מהרגע שבו הומצא הקולנוע הומצאו סרטי הריקודים. סרטים אלו הם אחד הז'אנרים היחידים שהצליחו לשרוד מתקופת הסרט האילם ועד, ולא נראה שהוא הולך להיעלם בקרוב. מכל המבחר העצום בחרנו את עשרת הסרטים שהכי גרמו לנו לקפץ על רחבת הריקודים:
סטאפ אפ
אין הרבה גברים שיכולים להביט בצ'אנינג טאטום מבלי לקנא. הבחור השרירי, שלא משדר גמישות במיוחד, מתגלה בסרט ההיפ-הופ לנוער כאחד האקרובטים הטובים כיום בקולנוע האמריקאי. לאחרונה החל טאטום לשחק בעוד סרטים ובקרוב תוכלו לצפות בו בסרט הפעולה "ג'י איי ג'ו". עלילת הסרט שעלה לאקרנים בשנת 2006 לא ממש משנה בעיקר מפני שקטעי הריקוד המגניבים עושים את העבודה בזכות עצמם והופכים את הסרט לשווה. סרט ההמשך שיצא השנה הצליח לשעמם עד סצנת הסיום המעולה - הברייקדנס בגשם.
הנרקוד?
הסרט הדביק משנת 2004 בכיכובם של ריצ'ארד גיר והגברת עם הקימורים, ג'ניפר לופז מתאר את עלילותיו של גבר שלא ממש מרוצה מהחיים שלו, מגלה את היופי שבריקוד, ובעיקר את היופי שבמורה לריקוד. קצת מוסיקה (בעיקר טנגו), קצת דרמה המון דביקות. בסך הכול יצאה תוצאה חביבה.
תרקוד איתי
טנגו היה לנו, גופות מעוררות קנאה היו לנו, עכשיו הגיע הזמן לשלב בין השניים. הסרט "תרקוד איתי" משנת 1998 פחות מוכר מהשניים שהוזכרו קודם אבל הוא מושלם לחובבי התנועה. הסרט מספר על עלילותיו של זמר לטיני מצליח בשם שאיין הרוקד יחד עם ונסה ויליאמס וג'יין קרקובסקי (הבלונדה מאלי מקביל). הסרט, שכולו טהרת הלטינו, משלב כמה סגנונות ריקוד והרבה מוסיקה.
ריקוד צמוד
הסרט הזה משנת 2001 הוא ללא ספק היומרני ביותר בכל הרשימה. הנה סרט שבמקום לנסות לבדר אותנו החליט לצרף לריקוד הצמוד גם מסר חברתי נוקשה, על בחורה לבנה שרוקדת בלט, בחור שחור שרוקד בסגנון חופשי וכל מה שמפריד ביניהם. אין פלא שהסרט בכיכובה של ג'וליה סטיילס לא ממש נחקק בזיכרוננו, אבל אין מה לעשות, כשהשחקנים שותקים ונותנים לגוף לדבר - הכול נראה הרבה יותר טוב.
ניו יורק רוקדת
הסרט הזה משנת 2005 הוא ללא ספק אחד הסרטים הדוקומנטרים הטובים של השנים האחרונות. הסרט עוקב אחר כמה קבוצות ילדים, בגילאי 12, בעוד הם מתכוננים לתחרות ריקודים סלוניים ענקית בניו יורק. הוא מהווה הצצה מדהימה לעולמם וגם מספק כמה רגעים מרגשים במיוחד.
ריקוד מושחת
כל מילה על הסרט הקלאסי הזה משנת 1987 מיותרת. הסווייזי, הג'ניפר והקפיצה האלמותית שכל בת בשנות ה-80 (וגם אחר כך) קיוותה שתוכל לעשות. בארצות הברית הסרט והריקודים הם כבר פולחן, אצלנו קצת פחות. הכוריאוגרף של הסרט, קני אורטגה, אחראי היום על ההיסטריה העולמית "היי סקול מיוסיקל". מה שאסור להרחיב עליו את הדיבור הוא סרט ההמשך שיצא ב- 2004.
שיגעון המוסיקה
זוכרים את ג'ון טרבולטה בתקופה שהיה רזה והסתובב עם תחתונים צמודים? אז הוא ללא ספק סיפק את סרט הדיסקו הטוב בכל הזמנים. בסרט מגולל סיפורו של טוני מנרו - הבחור שרק רצה להגשים חלומות על רחבת הריקודים וסחף את כל העולם לשיר איתו "אה אה אה אה סטייאינג אלייב, סטייאינג אלייב ".
מרכז הבמה
זה שסרט הריקודים-נעורים הזה דילג על בתי הקולנוע בארץ לא אומר שהוא לא הפך למיני להיט בספריות הווידאו. הנוסחה ידועה: חבר'ה צעירים ויפים, קצת דרמה, קצת קונפליקט בין מעמדות וסגנונות ריקוד, שירים מוכרים והרבה ריקודים.
רק לרקוד
תמיד כיף לראות איך התחילו הבמאים הגדולים. סרטו של באז לוהרמן, האיש שעומד מאחורי "מולין רוג'" ו-"אוסטרליה", שיעלה בקרוב לאקרנים, הציג ב-1992 את אהבתו לריקודים ובייחוד לטנגו ולדרמה.
פלאשדנס
ולסיום, איך אפשר בלי הסרט האובר-מסוגנן הזה משנת 1983? הכסא, המים, השירים וכמובן הריקודים שהפכו מאז למודל חיקוי. ג'ניפר בילס המקסימה, שקצת נעלמה מאז, השאירה את חותמה לנצח עם "she's a maniac".