתיע לפי דעתי נמצא לי בירן. הוא מראה שיש לו תחושה נכונה בגוף, מאוד מוזיקלי, יודע להופיע. הוא לוקח את זה למקום מאוד עמוק וחזק. עדי חבשוש גם כן מפתיעה מאוד. גם גיה באר גורביץ' מקסימה ובאמת מצוינת. יש לה את כל החבילה: המשחק, הריקוד והקצב".
ביקורת השופטים על הנאמברים מתחלקת בדרך כלל לשניים: רגש וטכניקה. עד כמה הריקוד הצליח לרגש, להפתיע ולסחוף, לעומת הטכניקה ועד כמה הייתה מדויקת. דוד טוען כי השניים כרוכים זה בזה. "קשה להגיד מה יותר חשוב. טכניקה זו טכניקה, תחושה זו תחושה", הוא מסביר, "אם הטכניקה מאוד חזקה אבל אתה לא יודע להופיע, זה לא שווה שום דבר. אתה עובד כמו רובוט, זה לא מה שרוצים לראות".
"אנחנו רוצים לראות את הבן אדם שרוקד נהנה, מופיע, לא עושה משהו טכני. זה לא כמו כשאתה מוכרח לאכול משהו שאתה לא אוהב, אז אתה בולע אותו מהר כדי שיעבור. ב'רוקדים עם כוכבים' אתה צריך לחוות את זה בגוף שלך. לכן, אי אפשר להגיד מה יותר חשוב. כשאני רואה מופע תיאטרון או אופרה, חשוב לי הרגש עוד לפני הטכניקה. אבל, כמובן, גם אי אפשר בלי הטכניקה. אי אפשר לחלק את זה לשניים".
שנים שדוד נמצא מאחורי הקלעים ולא על הבמה עצמה, והוא לגמרי שלם עם זה. "אני אדם מאוד ריאלי לגבי מי שאני", הוא מתאר, "רקדתי בלהקת הבלט הישראלית, להקת בת-דור, להקת בת-שבע. ניהלתי את להקת בת שבע לפני אוהד נהרין במשך שבע שנים, הייתי המנהל האומנותי. בגיל 40 יכולתי לבחור מה אני רוצה לעשות, האם להיות רקדן או מורה. הגעתי למסקנה שאני כבר מבוגר מדי, שיש מאחוריי רקדנים מאוד צעירים ומוכשרים ואין סיבה שאני אעמוד קדימה. הגעתי להחלטה מושכלת לעזוב וללכת להוראה".
לא מדגדג לך לפעמים לחזור לקדמת הבמה?
"אין לי שום רצון לחזור למקום שהייתי בו. אם הייתי צעיר אולי כן, אבל אני תכף בן 74. כן יש לי את הרצון להדריך, לייעץ ולהיות מנטור לכאלה שרוצים לקבל את הניסיון ואת הטעם שאני אוהב".
ואם בכל זאת היית מתחרה בעצמך ב"רוקדים עם כוכבים", לצד מי ממשתתפי העונה היית רוצה לרקוד?
"הייתי רוקד עם גיה. היא מתאימה לי גם בגובה וגם במה שיש לה לתת. אני מאוד אוהב את המכלול שלה. יש בה משהו שובה לב לטעמי. היא שחקנית נהדרת ומצחיקה שנורא פתוחה לקבל הכל".